פיליפוס הערבי

מַרְקוּס יוּלְיוּס פִילִיפּוּס (בלטינית: Marcus Iulius Philippus; בערך 204–249 לספירה), הידוע גם בשם פִילִיפּוּס הערבי, על שם מוצאו, היה מקיסרי רומא.

פיליפוס הערבי
Marcus Iulius Philippus

לידה	204 שאבה (אנ'), האימפריה הרומית
נרצח	ספטמבר 249 (בגיל 45 בערך) ורונה, האימפריה הרומית
מדינה	רומא העתיקה
בן או בת זוג	Marcia Otacilia Severa
קיסר האימפריה הרומית פברואר 244 – ספטמבר 249 (כ־5 שנים) שותף לשלטון פיליפוס השני → גורדיאנוס השלישי דקיוס ←

פסל רומי של הקיסר פיליפוס הערבי מוצג במוזיאון החדש בברלין

שנותיו הראשונות

לא הרבה ידוע על שנותיו הראשונות של פיליפוס, הוא נולד בעיר קטנה הסמוכה לטרכון שנוסדה על-ידיו מחדש בשם פיליפופוליס ^[1](באתרה שוכנת כיום העיירה שהבא בהר הדרוזים בסוריה)^[2], למשפחה ממוצא ערבי. אביו היה אזרח רומאי שהיה מנהיג שודדים ידוע.^[3] אחיו, גאיוס יוליוס פריסקוס היה חבר המשמר הפרטוריאני בתקופתו של הקיסר גורדיאנוס השלישי.

קריירה פוליטית

בשנת 243 במהלך מסע מלחמה של גורדיאנוס כנגד מלך פרס שאפור הראשון, מת מפקד המשמר הפרטוריאני. פיליפוס, בעידודו של אחיו, הצליח להתמנות למפקד החדש.

בעקבות תבוסתו הצבאית בשדה הקרב בשנת 244 הקיסר גורדיאנוס נפטר בנסיבות לא ברורות. משערים שפיליפוס היה אחראי למותו מכיוון שמיד אחרי מות גורדיאנוס הוכרז פיליפוס כקיסר על ידי הלגיונות.

פיליפוס חתם על חוזה שלום עם שאפור, מינה את אחיו לאחראי על הפרובינקיות המזרחיות ונסע לרומא כדי להבטיח את מינויו לקיסר על ידי הסנאט.

קיסר

בתחילת שלטונו נאלץ פיליפוס להתמודד עם פלישה של שבטים גרמאניים לפאנוניה ופלישת הגותים למואסיה. הפלישה נהדפה לבסוף בשנת 248 אולם הלגיונות נשארו ממורמרים על חלקם הקטן בשלל, דבר זה הוביל למרידה בראשותו של טיבריוס קלאודיוס פקטיאנוס, המרד דוכא ופיליפוס מינה את דקיוס לעמוד בראש הפרובינקיות, שורה של מרידות פרצו גם במזרח כתגובה לשלטונו המדכא של פריסקוס אולם הם לא זכו להצלחה.

באפריל 248 ערך פיליפוס את משחקי המאה לציון שנת ה-1,000 לייסודה של העיר רומא, החגיגות היו מרהיבות וכללו הצגות תיאטרון, משחקי גלדיאטורים ומשחקי ספורט.

למרות החגיגות גברה המרירות בקרב הלגיונות ודקיוס הוכרז על ידם כקיסר. באביב של שנת 249, כוחותיו התחילו לצעוד אל רומא ופגשו את כוחותיו של פיליפוס ליד ורונה. ידו של דקיוס היה על העליונה ופיליפוס נהרג בקרב או שנרצח על ידי חייליו שרצו להראות את נאמנותם לקיסר החדש.

לקריאה נוספת

• משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002 (הספר בקטלוג ULI)
• אדוארד גיבון, שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית, עברית: אריה ענבי, הוצאת "ספרי זהב", תל אביב, 1955.
• היסטוריה אוגוסטה: הקיסרים החיילים, מבוא, פיליפוס הערבי, עמ' 25–29. תרגם מלטינית, הוסיף מבוא והערות דוד גולן. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2014.

• The Cambridge Ancient History Volume 12: The Crisis of Empire, AD 193-337, 2nd editionEdited by Alan Bowman, University of Cambridge 2005

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פיליפוס הערבי

• פיליפוס הערבי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• פיליפוס הערבי, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)