פארק 3 בפברואר

פארק 3 בפברואר
Parque Tres de Febrero
	מבט על האגם בגן הוורדים בפארק
מידע כללי
על שם	קרב קסרוס
תאריך הקמה	1875
נתונים ומידות
גובה ממוצע	17 מ'
מיקום
מדינה	ארגנטינה
מיקום	בואנוס איירס
קואורדינטות	34°34′24″S 58°24′53″W
	אתר רשמי
	(למפת בואנוס איירס רגילה) פארק 3 בפברואר

פארק 3 בפברואר (בספרדית: Parque Tres de Febrero), הידוע יותר בשמו הבלתי רשמי יערות פלרמו (Bosques de Palermo), הוא פארק עירוני המשתרע על כ-4,000 דונם בשכונת פלרמו בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה. הוא ממוקם בין שדרות ליברטדור (Avenida del Libertador) ופיגרואה אלקורטה (Avenida Figueroa Alcorta), והוא ידוע בזכות חורשות העצים, אגמים וגן הוורדים (El Rosedal). אנשים רבים משתמשים בפארק כל יום, הן לצעידה והן לרכיבה על אופניים, ומספר זה גדל מאוד בסופי השבוע. ניתן לשוט בסירות בשלושת האגמים המלאכותיים בפארק.

עובדות מהירות מידע כללי, על שם ...

סגירה

לאחר קרב קסרוס ב-1852 שבו הובס חואן מנואל דה רוסאס, שהיה שליט ארגנטינה בפועל, הפכו נכסיו הנרחבים בצפון בואנוס איירס לאדמות ציבוריות, ובשנת 1862 נחקקה תקנה עירונית שקבעה שרוב הקרקעות ישמשו להקמת פארק עירוני. ביוזמת חבר הקונגרס ויסנטה פידל לופס (Vicente Fidel López) והנשיא דומינגו פאוסטינו סרמיינטו, החלו עבודות בשנת 1874 על "Parque Tres de Febrero" (פארק 3 בפברואר), שנקרא לכבוד 3 בפברואר 1852, תאריך תבוסתו של המושל רוסאס, שסרמיינטו היה בין מתנגדיו.

הפארק תוכנן על ידי יורדן צ'סלב ויסוצקי (Jordán Czeslaw Wysocki), מתכנן ערים ממוצא פולני, וחוליו דורמל (Julio Dormal), אדריכל ממוצא בלגי, ונחנך ב-11 בנובמבר 1875. הצמיחה הכלכלית הדרמטית של בואנוס איירס סייעה לאחר מכן להביא לשילובו במרקם העירוני בשנת 1888, אז מונה קרלוס תאיס (Carlos Thays), מתכנן ערים ממוצא צרפתי להרחיב ולייפות את הפארק עוד יותר, בין 1892 ל-1912. תאיס עיצב את גן החיות, את הגנים הבוטניים, את כיכר איטליה הסמוכה ואת גן הוורדים.

הפטיו האנדלוסי והאנדרטה למגנה קרטה ולארבעת האזורים בארגנטינה (מכונה "מונומנט הספרדים") נוספו ב-1927, הוולודרום העירוני ב-1951 ופלנטריום גלילאו גליליי ב-1966. הארכיטקטורה המודרניסטית שלו היא ייחודית בעיר: כדור הנתמך על ידי שלוש קשתות. יעד טיול פופולרי לסיורים לימודיים עבור תלמידי בתי ספר. כוכבי הלכת ותופעות אסטרונומיות אחרות מוקרנים על הכיפה בפנים.

בית הקפה בסגנון התקופה האדוארדית שפעל בפארק הפך למוזיאון אדוארדו סיבורי (Museo de Artes Plásticas Eduardo Sívori) ב-1966.

גן הוורדים

גן הוורדים (בספרדית Rosedal de Palermo), המכונה גם טיילת הוורדים (Paseo del Rosedal), משתרע על 34 דונם, ויש בו 18,000 שיחי ורדים מיותר מאלף זנים, ומספר רב של יצירות אמנות, כולל 26 פסלי משוררים וסופרים, גשר יווני ופטיו אנדלוסי.

חואקין אנצ'ורנה (Joaquín Anchorena), ראש עיריית בואנוס איירס בין השנים 1910–1914, קידם את הרעיון ליצור גן ורדים בתוך הפארק, ואדריכל הגנים בניטו קאראסקו (Benito Carrasco), תלמידו של תאיס ואחראי על הנהלת הפארקים, היה אחראי על התכנון והביצוע. העבודות הושלמו בין 5 במאי ל-22 בנובמבר 1914. באותה עת ניטעו 14,650 שיחי ורדים השייכים ל-1,189 זנים. הוא נחנך ב-24 בנובמבר 1914.

בית המחוקקים של בואנוס איירס הכריז על הגן כמורשת תרבותית של העיר בואנוס איירס ב-14 באפריל 2011, הכרזה שפירושה שכל שיפוץ או יצירה חדשה שנעשית חייבים לכבד את העיצוב המקורי. בשנים 2012 ו-2014 קיבל הגן את פרס הצטיינות הגן הבינלאומי מהפדרציה העולמית של אגודות הוורדים.^[1]

בגן יש פרגולה נרחבת העוקבת אחר קו המתאר של חוף האגם (בו שוכרים סירות באתר), ביתן, גשר אוהבים בסגנון יווני ועוד גשר קטן שמאפשר לחצות לאי אשר השוכן באגם.^[2]

בסמוך לאגם נמצא גן המשוררים (Jardín de los poetas), ובו פסלי אבן וברונזה של משוררים, סופרים ומחזאים ידועים, כולל חורחה לואיס בורחס, ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן, לואיג'י פיראנדלו, ויליאם שייקספיר ושלום עליכם.

גן החיות לשעבר

גן החיות של בואנוס איירס היה גן חיות על שטח של 450 דונם, שנוסד בשנת 1888 על ידי ראש העיר אנטוניו קרספו (Antonio Crespo). בגן החיות היו 89 מינים של יונקים, 49 מינים של זוחלים ו-175 מינים של עופות, ובסך הכול למעלה מ-2,500 בעלי חיים שונים. מטרות המוסד היו להציל מינים, לחקור ולחנך את הציבור.

הגן הוא נסגר לציבור בשנת 2016. בעלי החיים הועברו לשמורות טבע וקיימת תוכנית להפוך את המקום לפארק אקולוגי.