עמיר יפה

עמיר יפה (4 במרץ 1940 – 3 במרץ 1977) היה קצין צה"ל, אשר עוטר בעיטור העוז על לחימתו כמפקד גדוד שריון בחזית סיני במלחמת יום הכיפורים.

עמיר יפה

אין תמונה חופשית
לידה	4 במרץ 1940 מעוז חיים, פלשתינה (א"י)
נהרג	3 במרץ 1977 (בגיל 36)
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1957–1960 1966 – 1977
דרגה	אלוף-משנה
תפקידים בשירות
מפקד פלוגה מדריך שריון מפקד גדוד 77 מפקד קורס מפקדי טנקים מפקד גדוד הטנקים 198 מפקד חטיבה 679 מדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה מפקד חטיבה 14
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
עיטור העוז

ביוגרפיה

עמיר יפה היה בנם הבכור של תמר ושל אורי, מראשוני המפקדים בפלמ"ח. הוא נולד וגדל בקיבוץ מעוז חיים, שהיה ביתו למשך מרבית חייו. הוא למד בבית הספר היסודי ובבית הספר התיכון שבקיבוץ, ובנעוריו היה פעיל בגדנ"ע. ב-1957 התגייס לצה"ל והוצב לבקשתו בחיל השריון. יפה עבר הכשרה כלוחם וקורס מפקדי טנקים. בהמשך, לאחר שסיים קורס קציני שריון, הוצב כמפקד בגדוד טנקים סדיר והיה בין חיילי צה"ל שקלטו לשימושו את טנק השוט הבריטי.

בתום שירותו הסדיר חזר יפה לקיבוצו. הוא הדריך בתנועת המחנות העולים, היה לרכז הבנייה בקיבוץ ובשנת 1964 נשא אשה. בשנת 1966, נענה לבקשת מפקדיו בצבא והתגייס לשירות קבע, בו שירת עד מותו. מפקדיו העריכו אותו כמפקד מקצועי ויסודי, הנותן דוגמה לחייליו ומודע לצורכיהם. יפה השתתף בקורס תותחנות טנקים בבריטניה ואחריו מונה למפקד פלוגה בגדוד 82 – גדוד טנקי השוט של חטיבה 7. פלוגתו השתתפה במלחמה על המים בצפון ישראל.

במלחמת ששת הימים לחם יפה בראש פלוגתו בציר הצפוני של סיני במסגרת אוגדה 84 בפיקודו של האלוף ישראל טל. בין השאר השתתפה פלוגתו בהבקעת המערך המצרי בצומת רפיח ובקרב ההבקעה השלישי של הג'יראדי. לאחר מלחמת ששת הימים, התמנה יפה למפקד מדור תותחנות בבית הספר לשריון, וב-1969 היה למפקד גדוד 77 בחטיבה 7 ולחם עם הגדוד במלחמת ההתשה בחזית תעלת סואץ. ב-1971 למד יפה במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל. לאחר מכן היה למפקד קורס מפקדי טנקים בבית הספר לשריון.

במלחמת יום הכיפורים, פיקד יפה על גדוד 198, אשר היה מאויש בחניכי קורס קציני שריון וקורס מפקדי טנקים של בית הספר לשריון. הוא לחם עם גדודו בחזית סיני במסגרת חטיבה 460, שהשתייכה לאוגדה 162. גדודו עבר דרך קרבות ארוכה – מקרבות היום הראשון למלחמה, דרך מתקפת הנגד של 8 באוקטובר בגזרה הצפונית של התעלה, מערכת הצליחה של תעלת סואץ, הלחימה בגדה המערבית של התעלה ועד לקרב העיר סואץ. הגדוד הצטיין בלחימתו אולם סבל אבדות כבדות בנפש ובציוד. על לחימתו בראש הגדוד עוטר יפה לאחר המלחמה בעיטור העוז.

לאחר המלחמה התמנה יפה למפקד חטיבת השריון במילואים 679 בפיקוד הצפון. ב-1975 מונה למדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, ובאמצע שנת 1976 היה למפקד חטיבת השריון 14 הסדירה באוגדת סיני.

ב-3 במרץ 1977 נספה עמיר יפה בתאונת דרכים ליד פתח תקווה בדרכו לסיני. הוא הניח אשה וארבעה ילדים.^[1]

יפה נקבר בקיבוצו מעוז חיים. שמו הונצח על אנדרטת חללי השריון בלטרון ועל אנדרטת חללי חטיבה 679 ברמת הגולן.

לקריאה נוספת

• ישי וקסלר, יהודה טל, גדוד טנקים 198 במלחמת יום הכיפורים: סיפור מלחמה, תל אביב: משרד הביטחון, 2002
• תומר לויסמן, בשדה הקרב של הזיכרון, כנרת זמורה-ביתן דביר, נובמבר 2020, עמוד 266

קישורים חיצוניים

• עמיר יפה באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• קורות החיים של עמיר יפה, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
• עיטור העוז שהוענק לעמיר יפה, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
• עדות אל"ם עמיר יפה - מג"ד 198, בפני אוספי החומר בוועדת אגרנט, באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
• גדוד טנקים 198 במלחמת יום הכיפורים(הקישור אינו פעיל) (סקירה על הספר) באתר יד לשריון.

הערות שוליים

1. יעקב ארז, המוות פגע השבוע שנית במשפחת יפה - בנה אל"מ עמיר נהרג בתאונת דרכים, מעריב, 4 במרץ 1977