פרנץ דיאק

פרנץ דיאק (בהונגרית: Deák Ferenc;‏ 17 באוקטובר 1803 - 28 בינואר 1876) היה מדינאי הונגרי. ידוע בהונגריה כ"איש החכם באומה".

פרנץ דיאק
Deák Ferenc

לידה	17 באוקטובר 1803 ממלכת הבסבורג שייטר (אנ'), ממלכת הונגריה
פטירה	28 בינואר 1876 (בגיל 72) האימפריה האוסטרו-הונגרית בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום קבורה	הונגריה בודפשט, הונגריה
מפלגה	מפלגת האופוזיציה, מפלגת דיאק, Address Party, המפלגה הליברלית
חבר האסיפה הלאומית של הונגריה 6 באפריל 1861 – 22 באוגוסט 1861 (139 ימים) 14 בדצמבר 1865 – 15 באפריל 1872 (6 שנים) 3 בספטמבר 1872 – 24 במאי 1875 (שנתיים) 30 באוגוסט 1875 – 29 בינואר 1876 (153 ימים) 5 ביולי 1848 – 13 באוגוסט 1849 (שנה) שר המשפטים 17 במרץ 1848 – 11 בספטמבר 1848 (179 ימים) לאיוש בתיאני ←
חתימה

פרנץ דיאק

חייו

דיאק נכנס בראשונה לפוליטיקה בשנת 1833 כאשר החליף את אחיו באספה בברטיסלאבה (כיום בירת סלובקיה, ובתקופה ההיא הייתה עיר בהונגריה שנקראה פוז'ון (Pozsony, בגרמנית: פרסבורג). הייתה זו תחילתה של קריירה שהביאה את דיאק למעמד חשוב בפוליטיקה ההונגרית בשנות ה-40 של המאה ה-19. שמו התפרסם במיוחד כאשר היה מעורב בתביעה משפטית שמטרתה הייתה להצהיר כי לפרלמנט ההונגרי זכות לחוקק חוקים.

הונגריה באותה התקופה הייתה חלק מממלכת אוסטריה, תחת שלטון בית הבסבורג. גישתם של שליטי הבסבורג באותה התקופה, שהתבטאה במדיניותו השמרנית של הנסיך מטרניך, הייתה כי אין לתת פתחון פה לעמדות ליברליות, ולמיעוטים לאומיים. גישה זו נאכפה בחוזק יד תוך שימוש במשטרה חשאית ובצנזורה.

בשנת 1836 כתב דיאק והפיץ מסמך בדבר עמדותיו, מבלי לקבל לכך את אישור הצנזורה. על אף שמסמך זה הוחרם, הייתה תפוצתו רבה, והדבר הביא לדיאק פרסום רב בחוגים נרחבים. לאחר מות אחיו בשנת 1842, הוא שחרר את הצמיתים באחוזותיו, ועל אף מוצאו האציל שילם את מסיו, על מנת להראות כי הוא נאמן לגישתו הליברלית הלכה למעשה.

בשנת 1846 פרסם תחת שמו קול קורא להתנגדות לשלטון הבסבורג, על אף שכותב המניפסט היה לאיוש קושוט. במהלך אירועי שנת 1848, בהם מרדו ההונגרים בבית הבסבורג וייסדו רפובליקה נפרדת בהנהגת קושוט, נותר דיאק בהתנגדותו לאלימות. הוא קיבל משרה בממשל החדש, בעת שלאיוש בתיאני שימש כראש ממשלה, על מנת לחזק את בתיאני.

לאחר כישלון המרידה, מותו של בתיאני ויציאת קושוט לגלות, נותר דיאק בשנת 1849 מנהיגה של ההתנגדות הפסיבית לבית הבסבורג. בעזרתו של אישטוון סצ'ני המשיך להנהיג את הפוליטיקה ההונגרית.

פסל של פרנץ דיאק בסגד

לאחר שהקיסר פרנץ יוזף הגיע למסקנה כי על מנת לחזק את האימפריה שבה שלט, עליו להיעזר בעם ההונגרי, ולשם כך יש לספק לעם זה את דרישותיו הלאומיות, היה דיאק בין מנסחי הסדר הפשרה (ה-Ausgleich) אשר הביא ליצירת האימפריה האוסטרו-הונגרית בשנת 1867, לאחר משא ומתן שנמשך שנים. בהשפעתו של דיאק נוצר הסדר לפיו פרנץ יוזף ישלוט בשתי ממלכות - אוסטריה והונגריה, אשר לכל אחת מהן מוסדות משלה, אך השלטון המרכזי בענייני הצבא, החוץ והאוצר, יישאר בידי בית הבסבורג. איש מפלגתו של דיאק, דיולה אנדראשי, נבחר לכהן כראש הממשלה הראשון של הונגריה לאחר קבלת הפשרה, אך דיאק נותר בעל השפעה רבה בממשלה החדשה.

משנת 1839 נבחר לאקדמיה ההונגרית למדעים ומאוחר יותר היה יושב הראש שלה.

לאחר שנת 1867 הלכה בריאותו והתרופפה. רבים מרעיונותיו לרפורמה נדחו על ידי הפרלמנט, והפשרה אליה דחף הביאה להפניית עלבונות אישיים כלפיו.

הוא מת ב-28 בינואר 1876. הפרלמנט חוקק חוק כי לזכר השירות הנאמן ששירת את האומה ההונגרית, יוקם לזכרו פסל מכספי האומה. כיום מצויה בבודפשט כיכר מרכזית הקרויה על שמו, ובה נפגשים שלושה מקווי הרכבת התחתית של העיר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרנץ דיאק בוויקישיתוף

• פרנץ דיאק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• פרנץ דיאק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)