Loading AI tools
פסטיבל מוזיקלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פסטיבל וודסטוק 1969 (באנגלית: Woodstock) היה פסטיבל מוזיקה שנערך בין 15–18 באוגוסט 1969 בעיירה בית'-אל במדינת ניו יורק שבארצות הברית.
 | |
| הכרזה לקידום פסטיבל וודסטוק | |
| סוג | פסטיבל רוק |
|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית |
| מיקום |
White Lake  |
| מועדים | |
| תאריכי פעילות |
15 באוגוסט 1969 – 18 באוגוסט 1969 (3 ימים) |
| קואורדינטות | 41°42′05″N 74°52′49″W |
|
www | |
  | |
הפסטיבל נחשב לבולט מבין פסטיבלי הרוק שנערכו בשנות השישים וכאירוע חברתי מעצב של דור שלם בעולם המערבי בכלל ובארצות הברית בפרט. הפסטיבל נחשב לשיא בתרבות האנטי ממסדית שהתפתחה בארצות הברית באותו עשור, שמייצגיה הבולטים ביותר היו ההיפים. בעיני רבים נחשב הפסטיבל לאירוע המשפיע והבולט ביותר בהיסטוריה של המוזיקה הפופולרית.
מספר ניסיונות לחדש את הצלחת הפסטיבל נעשו במהלך השנים 1979, 1989, 1994, ו-1999[1] הגדול מביניהם היה בפסטיבל וודסטוק 1999 לציון 30 שנה לפסטיבל הראשון, אך אף אחד מהם לא הגיע לסדר הגודל של האירוע המקורי שבו השתתפו 400 אלף איש.
פסטיבל וודסטוק נולד כתוצאה מרצונם של מפיקים להקים סטודיו להקלטות באזור אפסטייט ניו יורק, בו גרו אמנים רבים מתחום הפולק והרוק. כדי לקדם את פרסומו של האולפן הם החליטו לארגן קונצרט באזור. כיוון שהפרויקט החל באביב 1969 ובאותה עת לוח ההופעות של הלהקות החשובות כמו ג'פרסון איירפליין וקרידנס קלירווטר רבייבל כבר היה מלא לקיץ, נאלצו המארגנים להציע להן מחירים מופקעים של פי שניים עד שלושה מהמחיר הרגיל כדי שאלה יסכימו לשנות את לוח ההופעות המתוכנן שלהן. ברגע שנודע כי להקות מפורסמות יופיעו בפסטיבל, נוצר ביקוש מצד אמנים רבים אחרים להשתתף גם הם באירוע, וכך נוצרה רשימת אמנים שמילאה שלושה ימים מלאים של הופעות. מטרתם הראשונית של ארבעת מארגני הפסטיבל הייתה קהל של בין 50,000 ל-100,000 איש. הם הקימו לשם כך חברה שנקראה Woodstock Ventures, כיוון שהתכוונו לערוך את הפסטיבל בעיר וודסטוק, ומכאן נבע גם שם הפסטיבל. לבסוף נערך הפסטיבל בוויט לייק שבעיירה בית'-אל, כ-76 ק"מ מוודסטוק.
המארגנים שכרו אדמה בעיר וולקיל במטרה לקיים שם את הפסטיבל. אולם, כשנודע לרשויות העיר היקף הפסטיבל המתוכנן ואופיו, הם נסוגו וביטלו אישורים שונים שנדרשו לקיומו. כשנותר פחות מחודש למועד הפסטיבל, הצליחו המארגנים לשכנע חוואי יהודי בשם מקס יסגור מהעיירה בית'-אל להחכיר להם שטח מרעה בן כ-600 אקר (כ-2400 דונם לערך) לצורך קיום הפסטיבל. בעקבות המיקום החדש והמרוחק מהמיקום המקורי בכ-100 ק"מ, הזמן הקצר שנותר וריבוי המשימות של צוותי העבודה שהכינו את הפסטיבל, לא הוקמו חלק מהמתקנים הנדרשים כמו גדר סביב חלק גדול מהשטח ומתקני מכירת כרטיסים. המארגנים פרסמו בצורה מוצלחת את הפסטיבל המתוכנן תחת הסיסמה: "שלושה ימים של שלום ומוזיקה". כבר לפני תחילת הפסטיבל היה ברור למארגנים שהיקף הקהל הצפוי יהיה גדול בהרבה מהמתוכנן, כאשר כבר כיומיים לפני הפתיחה החלו פקקי תנועה אדירים להיווצר בכבישי הגישה לאזור. אנשים רבים נטשו את רכבם בצד הדרך, ועשו את הדרך שנותרה עד לאתר הפסטיבל, שהגיעה לעיתים לעשרות ק"מ, ברגל. בשלב מסוים הוערך כי כ-130,000 כלי רכב נמצאים בכבישי הגישה לאזור הפסטיבל, וכי כמיליון וחצי בני אדם מכל רחבי ארצות הברית נמצאים גם הם בדרכם לשם.
בסופו של דבר הגיעו מעל 400 אלף צופים לפסטיבל. הרוב המוחלט נכנס חינם בשל חוסר ארגון והכנה נאותים. פקקי התנועה מנעו מחלק מהאמנים המופיעים להגיע בזמן ושינו את סדר ההופעה המתוכנן. מארגני הפסטיבל דאגו אמנם להטיס חלק גדול מן האמנים אל שטח הפסטיבל בעזרת מסוק, אך למרות זאת הופעות רבות נדחו עקב סיבות שונות כגון חוסר ארגון ותכנון נאותים, וגם מזג האוויר הסוער תרם את חלקו, כשעקב גשמים כבדים שירדו במקום נאלצו המארגנים להפסיק או לדחות הופעות, וכמו כן לנתק מספר פעמים את מערכות ההגברה והתאורה שעל הבמה מרשת החשמל, כדי למנוע אסון. כמו כן, התשתיות באתר לא היו מספקות וספגו ביקורת לא מעטה: כמות השירותים, דוכני המזון והשתייה ונקודות העזרה הראשונה לא היו במידה מספיקה, וכן היו עוד מחדלים רבים מצד המארגנים שלא צפו את היקף הקהל העצום. בסופו של דבר, מסוקים של המשמר הלאומי השליכו מהאוויר חבילות של מזון ובקבוקי מים. למרות זאת, שלושת ימי הפסטיבל עברו בשלום יחסי ללא מהומות וללא אלימות. במהלך הפסטיבל מתו שני אנשים – האחד כתוצאה ממנת יתר של סמים והשני מתאונת טרקטור. כמו כן נולדו שני תינוקות.
עלות הפסטיבל למארגנים הגיעה לכ-2.5 מיליון דולר בקירוב. הכנסותיהם בסופו של האירוע היו מזעריות, והם כיסו את השקעתם רק לאחר שנים רבות, בעיקר בזכות האלבום והסרט שהתפרסמו מאוד בעקבות הפסטיבל.
המוזיקה בפסטיבל וודסטוק הייתה מגוונת וכללה חלק גדול מסגנונות המוזיקה הפופולרית בארצות הברית באותה עת כגון: פולק, קאנטרי, רית'ם אנד בלוז ומוזיקת רוק לסוגיה השונים כגון: פולק רוק, רוק לטיני, רוק כבד, רוק פסיכדלי ועוד.
היום הראשון של הפסטיבל יועד למוזיקת הפולק האמריקאית. את הפסטיבל פתח זמר הפולק השחור ריצ'י הייבנס, מאחר שהיה האמן היחיד שנמצא באזור הבמה באותה עת. אחריו הופיעו אמנים נוספים כמו: קאונטרי ג'ו מקדונלד, ג'ון סבסטיאן, להקת Sweetwater, טים הרדין, מלאני, ראבי שנקר, ארלו גאת'רי והאמנית הבולטת של אותו יום – ג'ואן באאז.
ביום השני בלט חלקן של להקות החוף המערבי כמו: קרידנס קלירווטר רבייבל, גרייטפול דד, ג'פרסון איירפליין, סליי אנד דה פמילי סטון, סנטנה וג'ניס ג'ופלין. אחת הלהקות הבולטות שהופיעו ביום השני הייתה להקת הרוק והרית'ם אנד בלוז הבריטית, המי, שהופיעה עם חלק גדול מאופרת הרוק טומי. במהלך ההופעה הפיל גיטריסט הלהקה, פיט טאונסנד, את פעיל זכויות האדם אבי הופמן מן הבמה, לאחר שהאחרון התפרץ אליה, נטל את המיקרופון וניסה לקרוא לשחרור פעיל אחר אשר נאסר על ידי השלטונות. בסיום ההופעה ניפץ טאונסנד כמנהגו את הגיטרה שלו על הבמה, לאחר שדחף את צווארה לתוך אחד הרמקולים.
ביום האחרון של הפסטיבל ניגנו בין היתר: קאונטרי ג'ו אנד דה פיש, Ten Years After, הבאנד (The Band), דם, יזע ודמעות וקרוסבי, סטילס, נאש ויאנג. אחד מהאמנים הבולטים באותו יום היה הזמר ג'ו קוקר, שבלט בביצוע גרסתו ללהיטם של הביטלס "עם מעט עזרה מידידי". הופעתו של הגיטריסט ג'ימי הנדריקס חתמה את הפסטיבל והתקיימה למעשה כבר בבוקר היום הרביעי של הפסטיבל, 18 באוגוסט, במקום בחצות הלילה הקודם, עקב עיכובים שונים בלוח הזמנים. ההופעה נערכה לעיני כ-50,000 איש בלבד שנותרו באתר בסיום הפסטיבל. גרסת הרוק של ההמנון האמריקאי שניגן הנדריקס בגיטרה החשמלית שלו התפרסמה מאוד בזכות היותה הקטע המסיים בסרט "וודסטוק".
למרות ההילה האופפת עד היום את הפסטיבל, חלק לא מבוטל מההופעות לא עלה יפה. חלק מהאמנים התרגשו מהקהל הענק, וחלקם דיברו מולו בהתלהבות יתר, גדולה יותר אף מההתלהבות בה שרו. הגשם שירד בחלקים מתוך אותו סוף שבוע הפריע גם הוא לאמנים ולבסוף, בעיות טכניות רבות בציוד ההגברה פגעו בחלק מההופעות. האמנים והלהקות שזכו לאהדת הקהל בצורה בולטת היו "סנטנה", ג'ניס ג'ופלין, "סליי אנד דה פמילי סטון", "קרוסבי סטילס נאש ויאנג" ו"המי". גם ג'ימי הנדריקס זכה לאהדה גורפת, זאת למרות הכמות הקטנה יחסית של המשתתפים שנשארו עד סיום הפסטיבל ושזכו לראות את הופעתו.
תוכני השירים הושפעו בחלקם הגדול מהעמדות החברתיות בהן החזיקו המשתתפים בפסטיבל (האמנים והקהל) והתמקדו בנושאים של: התנגדות למלחמת וייטנאם, זכויות האדם והאזרח, סקס ואהבה חופשיים ושימוש חופשי בסמים.
תופעת השימוש בסמים הייתה נפוצה מאוד במהלך הפסטיבל. חלק גדול מאוד מהקהל (וגם האמנים) היה תחת השפעת סמים בימי הפסטיבל, כשהסמים המובילים היו מריחואנה ו־LSD. בהקשר זה נפוצה מאוחר יותר האימרה שטענה ש"אם אתה זוכר את וודסטוק סימן שלא היית שם". במשך הפסטיבל התקיימו טקסים המוניים של שימוש בסמים, ואלפים רבים נטלו בהם חלק.
חלק מהקהל בילה את ההפסקות בין השירים בשחייה בעירום באגם סמוך, לעיני מצלמות הטלוויזיה. משתתפים נוספים ניצלו את כמויות הגשם הגדולות שירדו על מנת להשתעשע בהחלקה (לאחר ריצה מהירה) על הבוץ, וחלק מהם נצפו כאשר הם מסוממים, מחויכים ומלאי בוץ מכף רגל ועד ראש. חלק מהמשתתפים הסתובבו באזור הפסטיבל ובדרכי הגישה אליו וממנו כאשר הם עירומים לחלוטין, משל לחופש המוחלט ולהתרסה נגד מוסכמות החברה הבורגנית והמהוגנת.
פסטיבל וודסטוק לא היה הפסטיבל ההמוני הראשון. גם לא הופיעה בו השורה הראשונה של האמנים הנחשבים באותה תקופה (הביטלס, הרולינג סטונז, בוב דילן). הפסטיבל זכה לפרסומו בזכות ארבע נקודות עיקריות:
בזכות כל האלמנטים הללו, הפך פסטיבל וודסטוק לסמל של דור שלם בארצות הברית, דור הבייבי בומרס שנולד בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה, היווה חלק מתופעת "ילדי הפרחים" והוביל את השינויים החברתיים והתרבותיים הגדולים שהחלו בשנות השישים.
למרות היקפו הגדול של הפסטיבל ופרסומם של היוצרים והאמנים שנטלו בו חלק, היו גם כאלה שהעדיפו להימנע מלהשתתף בו, ונקבו בשלל סיבות והסברים. בין האמנים המפורסמים של התקופה אשר לא הופיעו בפסטיבל ניתן למנות את:
ערך מורחב – פסטיבל וודסטוק 1999ביולי 1999 בסימן 30 שנה לפסטיבל וודסטוק נערך פסטיבל בעיר רומא בצפון מדינת ניו יורק שבארצות הברית. באירוע השתתפו מעל 250 אלף איש.
הפסטיבל התפתח לאירועי אלימות חמורים ביותר, בין היתר תגרות אלימות בין המשתתפים, ביזה של דוכני האוכל וציוד, וונדליזם והצתות של כלי רכב ציוד הגברה ומבנים, הטרדות מיניות רבות ומעשה אונס.
אתר האינטרנט הרשמי של פסטיבל וודסטוק (באנגלית) אתר האינטרנט הרשמי של פסטיבל וודסטוק
ציפי שמילוביץ, סקס, סמים ומיתוסים, באתר "ידיעות אחרונות", 5 באוגוסט 2019 ניצן פינקו, פרידה ממייקל לאנג, האיש שהביא 400 אלף איש לוודסטוק, באתר הארץ, 10 בינואר 2022Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
