פאתון

פאתון (מיוונית: Φαέθων "זורח/נוצץ") הוא דמות במיתולוגיה היוונית, בנו של הליוס (פבוס, "הזורח") או של קְלִימֶנוֹס, ואמו הייתה מרופה, ובגרסאות אחרות קלימנה.

פאתון
Φαέθων

תרבות	דת יוון העתיקה
אב	הליוס
אם	קלימנה
אחים	פאתוזה, למפטיה, אסטריס, מרופה, אגיאלה
בן או בת זוג	אפרודיטה, Cycnus
צאצאים	Eretrieus

נפילתו של פאתון, ג'ונתן ליס

ביוחסין מאוחר יותר נודע כי אאוס הולידה לקפלוס בן בשם פאתון, אך אפרודיטה חטפה אותו בילדותו כדי שישמש לה כשומר לילה במקדשיה הקדושים. המינואנים העניקו לו את השם אדיימוס הכוונה בשם הייתה לכוכב הערב או כוכב הבוקר.

דמותו

בגרסת המיתוס כפי שמסופרת בידי אובידיוס ביצירתו מטמורפוזות, פאתון התרברב בפני חבריו בכך שאל-השמש הוא אביו. אחד מחבריו, שעל פי שמועה היה בנו של זאוס, סירב להאמין לו וטען כי אמו שיקרה לו. מסיבה זו החליט פאתון ללכת ולהיפגש עם אביו הליוס. בהיפגשם הליוס נשבע בנהר סטיקס כי יעניק לפאתון כל שירצה כאות הוכחה לכך שהוא אכן בנו. פאתון רצה לרכוב במרכבתו (הרי היא השמש) במשך יום.

אף על פי שניסה אביו לשכנעו לחזור בעצמו, משום שמעשה זה סופו מוות, פאתון גילה קשות עורף. כשהגיע היום, פאתון נלחץ ואיבד את השליטה על הסוסים האכזריים שמשכו את המרכבה. תחילה היא סטתה יותר מדי לגובה עד שהאדמה קפאה. אחר כך היא שקעה קרוב מדי לארץ עד שהצמחייה יובשה ונחרכה. מבלי להתכוון הפך את רוב אפריקה למדבר; חרך את עורם של תושבי אתיופיה עד שהפך שחור. בסופו של דבר, זאוס נאלץ להתערב בכך שהשליך ברק על המרכבה כדי לעצור אותה ופאתון צלל אל תוך נהר ארידנוס. אחיותיו ההליאדות התאבלו במשך זמן כה רב שבסופו של דבר הפכו לעצי צפצפה שהזילו דמעות ענבר נוצצות.

גלריה

• 
  תבליט נפילתו של פאתון, מאת סימון מוסקה מהמאה ה-16 במוזיאון בודה
• 
  נפילת פאתון מאת פטר פאול רובנס במוזיאונים המלכותיים לאמנויות יפות של בלגיה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פאתון בוויקישיתוף

• פאתון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)