פתיחה (שחמט)

פתיחה בשחמט היא סדרה של מהלכים המתרחשים בתחילת המשחק. אורכה של הפתיחה בדרך כלל 2 - 8 מהלכים, אך קיימות גם פתיחות מקובלות ארוכות יותר. מספר המצבים האפשריים במשחק השחמט גדול בסדרי גודל רבים ממספר המצבים ששחמטאי - או תוכנת שחמט - עשויים לזכור. בשל כך, שחקנים (וכותבי תוכנות) מתמקדים בחלקים של המשחק בהם מספר האפשרויות קטן יותר - בעיקר הסיום והפתיחה. שחקני וחוקרי שחמט מכירים מאות רבות של פתיחות, שנותחו באופן תאורטי וניסיוני לעומק רב. בחלק מהפתיחות התגלה כי היריב יכול להשיג יתרון נגדי, ועם זאת ישנם שחקני שחמט מסוימים שעדיין משתמשים בפתיחות אלו מאחר שלא כל השחקנים מכירים את התאוריה לעומקה.

Thumb — מהלך פתיחה קלאסי בשח מט של חייל רגלי לבן

ככל שהשחקן מכיר מגוון של פתיחות שונות, וריאנטים שונים על פתיחות אלו, הגנות שונות, גמביטים (הקרבות כלים יזומות) ותחבולות, כך הוא יכול להגיב באופן יעיל יותר למסעי היריב. כך גם נחסך זמן יקר לו יזדקק השחקן בשלבים מאוחרים יותר של המשחק, אותם קשה יותר לצפות מראש.

לשחקנים יש לרוב פתיחה מסוימת שבה הם נוקטים ובה הם מומחים לכל התפתחות. מאידך, היריב משתדל להכין עצמו וללמוד את ההגנה הדרושה ולהיות מוכן לכל הסתעפות, או לחלופין להפתיע את היריב בהגנה שונה מזו בה הוא נוקט בדרך כלל, ובכך לשבור את רצף המסעים שהיריב מכיר בעל פה ומבצע על פי ידע מראש.
הניסיון להפתיע יריב בווריאנט חדש כרוך בסיכון, משום שהמשחק מתפתח לכיוונים חדשים ובלתי מוכרים בשלב הקריטי ביותר שלו, שהוא שלב הפתיחה, אך טמון בו גם סיכוי להכשלת היריב באי-דיוקים.

המקור העיקרי לידע וללימוד תורת הפתיחות הוא חיבור רב כרכים עבי-כרס בשם אנציקלופדיית פתיחות שחמט או ECO. באנציקלופדיה זו כותבים מיטב רבי האמנים את ניתוחיהם, שחלקם שוחקו בפועל וחלקם תאורטיים. מצויים שם אלפי וריאנטים לפתיחות השונות, והמסעים הנכונים, לדעתו של הכותב, בכל סיטואציה. בנוסף קיימים ספרי פתיחות ממוחשבים המותאמים למרבית התוכנות הקיימות.

בנוסף יש ספרות ענפה מאוד העוסקת בפתיחות שחמט.

שליטה במרכז הלוח. כל מהלכי הפתיחה צריכים להוביל לשליטה במרכז הלוח (הערוגות: ה4, ד4, ה5, ד5), לכן מקובל מאוד שהלבן פותח ברגלי המלך אל ערוגה ה4. על ידי הסעת רגלי המלך קדימה שתי ערוגות הוא שולט בחלק ממרכז הלוח, וגם מאיים להסיע את הרגלי המרכזי השני, רגלי המלכה, אל עבר המרכז לערוגה ד4. היעדר שליטה במרכז מקשה על הסעה נכונה של הכלים לשדה המערכה ועל תכנון תוכנית ברורה. יש להשתדל שכל מסע יהווה איום על היריב בצורה כלשהי, למשל: לערער את העמדה שלו, להכות כלי בלי להפסיד כלי, להכות כלי בעל ערך רב מהכלי המכה, להשיג שליטה טובה יותר במרכז, לפרוץ לעבר עמדת המלך שלו ועוד אפשרויות.
פרשים לפני רצים. יש לפתח את הפרשים למרכז הלוח לפני הרצים, כיוון שהפרש יעיל יותר מהרץ בסביבה צפופה (כמו זאת שנוצרת בשלב הפתיחה) בשל יכולת הדילוג שלו, לעומת הרצים אותם קל יחסית לחסום באמצעות רגלים.
הרצים יפותחו זמן קצר לאחר פיתוח הפרשים.
היערכות מוקדמת לפני התקפה. אין להתחיל בהתקפה על היריב לפני שפותחו כל הקצינים (פרשים, רצים וצריחים), או לפחות מרביתם, לעמדה שתתמוך בדרך כלשהי במתקפה. ולכן:
אין להסיע כלי יותר מפעם אחת במהלך הפתיחה. כלי יוסע יותר מפעם אחת במהלכי הפתיחה רק אם ניתן להשיג במסע זה משהו חשוב מהיריב (כלי או עמדה).
אין להסיע את המלכה בפתיחה. למלכה אין מה לעשות מחוץ למקומה בפתיחת המערכה. הפרת כלל זה יכולה לגרום לאיבודה או שהיריב ירדוף אותה בכליו ובכך יבוזבזו זמן ומסעים. יש להמתין עם הוצאת המלכה עד שמטרת יציאתה תהא ברורה.
ביטחון המלך הוא מעל לכול. כיוון שהמלך הוא מרכז המשחק. לצורך כך:
יש להצריח מוקדם ככל האפשר. יש לבצע הצרחה כבר במהלכי הפתיחה הראשונים (אלא אם בדחיית ההצרחה ניתן יהיה להשיג מהיריב משהו חשוב ויקר - כלי או עמדה). רוב המשחקים מצריחים בצד המלך כי זה מחייב רק שני מסעים מקדימים במקום שלושה. כאשר מצריחים לצד המלכה יש להזיז את המלכה, ופעמים רבות אין לה עמדה טובה בשלב מוקדם זה של המשחק.
קישור הצריחים. לאחר ביצוע כל ההוראות - הוצאת כל הקצינים, הצרחה והזזת המלכה - הצריחים אמורים להיות מקושרים, כלומר להגן אחד על השני.
העברת הצריחים לטורים פתוחים. יש להעביר את הצריחים לטורים בהם אין כלי מאותו הצבע. זאת מהסיבה הפשוטה שצריח נע בקו ישר ובאופן זה הוא "יכסה" את המספר הגדול ביותר של משבצות. לכן יש להעביר את הצריחים בשלבי הפתיחה למרכז השורה הראשונה משום שאחד מן הטורים יפתח במוקדם או במאוחר במהלך הקרב.

הדיאגרמה הבאה מתארת מיקום טוב של כל כלי הלבן בהנחה שהשחור לא משחק, אולם במשחק יש לשים לב להזדמנויות השונות ולא להיתפש למצב מסוים.

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

אין להקריב כלי ללא תמורה כדאית. החלטה להקריב כלי תיעשה רק אם יש ביטחון מוחלט שהתמורה מהיריב תהא בעלת ערך להתפתחות המשחק עבור המקריב. כמעט בלי יוצא מן הכלל, אם היריב הכה כלי, חייל או כלי אחר, יש להכות ולקחת חזרה.
שמירה על עקרונות. יש לשמור על העקרונות האלו, ועם זאת לא להגזים ולהיצמד אליהם כלשונם. אין להיכנס למצבים שמפרים את העקרונות ללא סיבה מספיק טובה לכך. בנוסף, כשם שמומלץ לשמור על העקרונות הללו, מומלץ לגרום ליריב להפר אותם, ולנצל מצבים שנוצרים מכך. כך למשל אם היריב הוציא את מלכתו מוקדם מדי, מומלץ לרדוף אותה וכך לגרום ליריב להיות מגיב ולא יוזם.

עמדת הפתיחה בשחמט מציעה ללבן 20 מהלכים ראשונים אפשריים. מבין אלה, 1. ה4, 1. ד4, 1. פ-ו3 ו-1. ג4 הם הפופולריים ביותר. החלוקה הפשוטה ביותר של פתיחות השחמט היא :

פתיחות המתחילות בחייל המלך
פתיחות המתחילות בחייל המלכה
פתיחות שלא מתחילות בחייל המלך או בחייל המלכה

מאחר שכל אחת מקטגוריות אלו כוללת פתיחות רבות בפני עצמה, נהוג לסווג את הפתיחות באופן מפורט יותר לפתיחות אב:

משחק פתוח או סימטרי (1.ה4 ה5) - פתיחות המתחילות בחייל המלך הלבן ונענות בחייל המלך השחור.
משחק חצי פתוח (1.ה4) - פתיחות המתחילות בחייל המלך הלבן ולא נענות בחייל המלך השחור.
משחק סגור (1.ד4 ד5) - פתיחות המתחילות בחייל המלכה הלבן ונענות בחייל המלכה השחור.
משחק חצי סגור (1.ד4) - פתיחות המתחילות בחייל המלכה הלבן ולא נענות בחייל המלכה השחור.
פתיחת איגוף (1.ג4 או 1.פ-ו3 או 1.ו4 או אחרות) - פתיחות שלא מתחילות בחייל המלך או בחייל המלכה אלא מאחד או משני האגפים.
פתיחה נדירה - פתיחות שאינן מהוות יתרון ללבן.

משחק פתוח

ערך מורחב – משחק פתוח

משחק חצי פתוח

ערך מורחב – משחק חצי פתוח

משחק סגור

ערך מורחב – משחק סגור

משחק חצי סגור

ערך מורחב – משחק חצי סגור

פתיחת איגוף

ערך מורחב – פתיחת איגוף

פתיחה נדירה

ערך מורחב – פתיחה נדירה

גמביט, הגנה, התקפה ושיטה

ערך מורחב – גמביט (שחמט)

ניתן לסווג פתיחות שחמט גם לקטגוריות הבאות:

פתיחות גמביט
פתיחות הגנה
פתיחות התקפה
פתיחות שיטתיות
פתיחות ללא סיווג

פתיחות גמביט

פתיחות הגנה

פתיחות התקפה

פתיחות שיטה

פתיחות ללא סיווג

הגנה הודית

ערך מורחב – הגנה הודית

תת סיווג נוסף לחלק מהפתיחות הא-סימטריות ל-1. ד4 (משחק חצי סגור) הן המערכות ההודיות המשתמשות באסטרטגיית שחמט היפרמודרנית. הפיאנקטו נפוץ ברבות מפתיחות אלו. למרות שההגנות ההודיות פותחו בשנות העשרים על ידי שחקנים מהאסכולה ההיפרמודרנית, הן לא התקבלו במלואן עד ששחקנים סובייטים הראו בסוף שנות הארבעים שמערכות אלה טובות לשחור. מאז, ההגנות ההודיות נעשו התגובות הפופולריות ביותר של השחור ל-1. ד4 מכיוון שהן מציעות משחק לא מאוזן עם סיכויים לשני הצדדים. המהלך השני של הלבן הנפוץ הוא 2.ג4, תופס נתח גדול יותר מהמרכז ומאפשר את המהלך פ-ג3, כדי להתכונן להעברת הרגלי בערוגה ה ל- ה4מבלי לחסום את ערוגה ג.

אנציקלופדיית פתיחות שחמט

ערך מורחב – אנציקלופדיית פתיחות שחמט

במקום השמות המקובלים לפתיחות, ECO יצרה שיטת קידוד חדשה שאומצה לשימוש בפרסומים הקשורים למשחק. הפתיחות מסווגות לחמש קטגוריות שונות המסומנות באותיות האנגליות A עד E, כאשר בכל קטגוריה מרוכזות פתיחות בעלות מהלכים דומים. כל קטגוריה מתחלקת למאה תתי־קטגוריות המסומנות במספרים 0 עד 99, כאשר כל מספר מסמל וריאציה שונה בפתיחה. לדוגמה: מערכות כדוגמת ההגנה ההודית אשר פותחות ב-1. ד4 פ-ו6, מסומנות תחת האות E בקודים E00-E99.

	ספר: פתיחות שחמט
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

מדיה וקבצים בנושא פתיחה בוויקישיתוף