ניקולו פאגאניני (באיטלקית: Niccolò Paganini; 27 באוקטובר 1782 - 27 במאי 1840) היה כנר וירטואוז, גיטריסט ומלחין איטלקי. פאגאניני נחשב לאחד מגדולי הכנרים בכל הזמנים ואחד מגדולי הווירטואוזיה של זמנו. ביצירותיו השאיר פאגאניני חותם של טכניקות נגינה מודרניות ובכך תרם רבות להתפתחות טכניקות הנגינה על הכינור. כנרים נוספים כגון פבלו סרסטה הושפעו רבות מטכניקות הנגינה של פאגאניני, וטכניקות אלו ניכרות בכתיבתם. פאגאניני וכתביו היוו השראה רבה על מוזיקאים ומלחינים רבים.
 | |
| לידה |
27 באוקטובר 1782 ג'נובה, הרפובליקה של ג'נובה  |
|---|---|
| פטירה |
27 במאי 1840 (בגיל 57) ניס, County of Nice, ממלכת סרדיניה |
| מקום קבורה |
Villetta Cemetery |
| מוקד פעילות |
הרפובליקה של ג'נובה |
| סוגה |
אמנות מוזיקלית |
| שפה מועדפת |
איטלקית |
| כלי נגינה | כינור, גיטרה |
| צאצאים |
Achille Paganini |
| פרסים והוקרה |
מסדר הדרבן המוזהב |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
ביוגרפיה
ניקולו פאגאניני נולד בג'נובה שבאיטליה ב-27 באוקטובר 1782. אביו, שהיה חובב מוזיקה ובעל חנות, לימד אותו לנגן בכינור בגיל 7, ופאגאניני החל להלחין בטרם מלאו לו 8 שנים. בגיל 12 פאגאניני ניגן את הקונצרט הפומבי הראשון שלו. בגיל הנעורים למד ממספר מורים. במהרה הוא התפרסם ברחבי איטליה, אך הוא לא הצליח להתמודד עם הצלחתו והחל לשתות לשוכרה ולהמר. הקריירה של פאגאניני ניצלה בזכות גברת שזהותה לא ידועה שלקחה אותו תחת חסותה באחוזתה, שם הבריא והמשיך ללמוד נגינה בכינור למשך מספר שנים. באותו הזמן, למד גם לנגן בגיטרה.
בגיל 23 חזר פאגאניני לעסקי המוזיקה, כשהיה המורה למוזיקה של אחותו של נפוליאון בונפרטה. במהרה היה פאגאניני לאגדה בשל שליטתו המופלאה בכינור, ובשנים 1828 – 1834 הוא ניגן מאות קונצרטים בערים הגדולות של אירופה. בשנים אלה הופיע בין השאר בכורה במילאנו (1813), וינה (1828) ולונדון ופריז (1831). פאגאניני היה בין המוזיקאים הראשונים, אם לא הראשון שבהם, שהיה לנגן הנודד בין מדינות שונות כאמן בודד, ללא ליווי מוזיקלי. פאגאניני עשה הון רב כמוזיקאי נודד, והצליח למשוך אל עצמו קהל רב.
במופעיו היה נוהג פאגאניני לנגן אחת מיצירותיו עד סופה על הכינור, לקרוע מיתר אחד ולאחר מכן לנגן שוב את כל היצירה על מספר המיתרים הנותרים עד שניגן יצירה שלמה על מיתר אחד.
בריאותו של פאגאניני הדרדרה כתוצאה מהרעלת כספית. המחלה גרמה לו לאבד את היכולת לנגן בכינור, והוא פרש מנגינה בסביבות שנת 1834. ניקולו פאגאניני נפטר ב-27 במאי 1840 בעיר ניס שבצרפת, ונקבר בפארמה שבאיטליה. פאגאניני פיתח שיטות חדשות של נגינה בכינור והמוזיקה שכתב הייתה מורכבת מאוד. עשרות שנים אחרי מותו כנרים עדיין לא היו מסוגלים לנגן את יצירותיו. הוא השאיר אחריו סדרה של סונאטות, 24 קפריצ'י, שישה קונצ'רטי לכינור, רביעיית מיתרים ויצירות רבות המשלבות נגינה בגיטרה.
השפעה
מלחינים משמעותיים רבים הושפעו מיצירותיו של פאגאניני. יצירות מפורסמות של מלחינים אחרים רבים כגון יוהנס ברהמס, פרנץ ליסט, רוברט שומאן, פרדריק שופן, וסרגיי רחמנינוב מתבססות על תמות של פאגאניני, ובייחוד תמות מ-24 הקפריצ'י שלו. מהמוכרים מביניהם הם שישה אטיודים לפסנתר של ליסט המבוססים על תמות שונות של פאגאניני, ומביניהם "La Campanella" המבוסס על התמה בפרק השלישי של הקונצ'רטו השני של פאגאניני, ו"רפסודיה על תמה של פאגאניני" של רחמנינוב, המבוססת על תמה מקפריצ'ו מספר 24 מתוך 24 קפריצ'י של פאגאניני.
ראו גם
קישורים חיצוניים
ניקולו פאגאניני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ניקולו פאגאניני, באתר AllMovie (באנגלית)
ניקולו פאגאניני, באתר ספוטיפיי
ניקולו פאגאניני, באתר Last.fm (באנגלית)
ניקולו פאגאניני, באתר AllMusic (באנגלית)
ניקולו פאגאניני, באתר MusicBrainz (באנגלית)- ניקולו פאגאניני, באתר פרויקט מוטופיה
ניקולו פאגאניני, באתר Discogs (באנגלית)- ניקולו פאגאניני, באתר DNCI
- שלמה מינץ, "הקפריסים של פגניני: אטיודים או יצירות אמנות?"(הקישור אינו פעיל) בתוך אופוס המגזין למוזיקה קלאסית
- ניקולו פאגאניני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ניקולו פאגאניני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ניקולו פגניני (1782-1840), דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=logo}
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
