צבי לנגרמן

צבי לנגרמן
לידה	1951 (בן 73 בערך); לוול, ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת בוסטון, אוניברסיטת הרווארד
מוסדות	אוניברסיטת בר-אילן; המכון לתצלומי כתבי יד עבריים; האוניברסיטה העברית בירושלים ;
תחומי עניין	פילוסופיה יהודית, פילוסופיה אסלאמית
עיסוק	היסטוריון, מרצה באוניברסיטה, scholar of Arabic literature, ערביסט
מדינה	ישראל

יצחק צבי לנגרמן (נולד ב-1951) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן, כיהן בעבר כראש המחלקה.

עובדות מהירות לידה, מקום לימודים ...

סגירה

צבי לנגרמן נולד בעיר לוול בארצות הברית. רכש את כל השכלתו עד סוף התיכון בישיבת רמב"ם (אנ') בברוקליין שבבוסטון, ישיבה אותה ייסד הרב סולובייצ'יק. קיבל תואר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטת בוסטון בשנת 1971 ודוקטורט בתולדות המדעים באוניברסיטת הרווארד, אותו קיבל ב-1979. הדוקטורט נעשה בהדרכתו של פרופסור עבד אלחמיד צברה (אנ'). בתום לימודים לתואר ראשון התקבל כחבר ב-Phi Beta Kappa (הצטיינות כללית)(אנ'), Phi Alpha Theta (הצטיינות בהיסטוריה), ובתום לימודיו לתואר שלישי התקבל ל-Sigma Xi (הצטיינות במדעים).

עלה לישראל בסוף 1979, כשסיים את הדוקטורט. בשנים 1980–1986 הרצה באוניברסיטה העברית במשרה חלקית, בשנים 1981–1999 עבד במשרה מלאה במכון לתצלומי כתבי-היד העבריים שבספרייה הלאומית, שם עסק בקיטלוג כתבי יד עתיקים במדעים ובפילוסופיה, חלקם בעברית וחלקם בערבית. ב-1997 הצטרף לאוניברסיטת בר-אילן ומונה לפרופסור חבר, ב-2004 מונה לפרופסור מן המניין. בשבתונים שהה כפרופסור אורח במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית שבירושלים, וחבר במכון ללימודי יהדות מתקדמים באוניברסיטת פנסילבניה.

צבי לנגרמן חבר מערכת של כמה כתבי העת: Jewish Quarterly Review, ALEPH: Historical Studies in Science & Judaism, .European Jewish Studies

לנגרמן למד במשך עשרים שנה אצל ר' יוסף קאפח ורואה עצמו כתלמידו המובהק.

צבי לנגרמן נשוי לדינה זילברמן, פסיכולוגית ארגונית. לזוג שלושה ילדים. מתגורר במצפה נטופה.

תחומי מחקריו

צבי לנגרמן חקר בראשית דרכו את תולדות המדעים בימי הביניים, בעיקר תולדות האסטרונומיה. במשך הזמן הרחיב את תחומי מחקריו להיסטוריה של הרפואה ולהיסטוריה של הפילוסופיה.

איתור ופיענוח כתבי יד גנוזים על מדעים

לנגרמן עסק בזיהוי, פיענוח וניתוח של מאות חיבורים שונים בערבית ובעברית העוסקים במדעים ובפילוסופיה, שגנוזים בכתבי יד. החיבורים מכילים מידע רב על שיטות מדעיות, חשיבה מדעית ודיונים פילוסופיים, והוא מתאר אותם ומדווח עליהם בצורות שונות, בהתאם לשיקול דעתו על חשיבותו של החיבור. לעיתים הוא מתאר אותם בקצרה, כמו כ-20 מאמרים קצרים בכתב העת "קריית הספר" (כולם נדפסו מחדש בחוברת, מגנזי המכון לכתבי היד העבריים, בעריכת א' דוד, ירושלים תשנ"ו). הוא גם תורם מדור קבוע בכתב העת "אלף", שדן בתולדות המדעים בקרב היהודים ויוצא לאור מטעם מרכז אדלשטיין באוניברסיטה העברית; מאמריו שם ארוכים יותר, ודנים בפירוט בתכנים ובהקשרם התרבותי-היסטורי.

הרמב"ם

לנגרמן הרבה לעסוק במחקר על הרמב"ם, בעיקר בסוגיות הקשורות לידע שלו בתחומי המדע השונים, כגון: אסטרונומיה ורפואה. כן הוא דן בעמדות שנוקט הרמב"ם בקשר לסוגיות המדעיות שעמדו על הפרק בזמנו ואיך עמדותיו מתקשרות לפילוסופיה היותר כללית שלו. ישנן סוגיות באסטרונומיה שהוא חלוק בדעתו על חוקרים אחרים. במחקריו על הרמב"ם סובר לנגרמן שיש להימנע מהכללות גורפות או מניסיונות להדחיק את הרמב"ם לאיזושהי קטגוריה אנכרוניסטית. הוא מנסה להבין את הדברים בהקשרם ההיסטורי, בתוך התרבות הערבית יהודית וההגות האסלאמית של תקופתו.

באשר לדרכו של הרמב"ם בהגות ומורשתו לדורות, לנגרמן סבור שכמו רוב ההוגים הגדולים, כך גם הרמב"ם חשב שהוא רק יכול לסמן את הדרך לציבור תלמידיו וקוראי ספריו. למרות שהרמב"ם סבר שישנה רק אמת אחת — ובהתאם לדרכי הביטוי בערבית, האמת, "אלחק", זהה עם האל — לא הפיץ דוקטרינה מגובשת ונוקשה עד לפרט האחרון. לפי דרכו של הרמב"ם, האדם יכול וחייב להגיע לאמת לבד; המורה לא יכול לעשות יותר מאשר להאיר את הדרך, לכוון את התלמיד ולהזהיר בפני מכשולים ומעידות. חלק חשוב מהדרכה זו הוא השמירה הקפדנית על המסורת וההלכה. הרמב"ם, לדעתו, האמין בכפייה דתית, כלומר באכיפת כללי ההלכה על כלל הציבור, אבל לא בכפיית קו פילוסופי מסוים.

יהודי תימן

לנגרמן כתב הרבה על המורשת התרבותית של יהודי תימן, שמהם נשארו הרבה מאוד חיבורים פילוסופיים, בכלל זה גם באסטרונומיה, שלא הובאו לידיעת הציבור הרחב.

אודות ספריו

המדעים המדויקים בקרב יהודי תימן

זהו ספרו הראשון של לנגרמן, שראה אור בהוצאת משגב ירושלים בשנת תשמ"ז. בספר ניסה לנגרמן לאסוף ולתאר את כל החיבורים בפילוסופיה ומתמטיקה השייכים לספרות התימנית. רוב ספרו עוסק במאות ה-16-15, שהיו שיא העשייה המדעית בתימן אך הוא מגיע עד למאה העשרים. הוא גם הביא בו צילום ותרגום של פירוש תימני מהמאה ה-15 על "הלכות קידוש הקודש" של הרמב"ם. הספר עוסק בנושאים כמו אסטרונומיה טכנית של ימי הביניים, חישובים ומודלים של תנועות הכוכבים כפי שהיה מקובל באותה תקופה, שדרשו רמה גבוהה של ידיעה טכנית ומתמטית.

אבן אל-הית'ם: על מבנה הקוסמוס

זהו שם עבודת הדיסרטציה של לנגרמן שראתה אור כספר (Ibn al-Haytham’s On the Configuration of the World), בהוצאת גרלנד, בלונדון וניו יורק, בשנת 1990. העבודה נסובה על חיבור מהמאה ה-11 אותו כתב איבן אל-היית'ם, שנכתב בערבית ותורגם לעברית וללטינית. לנגרמן ההדיר את הספר, הביא את מהדורת הטקסט בערבית, תרגם אותה לאנגלית וניתח אותה. חיבור זה היה נפוץ מאוד בקרב קהילות ישראל, ותורגם בחלקו או במלואו לא פחות מחמש פעמים. ישנם גם קטעים בתעתיק לאותיות עבריות בגניזה הקהירית. חיבור זה מתאר את המבנה של היקום על כל חלקיו כפי שהיה מקובל בימי הבינים.

מדרש תימני: פרשנות פילוסופית על התורה

זהו שם ספרו של לנגרמן (Yemenite Midrash. Philosophical Commentaries on the Torah. An Anthology of Writings from the Golden Age of Judaism in the Yemen.), שראה אור בהוצאת הרפר קולינס בשנת 1996. בתימן כתבו כמה וכמה מדרשים על התנ"ך, בכיוון פילוסופיה מפורשת, רובם נמצאים בכתבי יד וטרם פורסמו. לנגרמן הרכיב אנתולוגיה וחילק אותה לפי נושאים שונים: הנשמה, יעודו של האדם, מבנה הקוסמוס. המדרשים תורגמו לאנגלית והספר יצא בסדרה שמרכיבה את מורשת ספרות הקודש של כל העמים.

היהודים והמדעים בימי הביניים

ספר זה (The Jews and the Sciences in the Middle Ages) הוא אסופת מאמרים פרי עטו של לנגרמן, שראתה אור בסדרת ואריורום בהוצאת אשגייט שבאלדרשוט. בין המאמרים גם שלושה שלא ראו אור מעולם: מאמר מקיף על מקומם של המדעים בקהילות ספרד ופורטוגל; מאמר על ענייני מדע בכתביו של רב סעדיה גאון; ודיון על סוגיות באסטרונומיה ואסטרולוגיה אצל הרמב"ם.

אסטרולוגיה רפואית עברית

את ספר זה (Hebrew Medical Astrology: David ben Yom Tov, Kelal Qatan) כתב לנגרמן במשותף ביחד עם הפרופסורים חט בוס וצ'ארלס בורנט והוא ראה אור בהוצאת החברה הפילוסופית האמריקאית. "כלל קטן" הוא הספר והמקיף ביותר והנפוץ ביותר באסטרולוגיה רפואית. לפי שיטה זו, למחזורי הכוכבים, והחשוב מכולם הירח, השפעה מכריעה על מהלך המחלה, ולכן על הרופא לקחת בחשבון את מצבה של הלבנה, ומידה מסוימת גם יתר הכוכבים, בקביעת הטיפול, במיוחד כשמדובר בקדחות. לנגרמן כתב את המבוא לספר, שם סקר את כל החיבורים בעברית ובערבית יהודית בעניין זה, והשתתף בעריכת הטקסט העברי ותרגומו לאנגלית.

תעלומות חוכמה

לאחרונה כתב לנגרמן שני מאמרים בכתב-העת "אלף" על הספר "תעלומות חוכמה" (האחד פורסם בגיליון 2007, והשני ב-2009) אותו חיבר משה בן יהודה גליאנו בסביבות 1500 לספירה. גליאנו היה קרוב לחצר באיסטנבול, ביקר בוונציה ושהה גם באי כרתים (שהיה אז מרכז יהודי תוסס). הספר גדוש בידיעות שכמעט אין להן אח ורע באותה עת בטכנולוגיה, רפואה אסטרונומיה, פיזיקה ואלכימיה והן שופכות אור על התסיסה המדעית של התקופה. כך למשל, מופיעים בספר תיאורים של מכונות (פרט לספר זה לא ידועה לנו שום ספרות בעברית, לפני העת החדשה, העוסקת במכניקה), כולל רובוט, שגליאנו בנה והפעיל לעיני נכבדי השלטון.

הספר גם יכול לעזור לחשוף את הקשרים הענפים בין איסטנבול לאיטליה, למרות המתיחות והאיבה ששררה ביניהן בעת ההיא. ידע זה לתרום לשאלה שמעסיקה את המחקר היום, כאשר נראה ברור שקופרניקוס קלט מודלים שפותחו במזרח במאה ה-14 והלאה: איך הגיע ידע זה לאיטליה? גליאנו הכיר היטב את ספרו של אבן אלשאטר, אחד האסטרונומיה החשובים של ימי הבינים המאוחרים; וכאמור ביקר גליאנו באיטליה. ואשר על כן, לפנינו עדות ברורה על נתיב אפשרי להעברת מידע אסטרונומי מסוים זה לאיטליה.

מחקריו העכשוויים: המדעים בימי הביניים בקהילות אשכנז

בשנות האלפיים החל לנגרמן לחקור את מצב המדעים בקהילות אשכנז בימי הביניים. הוא מצא שהקהילות האלה ניזונו מספרות עברית קדומה, שעוד קדמה למפעל הגדול של תרגומים העבריים מהערבית הקשור בעיקר עם משפחת אבן תיבון. ספרות זו עברה במסלול שהתחיל במזרח התיכון, ועבר לאיטליה ומשם צפונה לאשכנז. למעשה, קיומו של ציר זה וחשיבותו להעברת ידע בתחומים אחרים (כגון הלכה ומדרש) היה ידוע מזמן; לנגרמן מראה שדרכו עבר גם ידע רב במדעים ובפילוסופיה. ידע זה נכלל היה בספרות עברית שמנתה מספר חיבורים בעלי אפיונים משותפים, כגון היותם אנונימיים וערוכים לפי המודל של המשנה. קבוצה זו כוללת לדעתו "ספר היצירה", "משנת המידות", ועוד כמה ספרים שאחר כך נפוצו והיוו את הבסיס של התרבות המיוחדת שהתפתחה באשכנז.^[1]

המדעים המדויקים בקרב יהודי תימן. משגב ירושלים. ירושלים תשמ"ז, 187 עמ'.

Ibn al-Haytham’s On the Configuration of the World, Garland Publishing, New York and London, 1990, 280+97 pp.
Yemenite Midrash. Philosophical Commentaries on the Torah. An Anthology of Writings from the Golden Age of Judaism in the Yemen. Harpercollins Publishers, 1996, 351 pp.
The Jews and the Sciences in the Middle Ages. Variorum Collected Studies Series. Ashgate Publishing Ltd., Aldershot, 1999, 346 pp.
Hebrew Medical Astrology: David ben Yom Tov, Kelal Qatan, by Gerrit Bos, Charles Burnett, and Tzvi Langermann (Philadelphia: American Philosophical Society, 2006).

Shlomo Pines, Studies in Islamic Atomism, translated from the German by Michael Schwarz, edited by Tzvi Langermann. Magnes Press, Jerusalem, 1997, 212 pp.
Science in Context, vol. 10, no. 3, Judaism and the Sciences, edited by Y. Tzvi Langermann (guest editor) and Snait Gissis.
Astronomy and Astrology from the Babylonians to Kepler: Essays Presented to Bernard R. Goldstein on the Occasion of his 65th Birthday, edited by Peter Barker, Alan C. Bowen, José Chabás, Gad Freudenthal and Y. Tzvi Langermann, Centaurus 45: 1-4 (2003) and 46:1 (2004).
Adaptations and Innovations: Studies on the Interaction between Jewish and Islamic Thought and Literature from the Early Middle Ages to the Late Twentieth Century, Dedicated to Professor Joel L. Kraemer, edited by Y. Tzvi Langermann and Josef Stern, Collection de la Revue des Études Juives, Peeters, Paris-Louvain-Dudley, MA, 2007.

צבי לנגרמן, ברשת החברתית LinkedIn
צבי לנגרמן, ברשת החברתית Goodreads
צבי לנגרמן, באתר ResearchGate
צבי לנגרמן, באתר Academia.edu
צבי לנגרמן באתר אוניברסיטת בר-אילן.
צבי לנגרמן, אברהם אבן-עזרא, האנציקלופדיה לפילוסופיה של אוניברסיטת סטנפורד
צבי לנגרמן, אבן כמונה, האנציקלופדיה לפילוסופיה של אוניברסיטת סטנפורד
צבי לנגרמן, מקור חדש לתרגומו של שמואל אבן תבון למורה נבוכים והערותיו עליו, פעמים 72, קיץ תשנ"ז, עמ' 51–74
צבי לנגרמן, על החיבור "כתאב אלחקאיק" מהדורת יוסף קאפח, פעמים 75, אביב תשנ"ח, עמ' 144–152.
יצחק צבי לנגרמן (1951-), דף שער בספרייה הלאומית

[1]
מאמר שנמסר לפרסום בתוך קובץ מאמרים על אשכנז, בעריכת גד פרוידנטל וישראל ברטל, “Was There No Science in Ashkenaz?”

[1] [1]
מאמר שנמסר לפרסום בתוך קובץ מאמרים על אשכנז, בעריכת גד פרוידנטל וישראל ברטל, “Was There No Science in Ashkenaz?”

[1]