פאסילידס, קיסר אתיופיה

פַאסִיל (געז: ፋሲልደስ ובתעתיק לעברית :פסילידס) היה קיסר אתיופיה בשנים 1632–1667, תחת שם ההכתרה "עלם סגד" (געז: ዓለም ሰገድ, עברית: "לו סוגד העולם") נודע גם בשם ״אבא זובל״. עלם סגד היה בנו של הקיסר הקודם סוסוניוס מאשתו סולטאנה מוגסה ונולד במגזז שבשאווה במועד שלא ידוע במדויק, אולם לפני ה-10 בנובמבר 1603. כמבשר תקופת התחייה האתיופית, ייסד פאסיל את עיר הבירה החדשה גונדר ואת הענף הגונדרי של השושלת הסולומונית.

פאסיל גמב, ארמון הקיסר פאסיל, הוכרז אתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו.

המונח "עלם סגד" מפנה לכאן. לערך העוסק בקיסר עלם סגד השני, ראו ייאסו השני, קיסר אתיופיה.

פאסילידס
ፋሲልደስ

לידה	20 בנובמבר 1603 שאווה, אתיופיה
פטירה	18 באוקטובר 1667 (בגיל 63)
קיסר אתיופיה 7 בספטמבר 1632 – 18 באוקטובר 1667 (35 שנים) → סוסניוס יוהנס הראשון ←

הקיסר עלם סגד הוכתר במהלך מרד שהובל על ידי סרצה קראסטוס, מינוי שהצליח רק כאשר הקיסר סוסניוס מת ב-1632. כאשר קיבל את מושכות השלטון החזיר עלם סגד באופן מיידי את כוחה של הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, ביקש מפטריארך אלכסנדריה אבונא (הגמון) חדש והחזיר את השליטה המצרית על ראשות הכנסייה. כאשר שמע שמומבסה מופגזת על ידי הפורטוגזים, חשד הקיסר כי הפטריארך הקתולי אפונסו מנדש (Alfonso Méndez) עמד מאחורי המהלך. הוא ניצל זאת לגירוש יתרת היישועים מאדמת אתיופיה בשנת 1633 .^[1] ברשומות נכתב כי "הפרנג'י מנדש שב לארצו שלו", אך בפועל עשו מנדש ומרבית תומכיו את דרכם לגואה שבהודו ונטען כי נשבו ונשדדו מספר פעמים בדרכם.

אחד משני הגשרים על פני הנילוס הכחול שנבנו בימי פאסיל. הגשר פוצץ במלחמת העולם השנייה במטרה לעכב את הצבא האיטלקי.

ממקום מושבו בגואה ניסה מנדש לתאם התערבויות צבאיות קתוליות נוספות נגד קיסר אתיופיה, אך ללא הועיל. מנגד, ביקש הקיסר עלם סגד משכניו המוסלמיים - מסולטאן סנאר (אנ') באזור הנילוס הכחול, משליט מוח'א (אנ') שלחוף תימן, מהפחה של עיר הנמל סואכין (אנ') לחופי סודאן ומהשלטונות המצריים בקהיר - לא להתיר לפרנג'ים או לאירופאים אחרים לעבור בשטחם לכיוון אתיופיה. הקיסר רדף את המאמינים הקתוליים הנותרים באתיופיה וזכה לקיתונות של גידופים בספרות הקתולית של ימיו.^[2] ב-1665 הורה הקיסר להעלות באש את "ספרי הפרנג'ים" - כינוי לכתבי הקודש הקתוליים.

פאסיל גם ייסד את העיר גונדר, קבע בה את ארמונו פאסיל גמב והפכהּ לבירת האימפריה האתיופית^[3] על מנת לחזק את ההגמוניה הנוצרית במחוז דאמבייה, ששם הייתה קהילה יהודית גדולה. מהלך זה של הקיסר גרם לאמהריזציה של האזור ובתקופתו החלו יהודי אתיופיה להתבלט בעסקי ההלוואות, הבנייה, הנגרות ואומנויות נוספות הנדרשות על ידי תושבי האזור בעלי האדמות. עד היום משמש השם פַסִיל, לצד השם פֶקָדוּ ("רצון/פקודה" בעברית), שם פרטי לילודים זכרים בקרב יהודי אתיופיה.^[4]

עלם סגד ניהל מערכה צבאית כנגד האגאווים ב-1637 וקרבות כנגד האורומו שהחלו לפשוט על אתיופיה ומערכות נוספות כנגד האגאווים. בתקופתו נפתחה שגרירות אתיופיה בהודו ומשלחת דיפלומטית אתיופית הגיעה לברך את אאוראנגזב לרגל הכתרתו לקיסר האימפריה המוגולית.

ב-1666 אסר עלם סגד את בנו דווית בכלא וואחני לאחר שזה מרד בו. בכך חידש הקיסר את המסורת של כליאת צאצאי הקיסרים על מנת להגן על הקיסר מפני טוענים אחרים לכתר (ראו: אָמְבַּ גשן).

עלם סגד מת באזאזו הנמצאת דרומית לגונדר ונקבר במנזר סטפן הקדוש באי דגה שבאגם טאנה. בשנת 1965 תיאר החוקר נתניאל ט. קני (Nathaniel T. Kenney) בכתב העת נשיונל ג'יאוגרפיק את ביקורו במנזר, ודיווח כי ראה את המומיה של פאסיל יחד עם מומיה נוספת שהייתה בנו של פאסיל, יסור בן השבע.^[5] בניגוד לקיסרים האחרים ולמרות חשיבותו אין בנמצא כרוניקה בשפת הגאז של הקיסר סביר שלא שרדה עד ימינו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פאסילידס, קיסר אתיופיה בוויקישיתוף

• פאסילידס, קיסר אתיופיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. Erlikh, Hagai, The Nile Histories, Cultures, Myths, Lynne Rienner Publishers, 2000, עמ' 50
2. Stuart Munro-Hay , Pamela Taor Ethiopia, the Unknown Land: A Cultural and Historical Guide (סטוארט מונרו-האי ופמלה טאור, אתיופיה, הארץ הבלתי נודעת: מדריך תרבותי וחברתי), 2002, ISBN 1860647448, עמ' 72-73
3. סולומון גאטמון, ההיסטוריה של העיר גונדר, (History of the City of Gondar ), 2005, עמודים 1–4. ISBN 1569021953
4. אביבה שיפמן וטל איגרא, ‏שמות פרטיים במגזר יוצאי אתיופיה, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
5. נתניאל ט. קני, הרפתקה אתיופית, נשיונל ג'יאוגרפיק, 127 (1965) עמוד 557.

הקודם: סוסניוס

קיסר אתיופיה 7 בספטמבר 1632 - 18 באוקטובר 1667

הבא: יוהנס הראשון