Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיכוב קריאה (גם עיכוב תפילה, ביטול התמיד) היה נוהג בקהילה היהודית, שאפשר לכל אחד מן הציבור למנוע את קריאת התורה או התפילה בציבור כמעין הפגנה אם הוא סבר שנעשה לו עוול שלא זכה להתערבות מספקת מצד המוסדות הקהילתיים. האדם הקובל היה זכאי למנוע מן הציבור להתפלל או לקרוא בתורה עד אשר תלונתו תזכה למענה.
המוחה היה עומד ליד ארון הקודש ומונע את הוצאת ספר התורה. על פי הנוהג אין רשות לאף אחד להזיזו ממקומו עד שאחד מפרנסי הקהילה יתחייב לעמוד לימינו ולטפל בבעיותיו.
המחאה עשויה הייתה להיות כנגד הציבור או גם כנגד יחיד.
תיאור מהמאה ה-13 מופיע באור זרוע[1]: ”מעשה היה בקלוניא באחד שקָבָל בשבת הראוי לקרות פרשת אמור אל הכהנים ועיכב תפלה וקריאת תורה כל היום, וכשהגיע [שבת] הבאה צוה הרב רבי אליעזר בר' שמעון זצ"ל להתחיל בפרשת אמור אל הכהנים ולקרותה וגם בהר סיני הראויה להקראות באותה שבת”.
צורה אחרת למחאה הייתה עיכוב התפילה בין פסוקי דזמרא לבין ברכות קריאת שמע. המוחה היה עומד במקום המיועד לשליח הציבור ומונע ממנו להתפלל. הרמ"א[2] מציין שהדבר נהוג ומחשיב זאת כמצווה המצדיקה את ההפרעה לתפילה והשיחה באמצע התפילה. מאידך, אם שליח הציבור כבר אמר ברכו - "מקום שנהגו לצעוק על חבריהם בין קדיש וברכו ליוצר אור, או לדבר בצרכי רבים, טועים הם"[3].
החתם סופר[4] מתאר שהדבר היה נהוג בילדותו. קיימת עדות על עיכוב קריאה בבית הכנסת החורבה בירושלים בשנת תרס"ה, על ידי נשים שעיכבו את הקריאה[5]. אזכור הלכה למעשה של מנהג זה מופיע בשנת תשכ"א על ידי הרב יעקב ישראל קניבסקי[6].
קיימת מסורת לפיה יש חרם דרבנו גרשום שלא לעכב את קריאת התורה בשבת, אלא אם כן השיטה נוסתה שלוש פעמים בימות החול וללא הצלחה[7]. כאשר הקבילה היא כנגד הציבור - הדבר מותר גם בשבת[8]. בחול המועד מותר לקבול[9]. קיים דיון על הקבילה בימים נוראים, בפרט אם התובע איננו מקומי[10].
בקהילת וירונה הוחלט להפסיק את המנהג[11].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.