פיתה

פיתה

פיתה חתוכה לשני רבעים שלמים ושני רבעים מופרדים לארבע דפנות

מאכלים
סוג	לחם שטוח, לחם
מוצא	המזרח התיכון
מרכיבים עיקריים	קמח

מקור השם

המילה התגלגלה לעברית משפות הבלקן ומיוונית. משפות אלה נשאלה pita או pitta לשפתם של היהודים דוברי לאדינו ומהם לעברית בת זמננו. באוזניהם של דוברי עברית דמתה המילה פיתה למילה העברית הקרובה במשמעותה פַּת ולמקבילה לה בארמית פִּתָּא. המילה נכתבת בתי"ו, אף על פי שכללי התעתיק מורים לכתוב אותה בטי"ת. הכתיב בתי"ו הטעה בלשנים עבריים, שסברו כי מקור המילה העברית הוא בארמית^[1], אבל ההטעמה המלעילית של המילה מסגירה את מוצאה הלועזי^[2].

במספר שפות רומאניות מכונה הפיתה לעיתים בשם "לחם ערבי"^[3]. באנגלית בריטית הפיתה בעלת הכיס מכונה לעיתים "לחם יווני" ("Greek Bread").

Remove ads

שימושים

בגרסתה המודרנית והתעשייתית (שהופיעה בשנות ה-50) נאפית הפיתה זמן קצר מאוד – מספר דקות בחום גבוה – 200 מעלות צלזיוס בתנורים ביתיים, או כדקה בטמפרטורה של 400–500 מעלות (בתנורים תעשייתיים). בשל הטמפרטורה הגבוהה נכלא בתוך הפיתה קיטור שגורם להתנתקות הדפנות ולהתנפחותה ליצירת מעין כדור. לאחר האפיה, נפלט הקיטור מהפיתה והיא חוזרת לצורתה השטוחה, אך הדפנות נותרות נפרדות מבפנים. לאחר מכן, אפשר לחתוך את הפיתה ולפתוח אותה לצורת כיס, ולהכניס מרכיבי מזון שונים לתוכה.

Remove ads

סוגי פיתות

פיתה תימנית

פיתה נוספת היא הפיתה התימנית לסוגיה (צאלוף, קלוב ועוד), שהייתה הלחם העיקרי בתפריטם של יהודי תימן.

פיתה דרוזית

הפיתה המסורתית (המכונה בישראל פיתה עיראקית, "לאפה", או פיתה דרוזית, בעגה ירושלמית נקראת לעיתים "אשתנור"), היא פיתה שטוחה שאינה מתנפחת בזכות שיטת האפייה השונה שלה: היא נאפית בסאג' או בטאבון (תנור כיריים המופעל על ידי אש חמה או גחלים).

פיתה דרוזית היא סוג של פיתה שטוחה וגדולה יותר הנאפית בטאבון או על סאג'. מקורה בעדה הדרוזית^[^{דרוש מקור]} אך היא נפוצה כיום במטבח הים התיכוני ובמטבח המזרחי. מכיוון שבפיתה הדרוזית, בדומה ללאפה, אין כיס, הפיתה הדרוזית משמשת לעטיפתם של מאכלים המוכנסים לתוכה.

מאכלים בפיתה

מאכלים נפוצים שנהוג להגיש בישראל בתוך פיתה כמזון מהיר הם פלאפל, חומוס וסביח.

ראו גם

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...