Loading AI tools
סרט משנת 1966 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורטונה הוא סרט ישראלי-צרפתי בשחור-לבן שצולם בישראל והשתתפו בו גם שחקני קולנוע צרפתיים ואיטלקיים.
בימוי | מנחם גולן |
---|---|
הופק בידי |
יורם גלובוס מנחם גולן מאיר מגן |
תסריט | אלכסנדר רמתי, וולדיה סמיטיוב ויוסף גרוס על פי סיפור של מנחם תלמי |
שחקנים ראשיים |
אהובה גורן גילה אלמגור פייר בראסר יוסי בנאי שמוליק קראוס מייק מרשל אברהם מור אבנר חזקיהו בומבה צור מרים ברנשטיין-כהן אריס סאן שייקה לוי גברי בנאי ישראל פוליאקוב גבי עמרני יצחק מיכאל שילה |
מוזיקה | דובי זלצר |
צילום | יצחק הרבסט |
מדינה | ישראל |
חברה מפיצה | סרטי נח |
הקרנת בכורה | 1966 |
משך הקרנה | 115 דקות |
שפת הסרט | עברית |
סוגה | סרט דרמה |
דף הסרט ב־IMDb | |
עלילת הסרט מתרחשת בישראל של שנות השישים על רקע קוד מוסר נוקשה במשפחת עולים מאלג'יר. הסרט מבוסס על סיפור של מנחם תלמי ויצא לאקרנים בשנת 1966. את הסרט ביים מנחם גולן, וצילם יצחק הרבסט, והוא מלווה מוזיקה שהלחין דובי זלצר ובתוספת קטעים מוזיקליים של אריס סאן.
ניסים בוזגלו המגולם על ידי פייר בראסר (Pierre Brasseur 1972-1905, שחקן קולנוע צרפתי) מתגורר בדימונה ועובד כמנהל עבודה במפעלי ים המלח שבו עובדים גם בניו יוסף (יוסי בנאי), חיים ומשה. באחת השבתות מארח בוזגלו קבוצה של מהנדסים צרפתיים שבאה לייעץ למנהלי המפעל כיצד להתייעל. בתו של בוזגלו, פורטונה (אהובה גורן בתפקידה הקולנועי היחיד) מתאהבת בפייר (מייק מרשל - Mike Marshall 2005-1944 שחקן אמריקני-צרפתי) אחד המהנדסים הצרפתים. היחידה שמבחינה באהבתה של פורטונה לפייר היא מרגו (גילה אלמגור) גיסתה והיא מעודדת את פורטונה ללכת אחר ליבה.
אלא שפורטונה הובטחה עוד בטרם נולדה לידידו של בוזגלו אדון סימון (סארו אורזי (אנ')). במכתביו לבוזגלו מתאר סימון חיי עושר בפריז והאח חיים תולה תקווה בנישואיו לפורטונה כדרך לברוח מהחיים המשמימים בדימונה ולעבוד כנהג מונית בפריז. כשאדון סימון מופיע לקבל את שהובטח לו הוא מתברר כזקן שמן, קמצן וחסר פרוטה המתגורר בכלל במרסיי.
למרות האכזבה מחליט בוזגלו האב לקיים את ההחלטה ולחתן את בתו עם סימון. ערב החתונה בורחת פורטונה עם פייר לים המלח ובמפלי עין גדי מתעלסת אתו. האח חיים שסיכויו להגיע לפריז תלויים בחתונה רודף אחריהם בג'יפ שלו ופורטונה מתערבת במאבק בינו לבין פייר ומוצאת כך את מותה.
שני אלמנטים ייחדו את הסרט. הראשון, השימוש בשחקן זר על מנת לגלם דמות ישראלית והשני, הסצנה שבה הוצג ערום חלקי (בה מתעלסת פורטונה עם פייר). הסרט זכה להצלחה בינונית וראו אותו כ-630,000 צופים. כמו כן הופץ הסרט בצרפת תחת השם La fille de la mer morte (הנערה מים המוות) ובארצות הברית תחת השם הזהה The Girl from the Dead Sea או בשם Seduced in Sodom (פותתה בסדום).
בתקופה בה הוצג הסרט היחס אל המזרחים היה פטרנליסטי ורוב המבקרים של אותה תקופה ראו את תמונת המשפחה המסורתית הפטריאכלית המתפרקת כתוצאה מהמפגש עם החיים המודרניים כמייצגת נאמנה את המציאות. זאב רב נוף כתב בדבר:
עמנואל בר־קדמא כתב בידיעות אחרונות:
כיום מסווג הסרט בין ראשוני סרטי הבורקס והיחס אליו אמביוולנטי. בספרה הקולנוע הישראלי – היסטוריה ואידאולוגיה מתייחסת אלה שוחט אל הסרט כאל פלקט של דמויות חד־ממדיות ובהן החלוקה בין טוב לרע, תרבותי לפרימיטיבי ברורה. הטוב תמיד שייך למערב או לספרדי שהתמערב והרע והפרימיטיבי הוא מזרחי, וכך היא כותבת:
לעומתה סבור מאיר שניצר בספרו הקולנוע הישראלי כל העובדות כי הסרט מצייר:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.