עין חוד

עֵין חַוּד (בערבית: عين حوض, מילולית בהוראת: "אגן המעיין"), הוא כפר ערבי בהרי הכרמל בקרבת חיפה המשתייך למועצה אזורית חוף הכרמל.

עין חוד

שם בערבית	عين حوض
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	חיפה
מועצה אזורית	חוף הכרמל
גובה ממוצע[1]	‎236 מטר
סוג יישוב	יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
- אוכלוסייה	330 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	329 תושבי ישראל
מפת מיקום מפה דינמית (למפת הכרמל מוגדלת)   עין חוד (למפת הכרמל רגילה)   עין חוד (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום עין חוד (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום עין חוד 32°41′30″N 34°59′59″E מפת היישובים של מועצה אזורית חוף הכרמל באדום - עין חוד בירוק - מיקום בניין המועצה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2]	3 מתוך 10

תושבי עין חוד הם בני חמולת אבו אל-היג'א (أبو الهيجاء). נכון לסוף שנת 2023, אוכלוסיית היישוב מונה 330 תושבים.^[3]

היסטוריה

הכפר המקורי שכן במקום בו שוכן היום כפר האמנים עין הוד. בעקבות פרסום הספר הלבן (1939) נכלל עין חוד באזור א' בו נאסרה מכירת קרקעות ליהודים^[4]. על פי סקר הכפרים משנת 1945 נאמד מספר התושבים ב-650 איש, והשטח בבעלות הכפר היה 12,605 דונם טורקי, מתוכם 5,949 שטחים ציבוריים^[5]. באמצע מאי 1948 כבשו אנשי ההגנה את הכפר, לאחר שהגיע מידע על אנשי כנופיות שנכנסו אליו^[6].

באוגוסט 1938 במהלך המרד הערבי הגדול רבים מבני הכפר השתתפו בחטיפת ורצח משפחת לזרוביץ-קירז'נר ממחנה המעצר בעתלית.^[7]

תושבי הכפר ברחו במהלך מלחמת העצמאות, חלקם אל הרי הכרמל, וקרקעות הכפר, שהוכרזו כנכסי נפקדים נמסרו לקיבוצים עין כרמל, בית אורן^{[דרוש מקור]} וניר עציון^[8][9]. בשנת 1953 שימשו בתי הכפר הנטושים להקמת כפר אמנים^[10].

חלק מתושבי הכפר המקוריים (משפחת אבו חלמי) שבו לכפר בשוך הקרבות, אך לא הורשו להישאר בו ועל כן הקימו בקרבת מקום כפר חדש, שלא הוכר על ידי השלטונות והיה לכפר בלתי חוקי.

בשנת 2005, לאחר מאבק ארוך, הוכר הכפר רשמית כיישוב. ביולי 2007, חובר לראשונה הכפר למערכת החשמל בישראל^[11]. שנה וחצי לאחר מכן נסללו הכבישים הראשונים ביישוב שחיברו אותו לצירי התחבורה באזור^[12].

ב-2 בדצמבר 2010 פונה הכפר זמנית בגלל השרפה בכרמל וב-6 בדצמבר חזרו תושביו למקום^[13].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עין חוד בוויקישיתוף

• דב אלפון, ראשון נכנס, ראשון יוצא: מי יגורש מגן עדן, כותרת ראשית, 5 בפברואר 1986
• יואב שטרן, הילדים של חילמי שמחים שבאתם, באתר הארץ, 3 באפריל 2008
• דניאל אדלסון, אחרי 61 שנה: היישוב הערבי חובר למדינה, באתר ynet, 22 בינואר 2009
• דותן לוי, אחרי 25 שנה: הכפר עין חוד דורש זכויות על הקרקע, באתר כלכליסט, 13 ביוני 2019