פרסטון דיקינסון
אמן אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמן אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרסטון דיקינסון (באנגלית: Preston Dickinson; 9 בספטמבר 1889 – 25 בנובמבר 1930) היה אמן מודרני אמריקאי, הידוע בעיקר בזכות ציוריו של נושאים תעשייתיים בסגנון הפרסיסטניסטים.
 | |
| לידה |
9 בספטמבר 1889 ניו יורק, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
25 בנובמבר 1930 (בגיל 41) אירון, ספרד |
| שם לידה | William Preston Dickinson |
| מקום לימודים | |
ויליאם פרסטון דיקינסון נולד ב-9 בספטמבר 1889 בניו יורק,[1] דור שלישי במשפחת פועלים.[2] אביו היה צייר חובב שהתפרנס כקליגרף וכמעצב פנים;[3] הוא מת כאשר פרסטון היה רק בן אחת עשרה, משפחתו עברה לסורן, ניו יורק.
דיקינסון למד בין 1906 ל-1910 בליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק אצל ויליאם מריט צ'ייס,[3] וכן אצל ארנסט לוסון. את שכר הלימוד שלו בבית הספר לאמנות שילם הפילנתרופ ופטרון האמנות הנרי ברבי. גם ברבי וסוחר האמנות צ'ארלס דניאל מימנו את נסיעתו של דיקינסון לאירופה. מ-1910 עד 1914, הוא התגורר בפריז, שם למד באקדמיה ז'וליאן ובאקול דה-בו-ארט, והציג את עבודותיו בסלון פריז ובסלון העצמאות.
לאחר תחילת מלחמת העולם הראשונה, דיקנסון חזר לארצות הברית בספטמבר 1914.[1] בהיעדר משאבים, הוא עבר לגור עם אמו, אחותו האלמנה ובנה בברונקס. תוך זמן קצר הוא השתתף במספר תערוכות קבוצתיות בגלריה דניאל, ובסופו של דבר זכה בתערוכת היחיד הראשונה שלו בגלריה ב-1923. הוא בילה את קיץ 1924 באומהה, נברסקה, שם הפיק סדרה של רישומים של אסמים ומתחם המפעלים של פיטרס מילס.[1] הוא חי בקוויבק מ-1925 עד 1926, שם צייר נופים וסצנות רחוב. עד סוף שנות ה-20, הוא יצר לעצמו מוניטין של מודרניסט אמריקאי חשוב ויצירותיו נכנסו לאוספים ציבוריים ופרטיים.[4]
ביוני 1930 עבר דיקינסון לספרד עם חברו ועמית הצייר אורונזו גאספרו, בחיפוש אחר מקום זול לגור בו ולצייר.[1] זה זמן רב היה במצב בריאותי ירוד, סבל מאלכוהוליזם בין היתר. כספו של דיקינסון אזל עד אותו סתיו, אבל לפני שהספיק לעזוב את ספרד הוא אושפז עם דלקת ריאות. הוא מת שלושה ימים לאחר מכן, ב-25 בנובמבר 1930, באירון, ספרד, ונקבר שם.
דיקינסון קיבל לאחר מותו את תערוכת היחיד הראשונה שלו במוזיאון, באוסף פיליפס ב-1931 על ידי מייסד ומנהלו דאנקן פיליפס, שהעריץ את עבודתו של דיקינסון.[3]
.jpg)
דיקינסון היה אחד האמנים האמריקאים הראשונים שהתמקדו בנושאים תעשייתיים. הוא עבד בשיטת הפרסיסיוניזם לפחות מ-1915,[1]והתיאורים שלו של מפעלים ואסמים קודמים לאלו של חברי הקבוצה צ'ארלס שילר וצ'ארלס דמות'. דיקינסון הונע על ידי יראת כבוד ליתרונות הטכנולוגיה והתעשייה עבור האנושות, כמו גם עניין באיכויות הפורמליות שלה.[5] רבות מהסצנות התעשייתיות שלו היו דמיוניות (כגון Factory (בערך 1920), אם כי עבודתו עברה מאוחר יותר לעבר ריאליזם יותר. דיקינסון גם הפיק נופים רבים, המתארים את נהר הארלם בתקופות רבות במהלך חייו, הוא צייר טבע דומם - חפצים מעשה ידי אדם, כאשר כלים ומזון על השולחן המתארים "סעודה פשוטה" הן נושא שחוזר על עצמו.[2]
בהתנסות במגוון טכניקות וסגנונות, עבודתו הראתה השפעה ממספר תנועות אמנות אוונגרדיות, כגון קוביזם, פוטוריזם, פאוביזם וסינכרומיזם.[5]השימוש שלו בצבע היה אקספרסיבי, והראה את השפעתו על ידי הפוסט-אימפרסיוניסטים והפאובים. עבודתו המאוחרת יותר, אם כי באופן שטחי בסגנון פרסיסיוניסטי, משתמשת בקומפוזיציות אקספרסיוניסטיות שאינן מאוזנות עם אלכסונים משוננים. חלק מעבודותיו בשנות ה-20 של המאה ה-20 שויכו על ידי מבקרים כבעלי השפעה מזרחית, שלדעתם נובעת ממחקריו על אמנות היפנית.[6]
דיקינסון הפיק פחות ממאתיים יצירות במהלך עשרים שנות הקריירה שלו. לרוב הוא לא חתם או רשם תאריך ביצירותיו, מה שמקשה על מיקומן בכרונולוגיה של האמן והתקופה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
