Remove ads
פרוליסקה (באוקראינית: Проліска) הוא ארגון חוץ-ממשלתי באוקראינה, המעניק סיוע ההומניטרי לאוכלוסייה האזרחית באזורי הסכסוך האוקראיני-רוסי בחבל דונבאס. הארגון נוסד בשנת 2008 בעיר חרקוב. פרוליסקה הוא שותף רשמי לקרן ההומניטרית של האו"ם לאוקראינה (Ukraine Humanitarian Fund) ונציבות האו"ם לפליטים (UNCHR). הארגון מתנהל על ידי צוות עובדים סוציאליים ופסיכולוגים מומחים במצבי משבר ומעל מאה מתנדבים.
 | |
| לוגו של פרוליסקה | |
| פעילות | אחראי על הסיוע ההומניטרי לאוכלוסייה האזרחית באזורי הסכסוך האוקראיני-רוסי בחבל דונבאס |
|---|---|
| תחום | הסיוע ההומניטרי |
| מדינה | אוקראינה |
| משרד ראשי | בעיר חרקוב |
| מקום פעילות | מזרח אוקראינה |
| מנכ"ל | Evgeny Kaplin |
| תקופת הפעילות | 2008–הווה (כ־16 שנים) |
| https://proliska.org/ | |
  | |
בחודש מרץ שנת 2014 פרץ משבר חברתי בעקבות אירוע יברומאידאן בעיר קייב בירת אוקראינה. המשבר גרם לסכסוך צבאי בין מורדים פרו-רוסים לבין כוחות צבא אוקראינה. בעקבות הסכסוך חולק רובו של חבל דונבאס לשתי מדינות פרו-רוסיות ללא הכרה בינלאומית: הרפובליקה העממית של לוהנסק והרפובליקה העממית של דונצק. לפי נתונים של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, נהרגו בקרבות קרוב ל־10,000 איש,[1] מהם כ־2,000 אזרחים. מאז תחילת הסכסוך היו יותר מעשרים הפסקות אש, שכל אחת מהן נועדה להישאר בתוקף ללא הגבלת זמן, אך אף אחת מהן לא הרגיעה את האלימות. [2] הפסקת האש האחרונה נכנסה לתוקפה ב-8 במרץ 2019, מה שהביא לירידה משמעותית של הלחימה בימים שלאחר מכן (לטענת שני הצדדים).[3][4]
באפריל 2021 לאחר כשנתיים של שקט יחסי חלה הסלמה בקרבות.[5][6][7]
כ-2.7 מיליון בני אדם מתגוררים בקהילות באזור כאשר החל מתחילת הסכסוך הם חסרי גישה למוסדות רפואיים ובתי מרקחת, ללא גישה למקורות מי שתייה, ללא שירותי דואר, ללא שירותי תעבורה,[8] ללא חנויות, בתי ספר וכשהתחבורה הציבורית אינה פועלת על בסיס קבוע. מצב זה החמיר עקב פרוץ משבר מגפת הקורונה.[9][10][11]
Remove ads
בשנת 2014–2015 פינו מתנדבי הארגון יותר מ -3,500 עקורים (לרוב נשים וילדים) מקהילות באזורי הלחימה הפעילה לאזורים תחת פיקוד ממשלת אוקראינה.
באותה התקופה נאספו יותר מ -350 טון תרומות מתושבי העיר ובהן בגדים, מזון ותרופות. מתנדבי הארגון מסרו מדי שבוע את התרומות לאוכלוסייה האזרחית באזורי הלחימה הפעילה.
הארגון נתמך כספית, מעת לעת, על ידי נציבות האו"ם לפליטים, קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים (UNICEF), קרן הומניטרית של האו"ם לאוקראינה ושגרירויות של מדינות רבות באוקראינה: שווייץ, אוסטריה, הונגריה וישראל ותורמים פרטיים.
לאורך 458 קילומטר של פרוסים עשרת מרכזים הומניטריים של הארגון. [12]הצוות מספק סיוע לנזקקים בכ־600 קהילות בשטח הסמוך לחבל דונבאס.
פעילויות הארגון כוללות בין היתר:
- ליווי במעבר מחסומים בקו העימות המכיל סיוע בקבלת תעודות מעבר אלקטרוניות.[13][14][15]
- עזרה בשיכון הקהילות, שחזור תשתיות בקהילה, הדרכות, פעילויות לימודיות וחיזוק דו הקיום בקהילות המארחות.
- סיוע פסיכולוגי לאנשים נפגעי הסכסוך, כולל תמיכה פסיכו-סוציאלית ממושכת.
- סיוע לאנשים שאינם מסוגלים לשרת את עצמם בביתם.
- עזרה לאנשים נפגעי מוקשים וחומרי נפץ .[16][17]
- תחקור קורבנות הסכסוך לצורך מתנת מענק חד פעמית של נציבות האו"ם לפליטים.
- קמפיינים להגנת זכויות הקורבנות האזרחיים של הסכסוך, כולל הכנת המלצות חקיקה לרשויות מקומיות ולאומיות.
- אספקת חומרי בניה לשיפוצי חירום.[18]
- תמיכה לבתי אבות שאינם מסובסדים על ידי גופים ממשלתיים.[19]
- רכישת דיור לעקורים חסרי בית.[20][21]
מדי שנה, מאז תחילת הסכסוך, עוברים מעל מיליון איש את מעבר הקו העימות במזרח אוקראינה.[22] מדי חודש עובדי פרוליסקה מלווים אלפי אנשים במעבר הקו העימות ב"סטניצה לוגנסקיה"[23] ומקומות האחרים.
בחורף-אביב שנת 2021 עם העלייה הניכרת בהיקף התחלואה מקורונה בקהילות באזור מזרח אוקראינה, הארגון מסייע בחלוקת תרופות ובהעברת חולים לבתי-חולים.[24]
באפריל 2021 במעבר הקו העימות "סטניצה לוגנסקיה" על ידי פרוליסקה בשיתוף פעלה עם נציבות האו"ם לפליטים הוקמו תחנות אוטובוס "חכמות" מאפשרות טעינת טלפונים ומכשירים ניידים וגישה לרשת WI-Fi .[25]
Remove ads
בין התורמים לפעילות הארגון נמצא המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי של ישראל (אוקראינה).
ב־17 בנובמבר 2020 שופצו ונפתחו מחדש 8 בארות מים המספקות מי שתייה לתושבי מחוז דונצק. שגרירות ישראל באוקראינה והמרכז לשיתוף פעולה בינלאומי מימנו את הפרויקט.[26][27][28]
- יחסי אוקראינה–רוסיה
- אטלנטיס - סרט על המלחמה
- הסכסוך האוקראיני-רוסי
- קיבורגים (סרט)
- המשבר באוקראינה
- Donbass (סרט)
- אתר של ארגון פרוליסקה (ברוסית)
- דף של הארגון בפורטל של נציבות האו"ם לפליטים (באנגלית)
- מגן, צ., פיינברג, ש., בגנו-מולדבסקי, א. (2015). 'הסכם מינסק השני' – משמעויותיה של הפסקת אש (בעירבון מוגבל) למזרח התיכון. מבט על, גיליון 670, (4).
- אתר של הנציבות העליונה של האומות המאוחדות לפליטים (UNHCR) United Nation High Commission for Refugees)
- Humanitarian situation during the war in Donbass
- The Global Protection Cluster
Remove ads
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads