פנגולין פיליפיני
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פנגולין פיליפיני (שם מדעי: Manis culionensis) הוא מין של פנגולין האנדמי לאי פלאוואן שבפיליפינים ומצוי בסכנת הכחדה בטבע.
| פנגולין פיליפיני | |
|---|---|
 | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | פנגולינאים |
| תת־סדרה: | Eupholidota |
| משפחה: | פנגולניים |
| סוג: | פנגולין |
| מין: | פנגולין פיליפיני |
| שם מדעי | |
| Manis culionensis | |
| תחום תפוצה | |
 | |
מאפיינים
פנגולין זה חי בטבע רק ביערות גשם טרופיים באי פלאוואן שבפיליפינים והוא דומה מאוד למין פנגולין מלאי, אך בעל ראש קצר יותר, קשקשים קטנים יותר וזנב ארוך יותר. אורכו הממוצע 58–176 ס"מ ומשקלו 1.8–2.4 ק"ג. הוא בעל קשקשים חומים על פני גופו עד לראש ובעל לשון ארוכה ודביקה איתה הוא תופס נמלים וחרקים קטנים והוא בעל טפרים גדולים העוזרים לו לטפס. הוא גם יכול להיתלות עם זנבו מבין הענפים אבל כמו מרבית הפנגולינים השריון המגן פוגע במהירותו ובתנועתו.
הפנגולין יוצא בלילה לשחר אחר מזון. הוא ניזון בעיקר מנמלים ומטרמיטים אותם הוא מחפש בקינם, הורס אותו באמצעות טפריו הגדולות ותופס אותם בלשונו הדביקה והארוכה. הוא חסר שיניים ולעיתים בולע אבנים כדי לעזור לו לטחון את המזון בקיבה. הקשקשים שלו מונעים מהנמלים להשיב לו מלחמה, כשהן נתקעות בקשקשים המוגנים. קשקשיו הקשים מגנים עליו גם מטורפים פוטנציאלים.
פנגולינים אלה נמצאים בסכנת הכחדה עקב פגיעה מידי האדם שצד אותם לבשר וכן ללבושי שריון מקשקשיהם.
קישורים חיצוניים
פנגולין פיליפיני, באתר ITIS (באנגלית)
פנגולין פיליפיני, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)- פנגולין פיליפיני, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
פנגולין פיליפיני, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
פנגולין פיליפיני, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.