Remove ads
עיר מקראית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פּוּנֹן (גם: פִּינֹן) הייתה עיר מקראית באֱדוֹם, הנזכרת כאחת הערים שבהן שלטו "אַלּוּפֵי עֵשָׂו",[1] ובתיאור מסע בני ישראל במדבר, בין צלמונה לאובות.[2]
העיר מזוהה כיום עם "ח'רבת פינאן" (Khirbat Faynan) או חירבת פיון[3] נמצאת בממלכת ירדן בשיפולי הרי אדום, כ-35 ק"מ דרומית לים המלח וכ-14 ק"מ מזרחית לעין יהב. בשנת 1934 ביקרה במקום משלחת בראשות פרופ' נלסון גליק שחקרה את המקום.[4][5]
באתר ח'רבת פינאן נמצאה כמות גדולה של סייגי נחושת, וכן כורי היתוך וחרסים החל מתקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה הביזנטית והערבית. מן הממצא הקראמי הוסק כי הפעילות הנמרצת ביותר במכרות התנהלה במאה ה־10 לפנה"ס, עת השליטה במקום ע"פ התנ"ך התחלפה לסירוגין בין יהודה לבין האדומים.[6] החוקרים העריכו שבמקום נחצבו 10,000 טונות של נחושת.[7] בחפירה שנערכה בחירבת פידאן שבאזור המכרות נמצאו קמע וחרפושית עליה חרות הכרטוש של המלך שושנק, המוכר כפרעה שישק מהתנ"ך.[8] ידוע כי חלק ממסע שישק חל גם בנגב וייתכן שהגיע אף לפונון.
בתחילת המאה ה-4 לספירה, העיד אוסביוס באונומסטיקון כי העיר הייתה נושבת בימיו, וכי עוד פעלו בה מכרות הנחושת הידועים שלה,[9] כן מזכיר אוסביוס שפונון נמצאת בין פטרה לבין צוער,[10] וכך העיד מאוחר יותר גם הירונימוס.[11]
הרמב"ן, בפירושו לספר במדבר, כתב: ”היו אלה המקומות בדרך ים-סוף סביב ארץ אדום ונתקצר נפש העם בדרך... ושלח להם הנחשים והשרפים... ועשה משה נחש נחושת ולא סרה מהם עד שחנו באובות.”[12] כמו כן, תרגום יונתן לספר במדבר תרגם כך: ”וּנְטָלוּ מִצַלְמוֹנָה וּשְׁרוֹ בְּפוּנוֹן אֲתַר דְגָרֵי יְיָ בְּהוֹן יַת חֵיוַן קָלָן וְסִילְקַת קְבֵילְתְּהוֹן עַד צֵית שְׁמַיָא” (בתרגום לעברית: ויסעו מצלמונה ויחנו בפונון, מקום שגירה ה' בהם נחשי קלון ועלתה צעקתם עד קצה השמים).[13] בהתאם, היו שכתבו שמעשה נחש הנחושת נעשה באזור פונון - באופן התואם לזיהוי הארכאולוגי כיום בדבר מכרות הנחושת במקום.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.