Remove ads
מיזם שנועד כדי לצור ספרייה וירטואלית לתווים ברשות הציבור מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרויקט ספריית התווים הבין־לאומי (IMSLP), הידוע גם כספריית המוזיקה של פטרוצ'י (Petrucci Music Library) הוא מיזם מבוסס מנויים, אשר נועד למטרת יצירת ספרייה וירטואלית לתווים ברשות הציבור.
סוג | ספרייה דיגיטלית של תווים |
---|---|
תקופת הפעילות | 16 בפברואר 2006 – הווה (18 שנים) |
מייסדים | (Edward W. Guo (Feldmahler |
בעלות | Project Petrucci LLC (חברה פרטית) |
imslp |
האתר נחנך ב-16 בפברואר 2006. הספרייה מכילה בעיקרה סריקות של תווים מהוצאות ישנות, אשר פגו זכויות היוצרים שלהן.
בנוסף, הספרייה גם מכילה תווים של מלחינים בני-זמננו, אשר הסכימו לשתף את המוזיקה שלהם עם העולם על ידי פרסום תחת רישיון קריאטיב קומונס.
המשימה הראשונה שהעלו יוצרי הספרייה הייתה העלאת כל יצירותיו של יוהאן סבסטיאן באך על פי הרשימה של חברת באך, משימה זו הושלמה ב-3 בנובמבר 2008.
בנוסף לכתבי י.ס. באך, נמצאים כיום באתר פרויקט התווים הבין־לאומי נמצאים כל יצירותיהם של גדולי המלחינים הקלאסיים, או אחוז גדול מיצירותיהם. בין המלחינים הללו ניתן לכלול את:
בטהובן, מוצרט, ליסט, ברהמס, שופן, ברליוז, ואגנר, היידן, קורלי, דביסי, מאהלר, שוסון, דיקא, פורה, פליקס מנדלסון ופאני מנדלסון, הנדל, ויואלדי, פרגולזי, פלסטרינה, שמינאד, ראוול, סאטי, צ'יקובסקי, שוברט, רוברט שומאן וקלרה שומאן, סקריאבין, סיבליוס, הינדמית ועוד רבים אחרים (בסביבות כ-9000 מלחינים).
ספריית imslp מהווה גם מקור ידע למוזיקולוגים, מאחר שליצירה בודדת מצורפות נוסף למהדורות המודרניות, גם מהדורות בעלות חשיבות היסטורית וכתבי יד מקוריים.
במהלך השנים עשרות מוסדות אקדמיים, ברובם מארצות הברית, בחרו להציע את ספריית imslp כמקור ידע לגיטימי ברמה אוניברסיטאית. בין היתר ניתן לכלול את MIT ,[1] סטנפורד ואוניברסיטת קליפורניה.
בין השנים 2007–2015 הלוגו של פרויקט ספריית התווים הבין־לאומי נלקח מאחד מספרי המוזיקה הראשונים שהודפסו אי-פעם, האודהקאטון, שיצא לאור בוונציה בשנת 1501 על ידי אוטובינו פטרוצ'י - האדם הראשון שהדפיס קובץ תווים באמצעות מכונת דפוס.[2] בשנת 2016 הוחלט על מיתוג מחדש של הלוגו בגרסה מעודנת יותר.
ב-19 באוקטובר 2007 נסגרה ספריית imslp בשל מכתב הפסקת פעילות לצמיתות מצד הוצאת מוזיקה וינאית בשם Universal Edition.[3] הסיבה לכך הייתה בשל הימצאותן של מספר יצירות בשרתי המערכת בקנדה ; קנדה היא אחת מהמדינות המערביות היחידות, בה תוקף זכויות היוצרים של יצירות הוא עד כחמישים שנה לאחר מות היוצר. בניגוד לכך, ברוב מדינות המערב ובהן ארצות הברית, האיחוד האירופי וישראל, תוקף זכויות היוצרים הוא עד כשבעים שנה לאחר מות היוצר. ראו עוד בערך רשימת תוקף זכויות יוצרים לפי מדינה (באנגלית).
בעקבות המחלוקת, מייסד האתר אדוארד וו. גוו, החליט על השבתת האתר מלבד הפורומים שבו, על מנת למצוא את הדרך הטובה ביותר לטפל בבעיה.[4] בתגובה, פרופסור מייקל הארט מפרויקט גוטנברג הציע עזרה בתפעול האתר, אך אדוארד וו. גוו לא השתכנע כי נפתרו כל סכסוכי זכויות היוצרים, ועל כן האתר נשאר סגור. המומחה הקנדי לזכויות יוצרים מייקל גייסט פרסם מאמר באתר ה-BBC בנושא חשיבות הספרייה, ומדוע יש להחזירה לרשת האינטרנט.[5]
ב-30 ביוני 2008 האתר חזר לפעילות, כאשר חלו בו שינויים משמעותיים. בין היתר עלתה רמת הבדיקה של פקיעת זכויות היוצרים בעיון בהוצאות התווים. בנוסף, הוקם מנגנון חדש לבסיס הנתונים, שמנטר את התווים על פי תוקף זכויות יוצרים לפי מדינה (כלומר, תווים שעמדו בתוקף בקנדה אך לא בארצות הברית ובאירופה, נחסמו למשתמשים האמריקאים והאירופאים.) ב-21 באפריל 2011 איגוד המוציאים לאור של תווי מוזיקה בבריטניה תבע את הספרייה בשל העלאת "קנטטת הפעמונים" של רחמנינוב, תוך כדי פגיעה בזכויות יוצרים. התביעה התבררה לבסוף כלא נכונה.
ב-27 בדצמבר 2015, מנהל האתר אדוארד וו. גוו הכריז על הקמת תוכנית מנויים בתשלום. מנויי התוכנית מקבלים בתמורה שירות סטרימינג של אלפי תקליטורים שהועלו לאתר, מניעת זמן ההמתנה להורדת תווים (כ-15 שניות) וחסימת פרסומות.[6]
ב-18 באפריל 2016, הודיעה ספריית imslp בחשבון הטוויטר שלה על כך שכל המנויים יקבלו גישה לספריית המוזיקה של נקסוס רקורדס.[7]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.