פנגולין הכף

פַּנְגּוֹלִין הכף (שם מדעי: Smutsia temmincki) הוא מין יונק עוטה קשקשים, שהוא מין של פנגולין, הנפוץ בסוואנות במזרח עד דרום אפריקה. מין זה הוא מין הפנגולין היחיד החי במדינת דרום אפריקה (כף אפריקה), ולכן זהו שמו.

פנגולין הכף
פנגולין הכף
מצב שימור
מצב שימור: פגיע פגיע (VU) [1]
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	פנגולינאים
תת־סדרה:	Eupholidota
משפחה:	פנגולניים
סוג:	פנגולין גדול
מין:	פנגולין הכף
שם מדעי
Smutsia temmincki ‏Smuts, 1832
תחום תפוצה

מאפיינים

הפנגולינים מזכירים מעט זוחלים מכוסי קשקשים, אך למעשה הם יונקים בעלי קשקשים גדולים חומים החופפים זה את זה. אורכם 37–59 ס"מ ומשקלם 3–15 ק"ג. הם בעלי זנב ארוך ומכוסה קשקשים והוא מוטל על הקרקע בשעת ההליכה. לפנגולין טפרים גדולים וחדים ברגליו הקדמיות, ראשו קצר וחסר שיניים ולשונו ארוכה ודביקה. לפנגולינים אין אוזניים חיצוניות ולכן הם לא מצטיינים בשמיעה. גם חוש הראיה שלהם חלש, אך הם בעלי חוש ריח חד.

הם חיים באזורים פתוחים וסוואנות, אך גם באזורי שיחים ברחבי אפריקה לאורך מזרח ומרכז אפריקה עד לדרום אפריקה בדרום. הוא יוצא בעיקר בלילה וחי לבדו. הוא ניזון מנמלים ומטרמיטים אותם הוא מוציא מתיליהם הגדולים באמצעות טפריו ואחר כך באמצעות לשונו הארוכה והדביקה לוכד אותם וזולל.

במשך היום הוא נח באדמה במאורות שהוכנו על ידי שנבובים או חזירי יבלות. הפנגולינים חיים ביחידות בטריטוריות תחומות ומסומנות וחיים בבדידות.

כאשר טורפים כמו אריות, נמרים וצבועים מפתיעים אותם, הם מתכרבלים לכדור קשקשים אותו יהיה קשה מאוד לפתוח. אמצעי הגנה נדירים יותר שלהם הם לנשוף, להצליף בזנבם שיכול לפצוע קשה ואף לפלוט ריחות דוחים מפי הטבעת.

הפנגולינים הצעירים רוכבים על גבה של אמם עד שהם גדולים.

הפנגולינים נמצאים בסכנה בעיקר עקב ציידים שצדו אותם למטרות בשר או לבישת שריון.

גלריה

• 
• 
• 
  שותה מים
• 
•