פרס גראמי לאלבום הפופ הווקאלי הטוב ביותר
פרס שמוענק בטקס פרסי הגראמי, טקס שהוקם בשנת 1958 וכונה במקור פרסי הגרמופון,[1] לאמנים שהקליטו אלבומי מוזיקת פופ ווקאליים איכותיים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרס גראמי לאלבום הפופ הווקאלי הטוב ביותר הוא פרס שמוענק בטקס פרסי גראמי, טקס שהוקם בשנת 1958 וכונה במקור פרסי הגרמופון,[1] לאמנים שהקליטו אלבומי מוזיקת פופ ווקאליים איכותיים.[2]
| תיאור | אלבומי מוזיקת פופ ווקאליים איכותיים |
|---|---|
| מדינה | ארצות הברית |
| הגוף המעניק | האקדמיה הלאומית לאמנויות ומדעי ההקלטה |
| תקופת הפרס | 1968–הווה (כ־57 שנים) |
| המספר הרב ביותר של מועמדויות | קלי קלרקסון (6) |
| grammy.com | |
הפרס הוענק לראשונה בשנת 1968 בטקס פרסי גראמי העשירי כאלבום העכשווי הטוב ביותר ללהקת הביטלס עבור Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band. לאחר מכן הופסקה הקטגוריה עד שנת 1995 שם היא הופיעה בשם החדש "אלבום הפופ הטוב ביותר". בשנת 2001 התפרסמה הקטגוריה בשם "אלבום הפופ הווקאלי הטוב ביותר". על פי המדריך לתיאור הקטגוריה בטקס פרסי גראמי ה-52, הפרס מוענק ליוצרים שמבצעים "אלבומים המכילים לפחות 51% זמן נגינה של שירי פופ ווקאליים שהוקלטו לאחרונה."[3]
הפרס מוענק לאמן, מפיק ומהנדס/מיקסר, בתנאי שהם עבדו על יותר מ-50% מזמן הנגינה באלבום. מפיק או מהנדס/מיקסר שעבד על פחות מ-50% מזמן האלבום, כמו גם מהנדס המאסטרינג, אינם זוכים בפרס, אך יכולים להגיש בקשה לתעודת זכייה.[4]
קלי קלרקסון ואדל הם הזוכות היחידות שזכו פעמיים בפרס זה, וקלרקסון הייתה הראשון שזכתה פעמיים. קלרקסון וג'סטין טימברלייק היו מועמדים שניהם חמש פעמים, יותר מכל אמן אחר, אם כי כל אלבומיה של קלרקסון הם אלבומי סולו. שלושה מתוך חמשת אלבומיו המועמדים של טימברלייק הם סולו, שניים הם עם להקת אן סינק.
זוכים ומועמדים
| שנות ה־60 |
|---|
| 1968[5] |
| הביטלס – Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band |
| The Association – Insight Out |
| ויקי קאר – It Must Be Him |
| הממד החמישי – Up, Up and Away |
| בובי ג'נטרי – Ode to Billie Joe |
| שנות ה־90 |
|---|
| 1995[6] |
| בוני רייט – Longing in Their Hearts |
| אייס אוף בייס – The Sign |
| חוסה קאררס, פלאסידו דומינגו ולוצ'אנו פבארוטי עם זובין מהטה – The Three Tenors in Concert 1994 |
| לייל לובט – I Love Everybody |
| סיל – Seal |
| 1996[7] |
| ג'וני מיטשל – Turbulent Indigo |
| מריה קארי – Daydream |
| האיגלס – Hell Freezes Over |
| אנני לנוקס – Medusa |
| מדונה – Bedtime Stories |
| 1997[8] |
| סלין דיון – Falling into You |
| טוני ברקסטון – Secrets |
| טרייסי צ'פמן – New Beginning |
| שון קולווין – A Few Small Repairs |
| סטינג – Mercury Falling |
| 1998[9] |
| ג'יימס טיילור – Hourglass |
| פולה קול – This Fire |
| פליטווד מק – The Dance |
| ג'מירוקוואי – Travelling Without Moving |
| שרה מקלכלן – Surfacing |
| 1999[10] |
| מדונה – Ray of Light |
| אריק קלפטון – Pilgrim |
| סלין דיון – Let's Talk About Love |
| נטלי אימברוליה – Left of the Middle |
| תזמורת בריאן סצר – The Dirty Boogie |
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.