פורשים כנף - אימוץ הנשרים והדורסים בישראל

פורשים כנף – אימוץ הנשרים והדורסים הוא מיזם שהחל בשנת 1996 בשיתוף בין חברת החשמל, רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, במטרה להגן על אוכלוסיית הנשרים בישראל.

רעיית נשיא מדינת ישראל, נחמה ריבלין, משחררת לטבע את הנשרים "נחמה ורובי" בטקס לציון 20 שנה לפורשים כנף, בחי-בר כרמל.

שמורת החי-בר בכרמל

נשר מקראי בכרמל

נשרים מקראיים ניזונים מפגר (תמונה להמחשה) - עשרות נשרים נהרגו בישראל עקב הרעלות פגרים בידי חקלאים שרצו לפגוע בזאבים שטרפו את עדריהם

המיזם ייושם באמצעות פעולות מעשיות בשטח לצד פעילות חינוכית והסברתית, שנועדה לקרב את הציבור הרחב לנושא. הפרויקט התרחב והוא כולל גם עופות דורסים נוספים, חלקם נדירים ביותר, המצויים בסכנת הכחדה.

רקע היסטורי

לאורך השנים, העידה התמעטות אוכלוסיית הנשרים ברחבי הארץ על כך, שהנשרים מצויים בסכנת הכחדה, אלא אם יינקטו פעולות שונות להבטחת שרידותם ולאישוש אוכלוסייתם.

הנשרים נוהגים לקבוע את מושבותיהם בסביבה, בה הם יכולים לאתר את מזונם בטווח תעופה קטן ביותר. כיוון שבישראל ניזונים הנשרים בעיקר מפגרי בעלי־חיים במשקים חקלאיים, מתרכזים הנשרים בקרבת שטחי מרעה של בקר וצאן. בארץ, קיננו רוב הנשרים בצפון, בעיקר ברמת הגולן. במצוקי שמורת הטבע גמלא שנחשבה למושבת הקינון הגדולה ביותר, ומנו בתקופות טובות 30–60 זוגות מקננים ועוד כמה עשרות נשרים צעירים ומתבגרים. מושבות נוספות נמצאו בנחלים מיצר, רוקד, ירמוך, יהודיה ועורבים שבגולן, ובנחלים עמוד, דישון, חצור וסלע עכברה שבגליל. בדרום הארץ נמצאות מספר מושבות קינון במדבר יהודה, בעיקר בקניונים שליד ים המלח ובנגב.

באמצע שנות ה־90 אותרו רק כ־60 זוגות מקננים ברחבי הארץ.

ראשיתו של פרויקט "פורשים כנף – אימוץ הנשרים והדורסים" במחקר יישומי שערכה חברת החשמל בש

יתוף ד"ר עפר בהט, עוד בשנת 1994, כדי לפתח אמצעי מיגון תיילי חשמל, שבהם

נשנו מקרים של התחשמלות בעלי כנף גדולים. בצד ההגנה על העופות הדורסים, תכליתו של הפרויקט למזער את הנזקים שנגרמים לחברת החשמל ולמשק הלאומי בישראל עקב התחשמלות עופות גדולים על תיילי חשמל. מקרים אלה מסבים נזקים הן לחברת החשמל והן לציבור הלקוחות, שכן ניתוק הקווים פוגע באמינות אספקת החשמל ובטיב השירות ללקוח. המחקר בו החלה חברת החשמל כלל משדור ומעקב לווייני אחר הנשרים לצורך מיפוי מסלולי תעופתם, איתור תחומי פעילותם, הצלבת הנתונים עם דיווחים על הפרעות בקווי החשמל, למידה של אורחות חייהם של הנשרים וניסיון ליצור להם מרחבי מחייה טבעיים מוגנים. הטיפול בסוגיה תרם גם להעמקת המחקר בנושאים הקשורים לשימור אוכלוסיית העופות הדורסים בישראל. במסגרתו, הורחבו איסוף המידע ופיתוח שיטות למיגון קווי החשמל על ידי חברת החשמל. מאז תחילתו של הפרויקט, חברת החשמל מיגנה מאות עמודי חשמל באזורי המחיה והקינון של הדורסים, והיא ממשיכה למגן בהתאם להנחיות רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, בתיאום מלא עימם. בכך גדלה אוכלוסיית הדורסים בישראל, והמאמצים לשמירה עליהם נמשכים.

הגורמים להתמעטות אוכלוסיית הנשרים

הסימנים שהעידו על ההחמרה הקיצונית במצבה של אוכלוסיית הנשרים היו בין השאר: התמעטות במספר הדגירות המסתיימות בהצלחה ועדויות מהשטח על "הזדקנות" אוכלוסיית הנשרים. ביטול כושר ההתחדשות העיד, כי מדובר באוכלוסייה העומדת על סף הכחדה. על כן, הוקמו בין היתר גרעיני רבייה גם בחי בר בכרמל ובנגב וכן הובאו נשרים מחוץ לארץ שתרמו אף הם להגדלת אוכלוסיית הנשרים בישראל.

הסיבות להתמעטות הנשרים הן מגוונות. העיקריות שבהן:

• צייד פרוע של עופות דורסים, בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה הנוכחית, באמצעות נשק חם.
• הרעלות שנגרמו בעיקר עקב שימוש אינטנסיבי בחומרי הדברה בחקלאות. הרעלים, המשמשים להדברת נברנים ומזיקים אחרים, גרמו להרעלה משנית של העופות שניזונו מהפגרים המורעלים.^[1]
• הפיתוח המואץ של הארץ, בעיקר אחרי קום המדינה, שגרם להרס של בתי גידול טבעיים.
• צמצום מקורות המזון של הנשרים עקב השיפור הניכר ברמת התברואה לאחר קום המדינה, שגרם להקטנה משמעותית של התמותה בקרב עדרי הצאן והבקר.
• הפרעות מצד מטיילים וגולשי מצוקים.
• הפרעות עקב טיסות נמוכות של כלי תעופה שונים סמוך לאתרי הקינון והלינה של העופות הדורסים.
• התחשמלות על עמודי חשמל.
• זיהום סביבתי.
• מחסור בסידן, הפוגע בעיקר בגוזלים וגורם למחלת הרככת המתבטאת בשברים בעצמות.

היעדים המרכזיים של הפרויקט

חברת החשמל, רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע - הרחיבו בשנת 1999 את הפרויקט לטיפול בכל מיני העופות והדורסים בישראל, במטרה להשיג את היעדים הבאים:

• מניעת הכחדתם של העופות הדורסים בישראל.
• הגנה ושימור מקומות החִיוּת החשובים של הדורסים בישראל.
• אישוש אוכלוסיות הדורסים בטבע והשבת מינים שנכחדו.
• אספקת מזון זמין לדורסים.
• ביצוע פעולות הסברה וחינוך להגברת המודעות הציבורית לנושא.

הפעולות המרכזיות

לצורך השגת יעדים אלה בוצעו הפעולות הבאות:

• ספירה של כלל הפרטים באוכלוסייה וביצוע סקרי קינון מקיפים.
• איתור אזורי הקינון החשובים של הדורסים הנדירים והגנה עליהם, אם נדרש.
• איסוף נתונים לגבי אזורי שיחור המזון בטבע, זמינותו ואיכותו.
• איתור שטחי הפעילות של הדורסים באמצעות משדרי רדיו בישראל ומחוצה לה.
• סימון עופות דורסים במשדרי VHF המשמשים לאיתור ומעקב לצורך לימוד הגורמים המשפיעים על שרידותם, מיפוי אזורי הפעילות, לימוד על העדפת מזון ועוד.
• רבייה בשבי ושחרור לטבע של עופות דורסים שבקעו בגרעין רבייה.
• הקמת רשת תחנות האכלה לדורסים אוכלי פגרים (נשרים, רחמים, עוזניות וכו'), כאמצעי העיקרי להבטחת אספקה סדירה של מזון איכותי.
• מחקר ופיקוח וטרינרי לזיהוי גורמים בשטח הפוגעים בדורסים (כגון מתכות כבדות, רעלים, מחלות ויראליות וכו'), מציאת פתרונות ודרכי טיפול מתאימים.
• איסוף נתונים בשטח על מיני הדורסים הנפגעים על עמודי חשמל ותיילי חשמל, ויישום אמצעי מנע.
• הפקה והפצה של חומר הסברתי, חינוכי ולימודי על הדורסים בישראל ועל שיטות השימור והממשק המיושמות במסגרת הפרויקט.

ראו גם

• פרויקט העגורים באגמון החולה

לקריאה נוספת

גלילה רון פדר, פורשים כנף עם הנשרים, סיירת מדע 5, הוצאת מודן 2006

קישורים חיצוניים

• על הפרויקט, באתר חברת החשמל
• על הפרויקט, באתר החברה להגנת הטבע
• על הפרויקט, באתר רשות הטבע והגנים
• אחיה ראב"ד, נגד התחשמלות: מנחתים לעופות על עמודי חשמל, באתר ynet, 12 במאי 2020
• עמודי החשמל מוגנו נגד התחשמלות ציפורים, באתר וואלה, 3 במאי 2004
• כתבה על מיגון עמודי נגד התחשמלות ציפורים 2 במאי 2011 באתר nrg
• כתבה במגזין אינטרנטי "מטען חשמלי"

הערות שוליים

1. אילנה קוריאל, ההרעלה הגדולה בנגב: חשש שעוד שני נשרים מתו בקן שלהם, באתר ynet, 25 במרץ 2024