Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפוטבול ליג האנגלית (באנגלית: English Football League, או בראשי תיבות EFL) היא מפעל הכדורגל המקצועני הוותיק באנגליה ובעולם כולו. התחרות, אשר נוסדה ב-1888 על ידי תריסר מועדוני כדורגל וגדלה מאז בהתמדה, מונה כיום שלוש ליגות: פוטבול ליג צ'מפיונשיפ, הפוטבול ליג הראשונה והפוטבול ליג השנייה. ליגות אלה מהוות, בהתאמה, את הרמה השנייה, השלישית והרביעית במבנה ליגות הכדורגל באנגליה, מתחת לפרמייר ליג (ליגת העל האנגלית) אך מעל לפוטבול קונפרנס. במסגרת שלוש הליגות האמורות מתחרים 72 מועדוני כדורגל מקצועניים מ-2 אומות בריטיות: אנגליה ו-וויילס, 24 קבוצות בכל ליגה (מתוך כולן ביחד 3 קבוצות וולשיות, בסך הכל). השער הראשון בפוטבול ליג האנגלית הובקע ב-8 בספטמבר 1888 בשעה 15:47 על-ידי קני דבנפורט מקבוצת בולטון וונדררס.[1]
 | |
| ענף | כדורגל |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1888 |
| מספר מתמודדים | 72 |
| מדינות משתתפות |
 אנגליה (69 קבוצות)  ויילס (3 קבוצות) |
| זוכה | ניוקאסל יונייטד |
| הכי הרבה זכיות | ליברפול (18) |
| מפעל גבוה יותר | פרמייר ליג |
| מפעל מקביל |
גביע ה-FA גביע הפוטבול ליג פרס הפוטבול ליג |
| מפעל נמוך יותר | נשיונל ליג |
|
www | |
  | |
משנת 1959 ועד שנת 1992 כלל ה"פוטבול ליג" ארבע ליגות (בהן התחרו 92 קבוצות), כולל הליגה האנגלית הבכירה. שיקולים כלכליים הביאו לשינוי משמעותי במבנה הליגה בשנת 1992, כאשר 20 הקבוצות הבכירות ב"פוטבול ליג" החליטו לעזוב את המפעל ולהקים טורניר חדש, "ליגת העל" (FA Premier League), וזאת על מנת להגדיל את הכנסותיהן. עם זאת, הפרמייר ליג איננה מנותקת מהפוטבול ליג: מדי שנה יורדות שלוש קבוצות פרמייר ליג לליגת המשנה האנגלית, ושלוש קבוצות מליגת המשנה עולות לפרמייר ליג. הליגה חברה מן המניין בארגון הליגות האירופיות.
72 הקבוצות המתחרות בפוטבול ליג מפוזרות בשלוש ליגות (אנכיות, ולא אופקיות), כל אחת בת 24 קבוצות. בכל עונה משחקת כל קבוצה פעמיים נגד כל אחת מהקבוצות האחרות בליגה שלה, פעם באצטדיונה הביתי ופעם באצטדיון היריבה. כך, בסך הכול ישנם 46 משחקים בעונה.
בהתאם לכללים שקבעה פיפ"א, קבוצות זוכות לשלוש נקודות עבור ניצחון, נקודה אחת עבור תוצאת תיקו ואפס נקודות עבור הפסד. ככל שלקבוצה מספר נקודות גבוה יותר, כך מיקומה בטבלה גבוה יותר. בסוף העונה, הקבוצות הממוקמות בראש הטבלה מעפילות לליגה הבכירה יותר, שעה שאלה שבתחתית הטבלה יורדות לליגה הנמוכה יותר. בקצה העליון של התחרות, שלוש מקבוצות ליגת המשנה מעפילות מדי שנה לפרמייר ליג, ושלוש קבוצות פרמייר ליג יורדות לליגת המשנה במקומן. בקצה התחתון של התחרות, שתיים מקבוצות הליגה הרביעית יורדות לפוטבול קונפרנס, ושתי קבוצות מהקונפרנס עולות לליגה הרביעית במקומן.
| ליגה | עולות | יורדות | |
|---|---|---|---|
| אוטומטית | דרך פלייאוף | ||
| ליגת המשנה | מקומות 1 ו-2 | אחת מתוך מקומות 3-6 |
3 קבוצות התחתית |
| הליגה השלישית | מקומות 1 ו-2 | אחת מתוך מקומות 3-6 |
4 קבוצות התחתית |
| הליגה הרביעית | מקומות 1, 2 ו-3 | אחת מתוך מקומות 4-7 |
2 קבוצות התחתית |
ההעפלה לליגה בכירה או הירידה לליגה נמוכה נקבעות בהתאם למיקום הסופי בטבלה. ואולם כדי להגביר את העניין בליגות הפוטבול ליג, כרטיס עלייה נוסף מוענק לאחד מארבעת המועדונים אשר סיימו אחרי הקבוצות שהעפילו אוטומטית לליגה הבכירה. ארבעת המועדונים נאבקים על כרטיס ההעפלה במסגרת משחקי הצלבה (פלייאוף), שמתקיימים לאחר סיום העונה הסדירה. כך קיימת אפשרות שקבוצה שסיימה שישית בליגת המשנה ובליגה השלישית, או שביעית בליגה הרביעית, תעפיל לליגה הבכירה על חשבונן של קבוצות שסיימו לפניה.
ארבע קבוצות כדורגל וולשיות, קארדיף סיטי, רקסהאם, ניופורט קאונטי וסוונסי סיטי, מתחרות בפוטבול ליג. הדבר פוסל אותן מלהשתתף במפעלי הכדורגל הוולשי (כמו הליגה הוולשית והגביע הוולשי) וכן להעפיל לתחרויות הכדורגל היבשתיות שמארגנת אופ"א כנציגות וויילס.
ב-20 ביולי 1885, בתום ארבע שנות דיונים, התאחדות הכדורגל האנגלית התירה קיומן של קבוצות כדורגל מקצועניות. עוד קודם לכן שילמו מועדונים רבים שכר לכדורגלנים "מקצוענים" על מנת להתחזק, זאת בניגוד לחוק. עתה, כשיותר ויותר מועדונים הלכו והתמקצעו, היה צורך לכונן מערכת תחרותית קבועה שתפגיש בין המועדונים ותבטיח הכנסה לכדורגלנים.
ויליאם מקגרגור, סוחר סקוטי ויושב ראש של קבוצת אסטון וילה, היה הראשון שביקש לכונן סדר מעין זה. הוא יצר קשר עם מועדונים אחרים וארגן את הפגישה בה נוסדה הפוטבול ליג ב-22 במרץ 1888. עונת הכדורגל הראשונה התחילה מספר חודשים לאחר מכן, ב-8 בספטמבר. הליגה כללה בשלב זה תריסר מועדונים: אקרינגטון, אסטון וילה, בלקברן רוברס, בולטון וונדררס, ברנלי, דרבי קאונטי, אברטון, נוטס קאונטי, פרסטון נורת' אנד, סטוק סיטי, וסט ברומיץ' אלביון ו-וולבס. כל מועדון שיחק מול כל אחת מיריבותיו פעמיים, פעם בבית ופעם בחוץ; שתי נקודות הוענקו עבור ניצחון, ונקודה אחת עבור תיקו. פרסטון, שלא הפסידה ולו משחק אחד משך כל העונה, זכתה בתואר והשלימה את הדאבל הראשון בתולדות הכדורגל האנגלי כאשר זכתה גם בגביע ה-FA.
במהלך השנים הבאות התווספו מועדונים נוספים, ולאחר שבשנת 1892 סופחה לפוטבול ליג גם הליגה המתחרה, "ברית הכדורגל" (Football Alliance), הוקמה גם ליגת משנה ונקבע שקבוצות מתחתית הליגה הראשונה יתחרו נגד הקבוצות שהגיעו למקומות הראשונים בליגת המשנה במשחקי מבחן כדי לאפשר תחלופת קבוצות בין שתי הליגות. ארבע קבוצות התחתית של ליגת המשנה נדרשו להגיש בקשה להיבחר מחדש לליגה בסוף העונה, ובאספת יושבי ראש הקבוצות עמדו לבחירה יחד עם מועדונים שלא התחרו בליגה על ארבעה מקומות בליגה. בשנת 1898, לאחר שערורייה במשחק המבחן, כשמשחק בין סטוק סיטי וברנלי הסתיים בתוצאת תיקו אפס מוסכמת שאפשרה לשתי הקבוצות לשחק בעונה שלאחר מכן בליגה הבכירה, בוטלו משחקי המבחן והוצג הרעיון של עלייה וירידת ליגה באופן אוטומטי. במהלך התקופה הזו, הקבוצות הדומיננטיות בליגה הגיעו דווקא מצפון אנגליה ומהמידלנדס: סנדרלנד, ניוקאסל יונייטד, אסטון וילה ומנצ'סטר יונייטד. ליברפול זכתה באליפות הליגה הראשונה שלה (מתוך מספר שיא של 18 אליפויות בסך הכל) בשנת 1901. רק בתחילת המאה העשרים הצליחו קבוצות דרומיות כגון ארסנל, צ'לסי וטוטנהאם הוטספר לבסס עצמן בליגה. 1931 הייתה העונה הראשונה בה זכה מועדון דרומי, ארסנל, באליפות.
במהלך מלחמת העולם הראשונה הופסקה הליגה לתקופה של ארבע עונות. עם שובה בשנת 1919 הורחבה ליגת המשנה ל-22 קבוצות. בשנה שלאחר מכן, 1920, מועדוניה הבכירים של הליגה הדרומית המתחרה הצטרפו לפוטבול ליג, במה שהביא ליצירתה של ליגה שלישית. ב-1921 שונה שמה לליגה השלישית הדרומית נוכח הצטרפותם של מועדונים מצפון אנגליה למה שכונה אז הליגה השלישית הצפונית. מועדון אחד מכל אחת מהליגות האזוריות הללו זכה להעפיל לליגת המשנה.
הליגה ידעה מידה רבה של יציבות בתקופה שלאחר המלחמה, ואולם שינויים רבים אירעו על המגרש. חוק נבדל חדש שהוצג בשנת 1925, אשר צמצם את מספר שחקני היריב המותרים בין השחקן לבין השער משלושה לשניים, הביא לעלייה ניכרת במספר השערים שנכבשו. בשנת 1939 הוצגו מספרי-חולצות, וכדורי-רגל לבנים (במקום כדורי העור החום) הוכנסו לשימוש בשנת 1951. המשחק הראשון בו הייתה תאורת זרקורים נערך ב-1956 בין ניוקאסל יונייטד לפורטסמות'; הדבר אפשר לערוך משחקי כדורגל בערבי חול.
התחרות הופסקה בשנית בשנת 1939 עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הפעם לתקופה בת שבע עונות. בשנת 1950 הורחבו שני פלגי הליגה השלישית ל-24 מועדונים כל אחד, במה שהביא לכך שבסך הכול התחרו בפוטבול ליג 92 מועדונים. ב-1958 התקבלה החלטה לפיה יש לסיים את הרגיונליזציה של הליגה השלישית, לפרק את המבנה הקיים וליצור שתי ליגות לאומיות אופקיות - שלישית ורביעית. כדי לעשות זאת, המועדונים שבחצאיהן העליונים של טבלאות הליגה השלישית הדרומית והצפונית סופחו לליגה השלישית, ואילו אלה שבחצאיהן התחתונים - לליגה הרביעית. ארבעה מועדונים עלו וירדו בין הליגות השלישית והרביעית. בליגות העליונות היו שתי עולות ושתי יורדות מדי עונה עד 1974, או אז הוגדל המספר לשלוש עולות ויורדות מדי עונה.
בשנת 1960 הודיעה הנהלת הפוטבול ליג על פתיחתה של תחרות-גביע חדשה, גביע הליגה האנגלית (שנודע לאורך השנים בשם הספונסרים המתחלפים), שיספק למועדונים מקור הכנסה נוסף. אסטון וילה זכתה בגביע הליגה הראשון לאחר ניצחון על רות'רהאם יונייטד, והתחרות הפכה מאז לאלמנט קבוע בכדורגל האנגלי.
ב-1965 הותרו חילופי שחקנים במקרה של פציעה; שנה אחר כך, חילופי שחקנים הותרו בכל מצב.
החל מעונת 1976/77, קבוצות אשר סיימו את העונה עם מספר זהה של נקודות - מקומן בטבלה נקבע על פי הפרש שערים (ההפרש בין שערי זכות לשערי חובה). היה זה מאמץ למנוע שיטת משחק הגנתית מדי. אם לשתי קבוצות היה מספר נקודות והפרש שערים זהה, עדיפות ניתנה למועדון שכבש יותר שערי זכות. רק בעונה אחת - 1988/89 - נדרשו לפנות לכלל הבוררות הזה כדי לקבוע את זהות האלופה; ניצחון החוץ של ארסנל 2-0 על ליברפול העניק לה בסופו של דבר את התואר.
שינוי חשוב נוסף נעשה בשנת 1981 כאשר הוחלט להעניק שלוש נקודות עבור ניצחון במקום שתיים, מאמץ נוסף להגביר את המנטליות ההתקפית של הקבוצות. בשנת 1987 הוצגו משחקי הצלבה (פלייאוף) על כרטיסי העלייה לליגה על מנת להגביר את העניין עבור קבוצות מרכז-טבלה וכן לנטוע בהן תקווה שמא יצליחו בכל זאת להעפיל. בנוסף, הוחלט על צמצום מספר הקבוצות המתחרות בליגה הבכירה מ-22 ל-20. בו בעת הוחלט כי מדי שנה תרד קבוצה אחת מהליגה הרביעית לליגת החובבים, וזו תוחלף על ידי הקבוצה הבכירה בליגת החובבים. בכך הופסק הנוהג לפיו הקבוצה האחרונה בליגה הרביעית מתבקשת להיבחר מחדש לפוטבול ליג. היה זה ניסיון "לפתוח" את הפוטבול ליג ולקושרה עם ליגות הכדורגל החובבניות והאזוריות שקמו באנגליה במרוצת השנים.
בהדרגה החלו לזרום סכומי כסף הולכים ותופחים בכדורגל האנגלי, במה שהשפיע על יציבות הליגה ועל עצם המשחק. ההעברה הראשונה ששברה את מחסום המיליון ליש"ט התבצעה בפברואר 1979 כאשר טרבור פרנסיס נרכש מברמינגהאם סיטי על ידי נוטינגהאם פורסט. ביולי 1988 נמכר החלוץ טוני קוטי מווסטהאם יונייטד לאברטון תמורת 2 מיליון ליש"ט. ביולי 1992 שברה בלקברן רוברס את שיא ההעברות של כל הזמנים כאשר החתימה את אלן שירר מסאות'המפטון תמורת שלושה מיליון ליש"ט.
מאז יצירתה של הפרמייר ליג בשנת 1992, מחירי השיא אשר שולמו עבור רכישת כדורגלנים נשברו כמעט מדי עונה. המחיר עלה ל-3.75 מיליון ליש"ט ביוני 1993 (רוי קין נרכש מנוטינגהאם פורסט על ידי מנצ'סטר יונייטד), 5 מיליון ליש"ט ביולי 1994 (כריס סאטון, מנוריץ' סיטי לבלקברן רוברס), 7 מיליון ליש"ט בינואר 1995 (אנדי קול, מניוקאסל יונייטד למנצ'סטר יונייטד), 8.5 מיליון ליש"ט ביולי 1995 (סטן קולימור, מנוטינגהאם פורסט לליברפול), 15 מיליון ליש"ט - שיא עולמי- ביולי 1996 (אלן שירר, מבלקברן רוברס לניוקאסל יונייטד), 19 מיליון ליש"ט במאי 2001 (רוד ואן ניסטלרוי, מפ.ס.וו. איינדהובן למנצ'סטר יונייטד), 28.1 מיליון ליש"ט ביולי 2001 (חואן סבסטיאן ורון, מלאציו למנצ'סטר יונייטד), והשיא מאז - 29 מיליון ליש"ט אותם שילמה מנצ'סטר יונייטד ללידס יונייטד תמורת הבלם ריו פרדיננד ביולי 2002. הסכום הגבוה ביותר ששולם עד כה לקראת עונת 2005/2006 היה 21 מיליון ליש"ט שהעבירה צ'לסי למנצ'סטר סיטי תמורת הקיצוני הימני שון רייט פיליפס.
יחד עם סכומי העתק ששולמו לקבוצות, עלו גם המשכורות השבועיות שניתנות לשחקנים. בעוד שבסוף המאה ה-19 שכרו הממוצע של כדורגלן מקצועי עמד על חמישה שילינג לשבוע, הרי שהיום השכר הממוצע עומד על קרוב ל-15,000 ליש"ט בשבוע. השינוי התאפשר בזכות ביטול תקנת תקרת השכר שהגבילה את השכר שניתן לכדורגלנים המקצועיים עד תחילת שנות ה-60'.
חלק ניכר מההון הרב ניתן לייחס להסכמי החסות שחתמה הנהלת הפוטבול ליג עם כמה מפרסמים החל משנות השמונים. אותם מפרסמים הזרימו לליגה - ולקבוצות המתחרות בה - סכומים לא מבוטלים. להלן רשימת נותני החסות הרשמיים של הפוטבול ליג בעשרים השנים האחרונות:
אין ספק, עם זאת, כי מקור ההכנסה החשוב ביותר בכדורגל האנגלי הוא הטלוויזיה. בשנות השמונים התחרו גופי שידור שונים על זכויות השידור של משחקי הפוטבול ליג, ואולם התמונה השתנתה כליל עם הגעתה של רשת הלוויין סקיי (Sky TV), אשר, מתוקף היותה חלוצת שיטת 'שלם וצפה' בבריטניה, נכונה הייתה לשלם סכומי עתק לפוטבול ליג ולקבוצות.
הקבוצות האנגליות הבכירות פעלו זה שנים כדי לזכות בנתחים גדולים יותר מהכנסותיה של הנהלת הפוטבול ליג, ואף איימו להתנתק מהפוטבול ליג ולהקים ליגה חלופית אם לא תיעננה דרישותיהן. בשנת 1992 התממש האיום: עשרים מועדוני הליגה הראשונה עזבו, הקימו את הפרמייר ליג וחתמו בנפרד על חוזי שידור בלעדיים עם גופי שידור שונים. הוסכם ששלושה מועדונים ירדו ויעלו מדי שנה אל הפוטבול ליג וממנה, ואולם עתה הייתה הפוטבול ליג חלשה הרבה יותר - ללא המועדונים הבכירים וללא יכולת לנהל משא ומתן על חוזי שידור יוקרתיים.
הפוטבול ליג הנוכחית, המונה 72 מועדונים, שינתה את שמות הליגות הנותרות על מנת לשקף את השינוי שעברה. ליגת המשנה (Second Division) הפכה לליגה הראשונה (First Division) וכן הלאה. אחרי 1992, עיקר דאגתה הופנתה לביטחונן הכלכלי של הקבוצות. העתיד עם זאת נראה מבטיח (נוכח החתימה על חוזה החסות עם חברת קוקה-קולה), והנהלת הפוטבול ליג אף הכריזה על מספר שינויים מתוכננים. אחד מהשינויים הללו הוצג כבר בעונת 2004/2005, או אז שונה שמה של ליגת המשנה ל"פוטבול ליג צ'מפיונשיפ" (Football League Championship), הליגה השלישית (Second Division) הייתה ל"הפוטבול ליג הראשונה" (Football League One) ואילו הליגה הרביעית (Third Division) כונתה "הפוטבול ליג השנייה" (Football League Two).
הערה: שמותיהן של קבוצות אשר זכו בדאבל (ליגה וגביע) מודגשים.
כשהוקמה הפוטבול ליג, כל הקבוצות שיחקו בליגה אחת בלבד:
בשנת 1892 הפוטבול ליג סיפחה אליה את המפעל המתחרה, "ברית הכדורגל", ועתה כללה די מועדונים על מנת ליצור ליגת משנה. שמה של הליגה הקיימת שונה ל"ליגה הראשונה" (First Division) ואילו ליגת המשנה כונתה "הליגה השנייה" (Second Division).
בשנת 1920 התירה הנהלת הפוטבול ליג את כניסתן של קבוצותיה הבכירות של "הליגה הדרומית", אשר שולבו במסגרת הליגה השלישית (Third Division):
| עונה | אלופת הליגה הראשונה | אלופת הליגה השנייה | אלופת הליגה השלישית |
|---|---|---|---|
| 1920/1921 | ברנלי | ברמינגהאם סיטי | קריסטל פאלאס |
לאחר עונה אחת בלבד הורחבה הליגה בשנית. הפעם נכנסו מספר מועדונים מצפון אנגליה, כדי להביא ליתר איזון גאוגרפי. הליגה השלישית הקיימת כונתה מעתה הליגה השלישית הדרומית (Third Division South) והליגה החדשה כונתה הליגה השלישית הצפונית (Third Division North). שתי הליגות פעלו במקביל, כשהמנצחת בכל ליגה העפילה לליגה השנייה בסוף כל עונה:
בתחילת עונת 1958/1959, הוחלפו שני פלגיה האזוריים של הליגה השלישית בשתי ליגות לאומיות, שלישית ורביעית.
לאחר הפיצול שהביא ליצירתה של הפרמייר ליג, הפוטבול ליג כבר לא כללה את מועדוניה הבכירים של אנגליה. כך, ליגת המשנה (Second Division) הפכה לליגה הראשונה (First Division), הליגה השלישית - לשנייה (Second Division), והליגה הרביעית - לשלישית (Third Division).
| עונה | אלופת הליגה הראשונה | אלופת הליגה השנייה | אלופת הליגה השלישית |
|---|---|---|---|
| 1992/1993 | ניוקאסל יונייטד | סטוק סיטי | קארדיף סיטי |
| 1993/1994 | קריסטל פאלאס | רדינג | שרוסברי טאון |
| 1994/1995 | מידלסברו | ברמינגהאם סיטי | קרלייל יונייטד |
| 1995/1996 | סנדרלנד | סווינדון טאון | פרסטון נורת' אנד |
| 1996/1997 | בולטון וונדררס | ברי | וויגאן אתלטיק |
| 1997/1998 | נוטינגהאם פורסט | ווטפורד | נוטס קאונטי |
| 1998/1999 | סנדרלנד | פולהאם | ברנטפורד |
| 1999/2000 | צ'רלטון אתלטיק | פרסטון נורת' אנד | סוונסי סיטי |
| 2000/2001 | פולהאם | מילוול | ברייטון אנד הוב אלביון |
| 2001/2002 | מנצ'סטר סיטי | ברייטון אנד הוב אלביון | פלימות' ארגייל |
| 2002/2003 | פורטסמות' | וויגאן אתלטיק | ראשדן אנד דיימונדס |
| 2003/2004 | נוריץ' סיטי | פלימות' ארגייל | דונקסטר רוברס |
בשנת 2004 העניקה הנהלת הפוטבול ליג שמות חדשים לליגות שלה: ליגת המשנה הפכה ל"אליפות ליגת הפוטבול" (Football League Championship), הליגה השלישית הייתה ל"ליגת הפוטבול הראשונה" (Football League One) ואילו שמה של הליגה הרביעית שונה ל"ליגת הפוטבול השנייה" (Football League Two).
| עונה | אלופת ליגת הפוטבול | אלופת ליגת הפוטבול הראשונה | אלופת ליגת הפוטבול השנייה |
|---|---|---|---|
| 2004/2005 | סנדרלנד | לוטון טאון | יוביל טאון |
| 2005/2006 | רדינג | סאות'נד יונייטד | קארלייל יונייטד |
| 2006/2007 | סנדרלנד | סקאנת'ורפ יונייטד | וולסאל |
| 2007/2008 | וסט ברומיץ' אלביון | סוונסי סיטי | מילטון קינס דונס |
| 2008/2009 | וולברהמפטון וונדררס | לסטר סיטי | ברנטפורד |
| 2009/2010 | ניוקאסל יונייטד | נוריץ' סיטי | נוטס קאונטי |
| 2010/2011 | קווינס פארק ריינג'רס | ברייטון אנד הוב אלביון | צ'סטרפילד |
| 2011/2012 | רדינג | צ'רלטון את'לטיק | סווינדון טאון |
| 2012/2013 | קארדיף סיטי | דונקסטר רוברס | ג'ילינגהאם |
| 2013/2014 | לסטר סיטי | וולברהמפטון וונדררס | צ'סטרפילד |
| 2014/2015 | בורנמות' | בריסטול סיטי | בורטון אלביון |
| 2015/2016 | ברנלי | ויגאן אתלטיק | נורת'אמפטון טאון |
| 2016/2017 | ניוקאסל יונייטד | שפילד יונייטד | פורטסמות' |
| 2017/2018 | וולבס | ויגאן את'לטיק | אקרינגטון סטנלי |
| 2018/2019 | נוריץ' סיטי | לוטון טאון | לינקולן סיטי |
| 2019/2020 | לידס יונייטד | קובנטרי סיטי | סווינדון טאון |
נוכח הפיצול שאירע בין הפרמייר ליג לפוטבול ליג, הזכייה במקום הראשון בפוטבול ליג (כלומר, סיום במקום הראשון בליגת המשנה) איננה הופכת את הקבוצה הזוכה לאלופת אנגליה. הטבלה הבאה מפצלת את הזכיות במקום הראשון בפוטבול ליג לפני ואחרי 1992, ומראה את מספר האליפויות הכולל בהן זכה כל מועדון. הטבלה מסודרת לפי מספר האליפויות הכולל שכן זהו אמצעי משמעותי יותר להערכת הצלחה של קבוצה מסוימת; דרך אחרת לומר זאת היא שהמועדונים הבכירים בכדורגל האנגלי (ארסנל, ליברפול, מנצ'סטר יונייטד) כנראה לעולם לא יזכו עוד במקום הראשון בפוטבול ליג.
| המועדון | אלופות הפוטבול ליג
(1889–1992) |
אלופות הפרמייר ליג
(1993–הווה) |
סה"כ אליפויות אנגליה |
|---|---|---|---|
| מנצ'סטר יונייטד | 7 | 13 | 20 |
| ליברפול | 18 | 1 | 19 |
| ארסנל | 10 | 3 | 13 |
| אברטון | 9 | 0 | 9 |
| מנצ'סטר סיטי | 2 | 8 | 10 |
| אסטון וילה | 7 | 0 | 7 |
| סנדרלנד | 6 | 0 | 6 |
| צ'לסי | 1 | 5 | 6 |
| ניוקאסל יונייטד | 4 | 0 | 4 |
| שפילד ונסדיי | 4 | 0 | 4 |
| וולבס | 3 | 0 | 3 |
| לידס יונייטד | 3 | 0 | 3 |
| האדרספילד טאון | 3 | 0 | 3 |
| בלקברן רוברס | 2 | 1 | 3 |
| ברנלי | 2 | 0 | 2 |
| פורטסמות' | 2 | 0 | 2 |
| דרבי קאונטי | 2 | 0 | 2 |
| פרסטון נורת' אנד | 2 | 0 | 2 |
| טוטנהאם הוטספר | 2 | 0 | 2 |
| נוטינגהאם פורסט | 1 | 0 | 1 |
| איפסוויץ' טאון | 1 | 0 | 1 |
| שפילד יונייטד | 1 | 0 | 1 |
| וסט ברומיץ' אלביון | 1 | 0 | 1 |
| לסטר סיטי | 0 | 1 | 1 |
| המועדון | אלופי הפוטבול ליג |
|---|---|
| סנדרלנד | 4 |
| ניוקאסל יונייטד | 3 |
| וולבס | 2 |
| רדינג | 2 |
| נוריץ' סיטי | 2 |
| מנצ'סטר סיטי | 1 |
| לידס יונייטד | 1 |
| ברנלי | 1 |
| פורטסמות' | 1 |
| נוטינגהאם פורסט | 1 |
| וסט ברומיץ' אלביון | 1 |
| לסטר סיטי | 1 |
| בולטון וונדררס | 1 |
| צ'רלטון אתלטיק | 1 |
| קריסטל פאלאס | 1 |
| פולהאם | 1 |
| מידלסברו | 1 |
| בורנמות' | 1 |
| קרדיף סיטי | 1 |
| קווינס פארק ריינג'רס | 1 |
משחקי ההצלבה של הפוטבול ליג מהווים אמצעי לקביעת זהות הקבוצה האחרונה שתעלה לליגה בכירה יותר. בכל אחת משלוש הליגות. באופן זה ניתן לשמור על העניין עבור קבוצות מרכז הטבלה באמצע העונה. הפלייאוף הוצגו לראשונה בשנת 1987; תחילה היה מדובר בשני מפגשים בין הקבוצה שסיימה שלישית מהסוף בליגה מסוימת לבין הקבוצה שסיימה שלישית בליגה שמתחתיה. ב-1990 השתנה העיקרון: במקום שקבוצות מליגות שונות שיחקו זו מול זו, הוחלט כי ארבע הקבוצות הממוקמות מתחת לאלה שהעפילו אוטומטית לליגה הבכירה יתחרו בשני חצאי-גמר, הכוללים משחק חוץ ומשחק בית. שתי הקבוצות שמאזנן חיובי בסיום שני משחקי חצי-הגמר משחקות זו מול זו במשחק גמר בודד (בדרך כלל באצטדיון ומבלי), משחק שהמנצחת בו מעפילה לליגה הבכירה. משחקי הפלייאוף ממשיכים במתכונת זו עד היום.
נוכח ההתרגשות הרבה שהם יוצרים, משחקי ההצלבה היו במוקד מחלוקת חריפה, בעיקר לאור הצורך לשחק פעמיים בשלב חצי הגמר ופעם אחת בלבד בשלב הגמר. בדרך כלל, עיקר התסכול הוא מנת חלקה של הקבוצה שסיימה במקום השלישי (או הרביעי, בליגה הרביעית), אשר בדרך כלל מרוחקת מספר רב של נקודות ממתחרותיה וקרובה יותר להעפלה אוטומטית לליגה הבכירה, ועתה גורלה עשוי להיחרץ על בסיס שלושה משחקים בלבד. משחק גמר פלייאוף הפוטבול ליג צ'מפיונשיפ הוא בדרך כלל הלוהט ביותר, וזכה לכינוי "משחק הכדורגל היקר בעולם" בהתחשב בסכומי העתק הזורמים לקבוצה המנצחת והעולה לפרמייר ליג.
אתר האינטרנט הרשמי של הפוטבול ליג (באנגלית)
הפוטבול ליג, ברשת החברתית פייסבוק
הפוטבול ליג, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הפוטבול ליג, ברשת החברתית אינסטגרם
הפוטבול ליג, ברשת החברתית טיקטוק.svg){kind=icon}
הפוטבול ליג, סרטונים בערוץ היוטיובSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
