Loading AI tools
ספר ביוגרפי העוסק בתולדות חייהם של כמה מ"גדולי-הדור" מהמאה ה-20 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גידולו של גדול: עיון באירועים בחייהם של גדולי תורה (באנגלית: Making of a Godol) הוא ספר ביוגרפי העוסק בתולדות חייהם של כמה מ"גדולי-הדור" מהמאה ה-20. את הספר כתב הרב נתן קמנצקי, בנו של אחד מגדולי הרבנים החרדיים באמריקה, הרב יעקב קמנצקי. הספר הוא פרי מחקר והיכרות אישית וכולל סיפורים רבים. המהדורה הראשונה של הספר יצאה ב-2002. הספר כתוב באנגלית ובו למעלה מ-1400 עמודים בשני כרכים.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | נתן קמנצקי |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | ביוגרפיה |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 2002 |
| הוצאה בעברית | |
| תרגום | לא תורגם לעברית |
"גידולו של גדול" יצא לאור בשלהי שנת תשס"ב. כחודש וחצי לאחר מכן, בחודש חשוון תשס"ג, פורסמו ברחוב החרדי פשקווילים אנונימיים נגד הספר והמחבר. סמוך לכך חתם הרב יוסף שלום אלישיב, ואחריו הרבנים אהרן לייב שטיינמן, משה שמואל שפירא, מיכל יהודה ליפקוביץ, חיים פנחס שיינברג[1], נסים קרליץ, צבי מרקוביץ, חיים קניבסקי, שמואל אוירבך ושלמה וולבה, על מכתב האוסר את הפצת הספר. בשלב זה לא נועד האיסור לפרסום ברבים.
בהנחיית הרב אלישיב הוקמה ועדה ובה שלושה רבנים דוברי אנגלית – הרבנים זליג אפשטיין, אהרן פלדמן ויצחק פרמן – במטרה לבדוק את תוכני הספר. זמן קצר לאחר מכן התפרקה הוועדה לאחר שעבודתה התייתרה כשהמכתב פורסם ברבים. זמן קצר לאחר מכן נאם הרב שמואל ברנבוים כנגד הספר, וקרא לנדות את הרב קמנצקי. אחריו פרסמו ארבעה עשר ראשי ישיבות אמריקאים – בהם הרבנים בירנבוים, שמחה שוסטל, דוד פיינשטיין, ראובן פיינשטיין, מלכיאל קוטלר, יעקב פרלוב ואהרן שכטר ועוד – כרוז נגד תוכן הספר, בו צוטט מכתבו של אלישיב.
בחודש אדר תשס"ג פורסם נידוי שהטיל הרב ליפקוביץ על הרב קמנצקי, בנימוק שהוא "מבזה תלמידי חכמים". כבר עם פרוץ הפרשה נשרפו עותקים של הספר בישיבת לייקווד, בידי צאצאיו של הרב אהרון קוטלר.
עם פרוץ הגינויים לספר שהה הרב קמנצקי בארצות הברית לצורכי בריאות, רחוק ממקום התרחשות העניינים. בשובו ארצה נפגש עם הרב אלישיב והסכים להקמת הוועדה הבודקת ועצירת הפצת הספר עד להכרעת הרבנים. בהמשך, לגרסת הרב קמנצקי, לא אפשר הרב יוסף אפרתי, מזכירו של הרב אלישיב, לרב קמנצקי להיפגש עם הרב אלישיב לאורך תקופה. לאורך החודשים שבהם נערך הבירור הרבני בעניין הספר נשלחו מכתבי איומים וחרפות לבית משפחת קמנצקי.
שני רבנים מרכזיים קראו את הספר ותמכו בהפצת הספר ובמחברו: הרב משה שטרנבוך והרב זליג אפשטיין. הרב אפשטיין, כאמור, היה יושב-ראש וועדת הביקורת הרבנית שמונתה בידי הרב אלישיב לבחינת תוכני הספר. גם חבר הוועדה השני, הרב פלדמן, לא סבר שיש לגנוז את הספר.
החרם נבע מכך שלא כהרגלם של חיבורים חרדיים הגיוגרפיים העוסקים ב"גדולי התורה", הספר לא נמנע מלהזכיר אפיזודות פחות מחמיאות בחייהם, מנקודת המבט החרדית המקובלת.
בין הדמויות הזוכות בספר לאזכורים 'בעייתיים' (לדעת השוללים) הרב אהרן קוטלר, מייסד וראש ישיבת לייקווד בארצות הברית. בין השאר, מסופר עליו שכתב מכתב לארוסתו שלא מצא חן בעיני חמיו הרב איסר זלמן מלצר; שגער בנוסח: "פרה אדומה, שתוק!" לבחור ג'ינג'י שהפריע לו בשיעור, וכיוצא באלה. נטען כי בני משפחתו של הרב קוטלר הם שהחלו לפעול באופן אקטיבי להחרמת הספר, בטענה שהספר פוגע בכבודו. על אביו של המחבר, הרב יעקב קמנצקי, מסופר בין השאר שקרא בספרות הרוסית. כן נטען כי בספר מובעת תמיכה בלימודי חול בישיבות, מובא היתר לשמיעת שירת נשים בזמירות שבת וכדומה.
הרב פרופ' זאב לב טען כי סיבת המחלוקת סביב פרסום הספר נעוצה בחילוקי דעות עקרוניים בין גישות חינוכיות שונות; בעוד המחרימים סבורים, משיקולים חינוכיים, כי ספרות היסטוריה רבנית צריכה להציג אך את הצדדים החיוביים באישיותם של גדולי התורה, "גידולו של גדול" משקף עמדה עקרונית שונה, שעליה התחנך המחבר בבתי רבותיו, ולפיה ספר חינוכי אמור לחנך בראש ובראשונה למידת "האמת", ועליו למסור לקורא את מכלול אישיותם של נשואי הספר. הרב קמנצקי עצמו טען כי העמדה השוללת את ספרו מקורה בגישת הסיפורת החסידית, שהשתלטה לדבריו גם על עולם התורה הליטאי, ובה מוצגים אדמו"רים כקדושי עליון ומלאכים.
ביחס לתוכן הספר, טען הרב יעקב גרשון וייס שמקורותיו של המחבר אינם תמיד אמינים, שהסתמך על עדויות שמסרו אינפורמציה שגויה, ושהוסיף ספקולציות המציגות את הנידונים באופן שאינו מוסיף להם כבוד. הרב קמנצקי הגיב כי ציין תמיד את מקורותיו ואת רמת אמינותם, וכשדן בתכני הסיפורים הדגיש תמיד מה נאמר במקורות ומה הצעתו שלו, תוך שהניח לקורא לשפוט בעצמו את הדברים.
ב-2003 כתב הרב קמנצקי ספר בשם "אנטומיה של איסור" (The Anatomy of a Ban), המתעד את פרשת החרמת הספר. הספר נדפס באנגלית ובעברית, עמוד מול עמוד, ולא הופץ ברבים. התוכן העיקרי של הספר הוא חמישה מכתבים ארוכים ששלח הרב קמנצקי לאחד מתלמידיו, לאורך החודשים שבהם סערה הפרשה, וכן מסמכים השייכים לה. לחמשת המכתבים נתן הרב קמנצקי כותרות: "אתיקה", "פוליטיקה", "קנאות", "תקשורת" ו"נידוי".
טענותיו העיקריות של המחבר הן שהליך החרמת הספר לא היה הוגן משום שלא היה ניסיון לשמוע את דבריו ודרכו לרבנים המחרימים נחסמה, כך שהם שמעו רק צד אחד. כמו כן טען שהמחליטים העיקריים היו בני ביתם של הרבנים ורבנים בדרגה נמוכה שהרבנים סמכו עליהם. החותמים העיקריים אינם קוראים אנגלית, כך שאין ספק שלא קראו את הספר בעצמם, וכי נראה שההחרמה נעשתה על סמך ציטוטים חלקיים מהספר.
עוד טען הרב קמנצקי כי באופן פרדוקסלי דווקא ה"קנאים" שרדפו את ספרו והחרימו אותו אינם מכבדים את גדולי התורה; בעוד הוא מכבד את גדולי הדור ומקבל את סמכותם הרוחנית, דווקא מתוך הכרה שאישיותם הייחודית התעצבה ככזו למרות ניסיונות שחוו וקשיים שעמם התמודדו. לדבריו, הקנאים סבורים שחשיפת אישיותם האמיתית של רבנים תערער את סמכותם. עוד טען הרב קמנצקי שהוא עצמו קיבל את סמכותו של הרב אלישיב ופעל בהתאם להנחיותיו, ואילו הקנאים הם שגנבו את המכתב של הרב אלישיב ופרסמו אותו, וכך הכריחו אותו למעשה לפרסם את דעתו ברבים שלא ברצונו.
בשנת ה'תשס"ה הוציא המחבר "מהדורה מתוקנת", מצונזרת ומרוככת, של המקור, והביע תקוה שמהדורה זו תזכה ליחס שונה. למרות זאת פרסמו הרבנים במרץ 2006 מכתב חדש בחתימת חותמי כתב האיסור המקורי, ולפיו מהדורתו החדשה של הספר נסקרה בידי הרבנים דן סגל ויוסף רוזנבלום והם מצאו כי לא חל שינוי בנסיבות האיסור. לדברי המחבר הדבר נעשה בניגוד להבטחה מפורשת שנתן לו הרב אלישיב שלא יחרים את המהדורה החדשה בלי לדון איתו לפני כן.
בגין ההחרמות הספר נחשב נדיר, ועותקים שכבר הופצו מוצעים למכירה במאות דולרים. הספר, כמו גם "אנטומיה של איסור", הם הספרים עם תאריך ההוצאה לאור המאוחר ביותר בין הספרים הנמצאים במחסן הנדירים של הספרייה הלאומית[2]. הספר לא תורגם לעברית, ובשל כך עיקר המהומה סביבו התנהלה בארצות הברית.
ב"אנטומיה של איסור" מציין הרב קמנצקי כי "גידולו של גדול" היה אמור להיות הכרך הראשון בסדרה שתהווה מערכה היסטורית רחבה על התהוותו של "עולם התורה" במאה ה-20; אולם בעקבות המאורעות שחווה סרה מעליו חדוות היצירה, ו"אינני יכול לאזור חיל וליטול על עצמי את המשך המלאכה". בין המאורעות שעליהם תכנן לכתוב:
המאורעות שהתרחשו בליטא ובעולם הישיבות בחמש השנים שקדמו למלחמת העולם הראשונה; מהלך המלחמה בחזית המזרחית; גירושים של יהודי ליטא בשנת תרע"ה (1915) למעמקי רוסיה; גורלן של סלבודקה, ראדין, מיר ולומז'ה במהלך המלחמה; המהפכה הרוסית והשפעותיה על עולם הישיבות; הפוגרומים באוקראינה והשפעתם על הישיבות; שובן של הישיבות למקומותיהן המקוריים שלפני המלחמה, והשינויים הקיצוניים שהתחוללו בחברה היהודית; הפגישה והשפעות הגומלין בין יהדות מערב אירופה ומזרחה שנגרמו כתוצאה מהכיבוש הגרמני של מזרח אירופה; ייסודו של כולל סלבודקה והתמזגותו עם כולל קובנה; המנהיגות הרבנית והציבורית של יהדות ליטא בין שתי המלחמות; הקמת הישיבות בארץ ישראל בידי הישיבות הליטאיות; הגשר שהוקם בין אמריקה לליטא בידי ראשי הישיבות הליטאיים שהגיעו לאמריקה לגיוס תרומות; השפעתו של המשבר הכלכלי של תחילת שנת תר"ץ (1929) בארה"ב על ישיבות ליטא; עליית התנועות הלאומיות הקיצוניות בפולין ובליטא בשנות ה-צ' (שנות השלושים למספרם) וההשפעה הנאצית שחדרה מגרמניה הסמוכה; וכן שיר תהילה לעיירת מולדתי, ציטביאן, עיירה ליטאית טיפוסית, שנכחדה על קידוש ה'. חוששני שמעתה כל זאת כבר לא יראה אור.
— הרב נתן קמנצקי, The Anatomy of a Ban, ירושלים תשס"ג, עמ' 68–69
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
