Loading AI tools
תרכובת האחראית על החריפות של פלפל שחור ופלפל ארוך. מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיפרין הוא אחד האלקלואידים המעניק את תחושת החריפות לפלפל השחור ולפלפל הארוך (אנ'). איזומר גאומטרי של הפיפרין, קביסין (אנ'), מצוי גם הוא בפלפל הארוך ובפלפל השחור ותורם לחריפותם. הפיפרין משמש בכמה צורות של רפואה מסורתית.
בשל מסיסותו הנמוכה במים, בדרך כלל מופק הפיפרין מצמח הפלפל השחור באמצעות ממסים אורגניים, למשל דיכלורומתאן.[1] עם זאת, מיצוי מימי יכול להתבצע בניצולת וסלקטיביות גבוהות במספר שיטות. כמות הפיפרין משתנה בין 1-2% בפלפל ארוך, לבין 5-10% בגרגירי פלפל לבן ושחור מסחריים.[2]
ניתן להכין פיפרין גם על ידי שימוש בתמצית אלכוהולית מרוכזת של פלפל שחור עם תמיסה אלכוהולית של אשלגן הידרוקסידי להסרת שאריות שרף מהתמיסה. לאחר הרחקת השאריות הבלתי מסיסות, מתגבש האלקלואיד בתמיסה תוך כמה שעות.[3]
פיפרין יוצר מלחים רק עם חומצות חזקות. הפלטיניכלורידים B 4 · H 2 PtCl 6 יוצרים מחטים בצבעי כתום-אדום ("B" מציין יחידה אחת של צורת המלח של האלקלואיד בנוסחה זו ובנוסחה הבאה). היוד המצוי באשלגן יודיד שנוסף לתמיסה אלכוהולית של הבסיס בנוכחות מעט חומצת מימן כלורי נותן פריודיד אופייני, B 2 · HI · I 2, המתגבש במחטים בצבעי כחול מטאלי עם נקודת התכה של 145 מעלות צלזיוס.
פיפרין התגלה בשנת 1819 על ידי הנס כריסטיאן ארסטד שבידד אותו מפירותיו של פלפל שחור, מהם מופקים תבלין הפלפל השחור והלבן.[4] Piperine נמצא גם בפלפל ארוך ובמין נוסף של פלפל, המכונה בעברית גם הוא פלפל ארוך (Piper officinarum).[5]
מרכיב תחושת החריפות נוצר כתוצאה מהפעלה של קולטני חום וחומציות בקולטני אזעקה, חיישני הכאב בתאי העצב.[6] הפיפרין נמצא במחקר בסיסי על הפוטנציאל שלו להשפיע על זמינות ביולוגית של תרכובות אחרות במזון ובתוספי תזונה, כגון השפעה אפשרית על הזמינות הביולוגית של תרכובת הכורכומין.[7]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
