Loading AI tools
סיפור קצר מאת ש"י עגנון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פנים אחרות הוא סיפור קצר עברי, בן ארבעה פרקים, מאת ש"י עגנון. הסיפור נכלל בכרך "על כפות המנעול", שכותרת המשנה שלו היא "סיפורי אהבים". הסיפור עוסק בטוני ומיכאל הרטמן, בשעות הראשונות לאחר שהתגרשו.
טוני הרטמן יצאה מבית הדין לאחר שקיבלה גט מבעלה, ומיד קפצו לקראתה שני מחזריה, סווירש הבלונדיני ודוקטור טנצר. כעבור זמן מה יצא הרטמן מבית הדין ואמר לטוני: "אל תלכי עמהם", ושני המחזרים הסתלקו לדרכם. טוני והרטמן עמדו נרגשים ונבוכים בעקבות הגירושים. הם החלו ללכת יחדיו, והרטמן זכר את בנותיהם, בת 9 ובת 7, שנשלחו אל דודתה של טוני שבכפר.
טוני, שהבינה מדברי הרטמן שיש קשיים בעסקיו, נתנה לו הזדמנות לתאר את קשייו אלה, והבינה "שכל כעסו הוא תולדה של עסקיו הרעים" וכאילו אמר: "עכשיו יודעת את על שום מה שרוי הייתי בכעס, עכשיו יודעת את על שום מה באנו לידי כך, כלומר לידי גירושין".
השמש שקעה. הרטמן הביע באוזני טוני את סלידתו מסווירש ודוקטור טנצר. "טוני הגביהה עיניה כנגד מיכאל. אותה שעה לילה היה ולא ראה את עיניה, אבל הרגיש שהן מודות לו, כאילו הקנה לה חכמה ודעת שאינה יכולה לקנות מעצמה. הרטמן הציע שילכו לנוח ולאכול בפונדק שאורו נראה במרחק, וכך עשו. במהלך הסעודה חשב הרטמן: "מיום שנכנסתי עם טוני לחופה לא הייתה שעה שנהגתי עמה כהוגן כבשעת נתינת הגט". בסוף הסעודה סיפר הרטמן לטוני חלום שחלם. בחלומו ישב בברלין וזיסנשטיין, שחזר מאפריקה, בא לבקרו. זיסנשטיין ביקש את עזרתו במציאת דירה, והם הלכו לראות דירה שהרטמן המליץ עליה. אף שהדירה הייתה נאה, אמר זיסנשטיין להרטמן: "דירה זו איני מייעץ לך לשכור". התפלא הרטמן, שהרי זיסנשטיין הוא המבקש לשכור דירה, ולא הוא. זיסנשטיין התלונן שאין תנור בדירה, והרטמן חש צינה עזה. "הקיצותי וראיתי שנשמטה השמיכה מן המיטה", סיים הרטמן את סיפור חלומו.
הם יצאו מהמסעדה והחלו ללכת חזרה לעיר, אך טוני חשה עייפות, ולכן הציע הרטמן שיחזרו למסעדה, אולי ימצאו בה מיטה לנוח. ואכן, מצאו שם חדר אחד פנוי, שניתן לטוני, ולהרטמן הוצעה מיטה על שולחן הביליארד. על מיטתו הרהר הרטמן בטוני, והמספר מתאר: "הרהורי בקורת כלפי טוני שהיו בלבו כל הימים לא נסתלקו ממנו גם בשעה זו, אבל הרגיש שכל החסרונות הללו אין גורעים ממנה כלום". תוך כדי מחשבות אלה נרדם הרטמן.
הָרַי גולומב דן במשמעות שמו של הסיפור, ומוצא קושי בתרגום שם זה לשפה אחרת, עקב ריבוי המשמעויות שיש בעברית למילה "פנים" ולצירופי הלשון שלה. הוא מציין, בין השאר, כי "במהלך הסיפור מגלה הרטמן פנים אחרות וחדשות בו עצמו, בטוני, בחייהם – מתוך מבט לאחור – ובתינוקת מוכרת פרחים, בבחור ובתולה, בתלולית ובחלום, ולמעשה בכל הנקרה בדרכם בסיפור. יש דברים המשתמעים לשתי פנים, שטוני מגלה בהם פנים לכאן, והרטמן – לכאן; אבל אפשר לראות ממהלך הסיפור – במפורש ובמרומז – כי הרטמן גילה בעצמו את היכולת להסביר פנים, להדור פנים ולחלות פנים, והעיקר – לעמוד מול טוני ומול עצמו ומול חייו פנים אל פנים.[1]
חלומות היוו בסיס לפרשנות כבר מימי קדם, ובוודאי דורשים פרשנות לאחר פרסום "פשר החלומות" של פרויד. פרשנים אחדים עסקו במשמעות חלומו של הרטמן. הלל ברזל ציין:
הסיפור מסתיים בסיום פתוח, המושך את הקורא לתהות על המשך קורותיהם של טוני והרטמן: האם לאחר אפיזודה זו ישובו לחיות יחדיו, או ילכו איש לדרכו?
לאה גולדברג ראתה את הגירושים כצעד שאין ממנו חזרה: "מעשה בזוג שנתגרשו, וכמעט מיד אחרי הגירושין תפס שמעשה הגט היה מיותר לחלוטין, ואין להשיב".[3] באופן דומה התייחס לסיפור דוד צימרמן.[4] הלל ברזל, לעומתם, מציין: "הסיפור על כל מרכיביו מוקדש לתיאורו של מסע מתקן, מחזיר דברים לקדמותם".[2] שרה הלפרין מצטרפת לפרשנותו של ברזל.[5] בועז שרוני מצטרף אליהם באומרו: "הסיפור מכוון לתאר את מיכאל וטוני השבים למצב של נישואים, תיקון שצלח. העלילה נשארת פתוחה אך ברור כי מיכאל מוצא מחדש בלבו את אהבתו לטוני, ומה שנדרש ממנו כעת הוא הכוח להחזירה."[6]
מנחם פרי ומאיר שטרנברג מציגים גישה שלישית: "בניגוד לתשובות חד-משמעיות, לכאן או לכאן, שהשיבו מבקרים שונים, אפשר להראות כיצד מקפיד עגנון לפזר במהלך הסיפור פרטים השולחים לכאן ולכאן כאחד, וכיצד נזהר הוא מפני חיזוק יתר של אחד משני הכיוונים", ומוסיפים: "תשובה מדויקת על השאלה: מה יקרה לאחר סיום סיפור זה? אינה מעניינו של קורא הספרות, אלא מעניינו של הרכלן צמא הסנסאציות".[7] הָרַי גולומב הצטרף לגישה זו וציין:
גרסה מוקדמת של הסיפור הופיעה בעיתון "דבר" בשנת 1932.[8] גרסה נוספת של הסיפור, קרובה לגרסתו הסופית, הופיעה בכתב העת "גליונות" בשנת 1941.
בקיץ 1941 יצא לאור "אלו ואלו", הכרך השמיני בסדרת כל סיפורי עגנון, ובו 47 סיפורים, ובהם הסיפורים "פנים אחרות" ו"הרופא וגרושתו" שהופיעו תחת הכותרת המשותפת "אנשים ונשים". במהדורת 1953 של "כל סיפוריו של שמואל יוסף עגנון", הועברו שני סיפורים אלה לכרך "על כפות המנעול", למקבץ הקרוי "סיפורים קטנים" ובו שלושה סיפורים נוספים: "אחות", "עובדיה בעל מום" ו"חופת דודים".
בגרסה המוקדמת של הסיפור, לאחר שמיכאל סיפר לטוני את חלומו, מופיע המשפט: "מיכאל הכיר לה טובה שלא פרשה את חלומו על פי פרויד וסייעתו". בגרסה שהופיעה ב"אלו ואלו" נעלם אזכור זה של פרויד, בהתאם לגישתו של עגנון שלא להזכיר בכתביו ספרות שאינה יהודית-מסורתית.
ברומן "אורח נטה ללון" מספר עגנון לקוראיו את המשך קורותיהם של הרטמן וטוני. המספר ברומן זה מספר לקובה, שהוא הרופא מהסיפור "הרופא וגרושתו": "אדם אחד יש הרטמן שמו, יום אחד נתן גט לאשתו, כשיצאו מבית הרב נכנסה בו אהבתה והחזירה".[9]
"הסיפור "פנים אחרות" נכלל בכרך "על כפות המנעול", ומיד אחריו נכלל בכרך זה הסיפור "הרופא וגרושתו". הלל ברזל מייחס משמעות לסמיכות זו:
הסיפור "פנים אחרות" עובד למחזה על ידי אנה בניאל ואביה ערן בניאל, והועלה באוקטובר 2013 בתיאטרון "תמונע" בבימויה של בניאל. רן בגנו מגלם במחזה את הרטמן, ואייר וולפה מגלמת את טוני הרטמן.[10]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.