פוליפרכון
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פוליפרכון (ביוונית: Πολυπέρχων; תאריך הלידה לא ידוע במדויק סביר להניח שנולד בין 390 לפנה"ס ל-380 לפנה"ס[1] - 303 לפנה"ס) היה מצביא מוקדוני נודע, יליד אפירוס. דיאדוך בעצמו, היה דמות משנית במלחמות הדיאדוכים.
פוליפרכון החל את שירותו הצבאי תחת שלטונו של פיליפוס השני, מלך מוקדון במחצית השנייה של המאה ה-4 לפנה"ס והמשיך לשרת את בנו, אלכסנדר הגדול שאליו נלווה במסעותיו לכיבוש האימפריה הפרסית. לאחר מותו של אלכסנדר הגדול בבבל בשנת 323 לפנה"ס עבר ליוון ועזר בדיכוי המרד היווני נגד השלטון המוקדוני. לאחר רציחתו של פרדיקס, העוצר של יורש העצר, אלכסנדר הרביעי, עבר תואר העוצרות לאנטיפטרוס השישי, אך הוא נפטר בשנת 319 לפנה"ס וכך פוליפרכון התמנה לעוצר הממלכה.
עד מהרה הסתכסך עם בנו של אנטיפטרוס, קסנדר, שהיה אחד מסגניו הבכירים של פוליפרכון. מלחמתם הפנימית התפשטה חיש מהר ויתר הדיאדוכים הצטרפו למהומה. פוליפרכון מצא עצמו בברית עם אאומנס נגד קואליציה של קסנדר, אנטיגונוס מונופתלמוס ותלמי הראשון. למרות ההצלחות הראשוניות, ציו הושמד על ידי אנטיגונוס בשנת 318 וקסנדר השתלט על אתונה. פרק זמן קצר לאחר מכן נהדף פוליפרכון ממוקדון בידי קסנדר, וברח למולדתו, אפירוס, שם הצטרף לאמו של אלכסנדר הגדול אולימפיאס, אשתו רוקסנה ובנו הצעיר אלכסנדר הרביעי. החבורה כרתה ברית ואולימפיאס יצאה להחזיר לעצמה את השליטה במוקדון. אך קסנדר הביסה ורצח אותה בשנת 316 לפנה"ס. כתוצאה מהתבוסה נפלו רוקסנה ויורש העצר הצעיר בשבי קסנדרוס.
פוליפרכון נמלט לפלופונסוס, שם עדיין שלט בכמה נקודות אסטרטגיות וכרת ברית חדשה, הפעם עם אנטיגונוס שסר חינו בעיני בעלי בריתו הקודמים. פוליפרכון הצליח להשתלט על רובו של חצי האי הפלופונסי. שטחים אלה נותרו בחזקתו גם אחרי הסכם הפסקת האש משנת 311 ורציחתו של יורש העצר, אלכסנדר הרביעי בידי קסנדר. למרות הברית שהייתה לו עם אנטיגונוס החליט להפנות לו עורף ונטש אותו בשנת 309. פוליפרכון נותר דמות משנית במלחמות הדיאדוכים עד מותו כמה שנים מאוחר יותר.
