פסיכולוגיה ארגונית

פסיכולוגיה ארגונית, שידועה גם בשם פסיכולוגיה תעשייתית היא ענף בפסיכולוגיה שעוסק ביישום תאוריות, מחקר ושיטות התערבות פסיכולוגיות בקבוצות וארגונים מוכווני-משימה, במקומות עבודה או במסגרות אחרות. פסיכולוגיה תעשייתית-ארגונית מתמקדת בהתנהגויות ובצרכיו של היחיד במקום עבודה, ומציעה פתרונות לדאגות רבות של מועסקים. בעוד ששני הצדדים של תחום זה – התעשייתי והארגוני - עוסקים בנושאים דומים, הם מציעים נקודות מבט שונות ותובנות מתחום התמחותם במטרה לסייע למעסיקים להוציא את המיטב מעובדים ומנהלים.

הנושאים בהם עוסקת הפסיכולוגיה הארגונית הם יחסי עבודה בין חברי הקבוצה, מנהיגות, ניהול, פסיכולוגיית צוות, הנעה, גיוס, מיון והשמת עובדים, הכשרה מקצועית, קידום, פיתוח ארגוני, שינוי ארגוני, התנהגות ארגונית, הזדהות ארגונית, עבודה ומשפחה, ועוד. פסיכולוגים ארגוניים שואפים לשיפור הפרודוקטיביות של הארגון, תוך שמירה על בריאות פיזית ונפשית מיטבית של העובדים בו. פסיכולוגים ארגוניים בדרך-כלל עובדים במחלקת משאבי אנוש בארגון אליו הם שייכים, אך אחרים עובדים כיועצים עצמאיים מחוץ לארגון או כחוקרים באקדמיה.

פסיכולוגיה תעסוקתית, היא ענף קרוב לפסיכולוגיה הארגונית, אך מתמקדת יותר בפרט - בדגש על ייעוץ והכוונה לבחירת קריירה והיבטים פסיכולוגיים של האדם בסביבת עבודתו. היא משיקה לפסיכולוגיה הארגונית גם במיקוד בעולם העבודה וכן בכך ששני התחומים עוסקים בין היתר במיון ובהשמה של עובדים. בישראל, פסיכולוגיה תעסוקתית (ייעוץ תעסוקתי) ופסיכולוגיה ארגונית (ייעוץ ופיתוח ארגוני) הם ענפי התמחות נפרדים בתוך ההתמחות בפסיכולוגיה חברתית-ארגונית-תעסוקתית.

ראו גם

• ייעוץ ארגוני
• מודל מאפייני התפקיד

קישורים חיצוניים

• מידע על התמחות הפסיכולוג החברתי-תעסוקתי-ארגוני, באתר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
• פסיכולוג תעסוקתי/ארגוני, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
• "פסיכואקטואליה": פסיכולוגיה חברתית-תעסוקתית-ארגונית, גיליון יולי 2009, הסתדרות הפסיכולוגים בישראל

ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.