Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פלוגת יהונתן הייתה פלוגה של "ההגנה" שהשתתפה במערכה על ירושלים במלחמת העצמאות. גילם הצעיר של לוחמיה ומספר נפגעיה הרב ייחד אותה משאר היחידות בגזרה. הפלוגה השתתפה בהגנה ובכיבוש מוצבים וכפרים באזור העיר ובלמה ניסיונות של שריוניות ערביות לחדור לירושלים המערבית, ליד נוטר-דם, מול חומת העיר העתיקה. כמו כן כבשה פלוגת יהונתן את הכפרים בית מזמיל, קריית יובל של היום, חירבת אל חמאמה, יד ושם של היום, עין כרם ומלחה. באוגוסט 1948 פורקה הפלוגה עקב שיעור האבדות הגבוה שסבלה. כיכר פלוגת יהונתן בירושלים נקראה על שמה.
פלוגת יהונתן הוקמה באפריל 1948 על ידי יהושע אריאלי, מפקד הגדנ"ע בירושלים דאז, בהוראתו של מפקד מחוז ירושלים של ההגנה, דוד שאלתיאל. האחרון קבע את שמה לציון יחסו אליה, כיחס דוד ליהונתן במקרא. הפלוגה הורכבה מנערים מתחת לגיל גיוס, שגויסו בשל מצב החירום והמחסור בכוח-אדם לוחם, מנערים שלפני גיוסם לפלוגת יהונתן היו בגדנ"ע בירושלים וכן ממפקדיהם, צעירים שחלקם היו יוצאי גדנ"ע וחלקם היו מורים, אנשי חינוך, יוצאי הצבא הבריטי שלחמו במלחמת העולם השנייה וכן אנשי "ההגנה" בשנות ה-20 ואף ה-30 לחייהם (בהם שלמה גילה, שלמה מנדל ואברהם-יעקב קנאל - שלושתם נהרגו בקרב על חירבת חמאמה, ב-10 ביולי 1948). לאחר אימונים מזורזים הועברו חיילי הפלוגה לחזית, ותחת פיקודו של עודד חי, לשעבר חייל הבריגדה ופעיל במבצע הכפילים, החלו להילחם בצבאות ערב הפולשים במאי. אחד מלוחמי הפלוגה היה משה חובב, לימים - קריין ידוע ומנהל הרדיו.
מחלקה אחת מהפלוגה, תחת פיקודו של אליהו זוהר, לחמה במנזר נוטרדאם, בניסיון לעצור את פלישת כוחות הלגיון הירדני לירושלים. מחלקה שנייה מהפלוגה לחמה בהר ציון והחזיקה בו מול כוחות הלגיון הירדני וכוחות פלסטינים בעיר העתיקה. מחלקה זו הייתה מיועדת להיכנס לעיר העתיקה, בעקבות הפלמ"ח, שניסה לפרוץ אליה, אך נכשל. בינתיים שיתקה המחלקה את הטור הירדני, שנע לכיוון ירושלים אחרי נפילת גוש עציון. עם כניעת העיר העתיקה, הביאו חיילי המחלקה את נציגי הלגיון הירדני והצלב האדום משער ציון אל מפקד ההר, חיים ויגוליק. חיילי הפלוגה גם העבירו את תושבי העיר העתיקה אשר לא נפלו בשבי, לאוטובוסים שחנו ליד ההר, והועברו למקום מבטחים בקטמון. מחלקה נוספת מפלוגת יהונתן השתתפה בהגנה על רמת רחל, ולחמה באזור ארנונה וצפון תלפיות, בעורפו של כוח האצ"ל שנלחם על מנת לעצור טור של הצבא המצרי שבא מדרום והגיע עד בית ג'אלא. המצרים ניסו לפרוץ לירושלים מדרום ומדרום מערב, אך נכשלו במשימה זו.
בזמן ההפוגה הראשונה היה בסיס הפלוגה במנזר סנט אנטוניו בשכונת טלביה. הפלוגה התאמנה במשך ההפוגה תחת מנחם גורן (ג'ינג'י גרוס). עם סיום ההפוגה וחידוש הקרבות, בתאריך ה-9 ביולי 1948, הוטלה על הפלוגה המשימה של כיבוש חרבת חמאמה, הגבעה השולטת על הכפר הערבי עין כרם. בקרבות עשרת הימים לחמה הפלוגה תחילה בחירבת אל חמאמה, אזור יד ושם של היום, וכבשה שטח זה בליל ה-10 ביולי במחיר של עשרות פצועים ושישה הרוגים, ובהם מפקד הפלוגה, עודד חי.[1] הפלוגה המשיכה במשימה תחת פיקודו של מפקד פלוגה חדש, אליהו זוהר (ליכטנשטיין), שנמנה עם פצועי הקרב.
ב-14 ביולי השתתפה הפלוגה בקרב כיבוש מלחה באגפו המערבי של הכפר אל-מאלחה, בשיתוף עם כוח אצ"ל. הכוחות הערבים ניסו לכבוש בחזרה את המוצבים, ולאחר קרבות מרים נכשלו בניסיונותיהם.
ב-18 ביולי, בתום קרבות עשרת הימים, כבשה הפלוגה את הכפר עין כרם ללא קרב.
באוגוסט 1948, ארבעה חודשים לאחר היווסדה, פורקה הפלוגה עקב שיעור האבדות הגבוה שסבלה ושארית אנשיה צורפו ליחידות המחוז האחרות. חלקם נפלו בשבי הלגיון הירדני בקרב ארמון הנציב. חלקם צורפו לגדוד 'סלע' אשר הוקם על ידי אליעזר שמואלי.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
