פלנטרי גראנד טור

פלנטרי גראנד טור (באנגלית: Planetary Grand Tour) (בתרגום חופשי: המסע הגדול) הייתה תוכנית שאפתנית לשליחת גשושיות אל מערכת השמש החיצונית ולתור אותה. התוכנית הוצעה על ידי גארי פלנדרו מהמעבדה להנעה סילונית (JPL) בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 עקב כך שהכוכבים החיצוניים של מערכת השמש צדק, שבתאי, אורנוס, נפטון ופלוטו עמדו להיכנס לקראת סוף שנות ה-70 למערך הקורה אחת ל-179 שנים כך שגשושית שתשוגר אל צדק תשתמש בכוח המשיכה שלו כמקלעת כבידתית וכך תגיע אל הכוכבים הרחוקים יותר במערכת השמש ובסופו של דבר תעזוב אותה.

המסלולים שאיפשרו לוויאג'ר 1 ו-2 לתור את ארבעת ענקי הגזים ולהשיג מהירות מילוט ממערכת השמש

התוכנית המקורית שהוצעה כללה שיגור של ארבע גשושיות. השתיים הראשונות, ששיגורן תוכנן ל-1976 ו-1977 יועדו לבצע יעף על פני צדק, שבתאי ופלוטו. שתי הגשושיות האחרונות, ששיגורן תוכנן ל-1979 יועדו לבצע יעף על פני צדק, אורנוס ונפטון.

הגשושיות תוכננו כך שיוכלו לפעול בצורה יעילה לאורך 12 שנות המשימה.

קיצוצי תקציב של נאס"א גרמו לביטול התוכנית ב-1972, כולל תכנונים ל"מיני גראנד טור". עם זאת, מספר רב של אלמנטים שתוכננו לשמש את תוכנית גראנד טור שימשו בסופו של דבר בתוכנית וויאג'ר. שתי גשושיות הוויאג'ר ששוגרו ב-1977 תוכננו לבצע יעפים רק על פני צדק ושבתאי. עם זאת, המזל האיר פנים לוויאג'ר 2 והגשושית ביצעה יעפים גם על פני אורנוס ונפטון כך שמשימת וויאג'ר 2 הפכה למשימת גראנד טור.

הגשושית וויאג'ר 1 יכלה לבצע יעף על פני פלוטו לאחר עזיבתה את שבתאי, אך במקום זאת נשלחה לחקור את הירח טיטאן. משימת ניו הורייזונס הגיעה ב-2015 לכוכב פלוטו וצילמה תמונות שלו, ומאז היא בדרך החוצה ממערכת השמש.

ראו גם

• תוכנית החלל האמריקאית
• תוכנית וויאג'ר
• תוכנית פיוניר