עלי זהב (חומר)

עלי זהב הוא זהב שעבר ריקוע עד להפיכתו לדף דק במיוחד. הוא משמש בעיקר להזהבה של משטחים וקיים במגוון רחב של קרטים וגוונים, שהשכיח שבהם הוא זהב צהוב 22 קרט העשוי מ-91.67 אחוז זהב טהור.

מסגרת מוזהבת מוכנה להברקה עם אבן אגט

עלה זהב 22 קרט המחובר למשטח בעזרת מברשת בתהליך ההזהבה

רוב עלי הזהב מיוצרים בגרמניה ואיטליה ומשווקים בספרונים של בין 20 ל-25 דפים המופרדים בניירות משי, בגדלים של 5X5 או 8X8 ס"מ. השיטה בעזרתה נוצרים העלים הדקים היא על ידי ריקוע עלי הזהב המונחים בין שתי שכבות ונדחסים במכות פטיש עד לעובי של כ-0.006 מ"מ.

טעות נפוצה היא לחשוב שעלה זהב הוא עלה מתכת, אך מדובר במוצרים שונים. המונח עלה מתכת מתייחס בעיקר לדפים דקים של מתכת בכל גוון ושאינם מכילים זהב אמיתי.

תהליך הנחת עלי הזהב

שיטת הנחת עלי הזהב המסורתית, הקשה והנחשבת ביותר, היא בשימוש במים. השיטה לא השתנתה במשך מאות בשנים והיא עדיין נעשית ביד.

תהליך העבודה מתחיל בשיוף מוקפד של משטח ומשיחתו בדבק, לאחר מכן מכסים את כולו בשש או שבע שכבות של טין ארמני איכותי ואדמדם טחון דק ומעורבב עם קולגן, ולאחר מכן הוא מלוטש עם בד כותנה לקבלת משטח חלק לגמרי ונטול פגמים. בשלב הזה מניחים את עלי הזהב שהורטבו מבעוד מועד במים בעזרת מברשת (לרוב משיער שור) ולבסוף מבריקים את המשטח עם אבן אגט; ההברקה צריכה להתבצע כשהדפים טרם התייבשו לגמרי.

בשיטה המודרנית, האובייקט שעובר הזהבה מצופה תחילה בדבק, לרוב על בסיס מים, ועלי הזהב מונחים על הדבק עד לייבוש. לאחר ייבוש מלא מורחים את האובייקט בלכה כאמצעי לשימורו.

עלי זהב באומנות

השימוש הפופולרי בעלי זהב נעשה כהזהבה לחומרים שנועדו לקישוט, כגון פסלים בנצרות המזרח, מסגרות ציור, רהיטים וכן חפצים קטנים כמו תכשיטים, אומנות נייר, ועוד.

קיימות מסגרות זהב העשויות ללא עלי זהב, ומחירן זול יחסית. אולם מסגרות עם עלי זהב הן לרוב עמידות ואיכותיות יותר.

דמויות סיניות מוזהבות עלי זהב במפעל בקנאזווה

שימוש קולינרי

עלי זהב אינם רעילים ובתרבויות אחדות משתמשים בהם כאמצעי קישוטי במזון או בשתייה. בדרך זו הם מעבירים תחושה של יוקרה וערך רב. עלה כזה נקרא וארק, וניתן למצוא אותו במספר קינוחים וממתקים, ביניהם שוקולד וממתקים הודיים מסוימים.

במדינות אסייתיות לעיתים משתמשים בעלי זהב בחטיפי פירות. בעבר השתמשו בו גם בקפה, במיוחד בתקופת "כלכלת הבועה" של יפן בקנאזווה, אזור בו התרכזה תעשיית עלי הזהב. חנויות וסדנאות עלי זהב מכרו תה ירוק וסוכריות עם עלי זהב בתוכן. בשלהי 1870, השתמשו באכילת עלי זהב עם שתיית אלכוהול, כדי ליצור רושם של עושר רב.

טרנד עכשווי בארצות הברית הוא שימוש בעלי זהב במשקאות ליקר כמו גולדשלאגר, אולם באירופה ליקרים עם חלקי עלי זהב ידועים כבר משלהי המאה ה-16. דוגמה ידועה לכך היא גולדווסר הפולני, המיוצר לפחות משנת 1598.

עלי זהב וגם עלי כסף משמשים כתוספת קישוטית במאכלי גורמה באסיה ובעיקר בהודו ורשומים בתור: E-174 ו-E-175

• 
  ליקר המכיל עלי זהב
• 
  מנג'ו, ממתק יפני, מצופה עלי זהב
• 
  עוגה מעוטרת עלי זהב

ראו גם

• רדיד אלומיניום

לקריאה נוספת

• Doerner, Max (1998). Paint materials and their use in art. Barcelona: Editorial Reverte.
• Mayer, Ralph (1993). Materials and art techniques. Madrid: Tursen Hermann Blume. Madrid: Hermann Blume Tursan

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עלי זהב בוויקישיתוף

• עלי זהב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• Isaac H. Walker, The Process of Gilding and Bronzing Picture Frames 1884 (אורכב 19.11.2009 בארכיון Wayback Machine)
• Society of Gilders – art and science of gilding
• The history of gilding
• Broad compilation of depletion gilding techniques
• How to oil gild a frame over acrylic gesso (אורכב 19.01.2012 בארכיון Wayback Machine)