פייר ז'יל סזאר ז'נסן (בצרפתית: Pierre Jules César Janssen; 22 בפברואר 1824 – 23 בדצמבר 1907) היה אסטרונום צרפתי בן המאה ה-19. גילה את הגז הליום ואת ההרכב הגזי של השכבה החיצונית של השמש. המדען האנגלי ג'וזף נורמן לוקייר (אנ') גילה זאת חודשיים אחריו.
 | |
| לידה |
22 בפברואר 1824 פריז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
23 בדצמבר 1907 (בגיל 83) מודון, צרפת |
| שם לידה |
Pierre Jules César Janssen |
| ענף מדעי |
אסטרונומיה, פיזיקה, גאולוגיה |
| מקום קבורה |
פר לשז |
| מוסדות |
מצפה הכוכבים של פריז |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
הנריטה ז'נסן |
  | |
מהלך חייו ועבודתו
ז'נסן נולד בפריז ולמד מתמטיקה ופיזיקה. במקביל למחקריו לימד מדעים בתיכון שארלמאן ב-1853 ומאוחר יותר במכללה לארכיטקטורה בשנים 1865–1871.
במסגרת מחקריו, נסע לפרו בשנת 1857 כדי לחקור את קו המשווה המגנטי של כדור הארץ. בשנים 1861–1864 חקר את בליעת הקרינה האלקטרומגנטית בספקטרום הסולארי של כוכבי הלכת באיטליה ובשווייץ. בשנים הבאות הוא נסע לאיים האזוריים כדי לחקור ולבצע ניסויים הקשורים למגנטיות ולקרינת כוכבים. במהלך מחקרו זה נסע ליפן ב-1874 ולאלג'יריה ב-1882 לחקור את מעבר נוגה על פני השמש. ז'נסן התעניין מאוד בליקויי המאורות ונסע מסביב לעולם כדי לצפות בהם ולחקור אותם. ב-1870 אף נמלט מהמצור על פריז על כדור פורח כדי לצפות בליקוי חמה.
בשנת 1875 מונה למנהל מצפה הכוכבים החדש שהקימה ממשלת צרפת במדון שליד פריז. במצפה החדש ביצע צילומים מרהיבים רבים. הוא הוציא לאור אוסף של התצלומים הללו בספרו משנת 1896 Annales de l'obsevatoire de Maeudon. גרסתו האחרונה של הספר ראתה אור בשנת 1904.
גילוי ההליום
בשנת 1868 גילה כיצד ניתן להבחין ולעקוב אחר הילת החמה מבלי לחכות לליקוי. בעת שחקר את הליקוי של ה-18 באוגוסט 1868 בעיר גונטור שבהודו, הוא שם לב לפסים בוהקים בספקטרום של הילת החמה, דבר המוכיח כי ההילה היא גאזית. חלק מאותם פסי הספקטרום הבוהקים היו צהובים (מאוחר יותר אורך הגל של הפס נמדד כ-587.49 ננו-מטר). זו הייתה הפעם הראשונה שבה התגלה פס זה על פני הספקטרום, דבר שהעיד על גילוי יסוד חדש שלא היה ידוע עד אז למדע.[1].
ב-20 באוקטובר של אותה השנה, המדען הבריטי ג'וזף נורמן לוקייר בנה ספקטרוסקופ מדויק וחזק במיוחד, שבעזרתו הצליח אף הוא לעקוב אחרי אותו פס הנפלט מהשמש. חשוב לציין כי זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה בה התגלה יסוד כימי חדש שלא על פני כדור הארץ. את שמו של היסוד גזרו לוקייר ועמיתו הכימאי אדוארד פרנקלנד (Edward Frankland) מהמילה היוונית לשמש, הליוס (ἥλιος).
מותו ומורשתו
ז'נסן נפטר במדון (Meudon) ב-23 בדצמבר 1907, ונטמן בבית הקברות פר לשז שבפריז. במהלך חייו הוא מונה לאביר לגיון הכבוד הצרפתי ולחבר החברה המלכותית של לונדון עקב פועלו ותרומתו הרבה בתחומי האסטרופיזיקה והכימיה.
על שמו נקראו שני מכתשים על הירח ועל מאדים. הכיכר המרכזית בכניסה למצפה הכוכבים שניהל אף היא נקראת על שמו.
ז'נסן קרא לאסטרואיד 225 Henrietta (אנ') שהתגלה על ידי יוהאן פאליזה, על שם אשתו, הנריטה.[2]
קישורים חיצוניים
- פייר ז'נסן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פייר ז'נסן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
פייר ז'נסן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
