עודאי חוסיין

עודאי סדאם חוסיין א-תכריתי (בערבית: عُدي صدّام حُسين التكريتي 18 ביוני 1964 – 22 ביולי 2003), היה בנו הבכור של סדאם חוסיין מאשתו הראשונה, סאג'ידה טלפאח, ואחיו של קוסאי חוסיין. עודאי נחשב במשך שנים למי שיירש את אביו בבוא העת, אך לבסוף החלטה זו שונתה עקב פציעה שחווה במהלך ניסיון התנקשות, כמו כן התנהגותו הלא יציבה ויחסיו המעורערים עם אביו ואחיו. בשנת 2003 במהלך הפלישה האמריקאית לעיראק הוא נהרג ביחד עם אחיו במתקפת טילים על העיר מוסול.

עודאי חוסיין
عدي صدام حسين

לידה	18 ביוני 1964 תיכרית, עיראק
נהרג	22 ביולי 2003 (בגיל 39) מוסול, עיראק
מדינה	עיראק
מקום קבורה	אל-עוג'ה
השכלה	אוניברסיטת בגדאד אוניברסיטת בגדאד בגדד קולג'
מפלגה	מפלגת הבעת'
מפקד 1995 – 13 בדצמבר 1996 קוסאי חוסיין ← נשיא התאחדות הכדורגל העיראקית 11 במאי 1986 – 9 באפריל 2003 (16 שנים)

ביוגרפיה

עודאי חוסיין נולד בעיר תיכרית לסדאם חוסיין ולאשתו הראשונה, סאג'ידה טלפאח, בעת שסדאם חוסיין היה בכלא.

הוא סיים את לימודיו בתיכון בציוניים גבוהים מאוד והחל ללמוד במכללה לרפואה של אוניברסיטת בגדד. הוא פרש מבית הספר לרפואה לאחר שלושה ימים, ולאחר מכן עבר למכללה אקדמית להנדסה במרחק של קילומטר אחד משם. עודאי קיבל לבסוף תואר מהנדס. עם זאת, חלק מהמרצים שלו העידו כי הוא בקושי דיבר בקורסים רבים, ובעיקר הסתמך על מעמדו כבנו של סדאם חוסיין על מנת להשיג ציונים גבוהים.

למרות שמעמדו כבנו הבכור של סדאם חוסיין גרם לכך שהוא היה היורש הפוטנציאלי של סדאם, בפועל היורש הפוטנציאלי המועדף על סדאם היה קוסאי חוסיין, בשל הפזרנות וחוסר היציבות של עודאי. באוקטובר 1988, במהלך טקס חגיגי שנערך לכבוד סוזן מובארק, אשתו של הנשיא המצרי דאז חוסני מובארכ, רצח עודאי את העוזר האישי שלו, כאמל חנא, לכאורה לבקשתה של אימו. בפני קהל אורחים מבועתים, עודאי השיכור חבט בכאמל חנא וחיסל אותו באמצעות סכין חיתוך חשמלי. חנא הציג את סדאם בפני אישה צעירה ממנו, סמירה אהבנדאר, שהפכה מאוחר יותר לאשתו השנייה של סדאם. עודאי החשיב את מערכת היחסים בין אביו לאהבנדאר כעלבון לאימו. כמו כן, הוא חשש שיאבד בעקבות כך מעמדו כיורשו של סדאם לכאמל חנא.

הבית במוסול שבו שהו עודאי וקוסאי בעת שנהרגו במתקפת טילים

צבא ארצות הברית מכתר את הבית שבו התבצרו עודאי וקוסאי.

כעונש על הרצח, סדאם כלא את בנו במשך תקופה קצרה. המשפט המקורי נערך שמונה שנים. עודאי שהה בבית מאסר פרטי רק בסביבות שלושה חודשים. בתגובה להתערבותו האישית של חוסיין, מלך ירדן, סדאם שחרר את עודאי וגירש אותו לשווייץ על מנת שישמש שם כעוזר לשגריר העיראקי בשווייץ. הוא גורש משווייץ בהמשך על ידי הרשויות השווייצריות לאחר שנעצר שוב מספר פעמים בקטטות.

סדאם מינה מאוחר יותר את עודאי לתפקיד ראש הוועד האולימפי העיראקי, ובהמשך לתפקיד האחראי על אחד ממנגנוני הביטחון של סדאם. בתפקיד ראש הוועד האולימפי עודאי עינה בין היתר את הספורטאים שלא ניצחו. עודאי היה גאה במוניטין שלו וכינה את עצמו "אבו סרחאן" (בערבית: "זאב").

בדצמבר 1996 עודאי היה היעד של ניסיון חיסול שהותיר אותו משותק במשך כמה חודשים. למרות שבוצעו בו ניתוחים חוזרים ונשנים, אחד מהכדורים נשאר תקוע בעמוד השדרה שלו ולא ניתן היה להסירו בשל מיקומו בסמוך לעמוד השדרה. בעקבות הנכות של עודאי, במהלך שנת 2000 סדאם הכריז לבסוף על קוסאי כיורשו.

ב-22 ביולי 2003, במהלך הפלישה האמריקאית לעיראק, הרגו כוחות ארצות הברית את עודאי וקוסאי חוסיין במתקפת טילים על העיר מוסול.

בהפקה הביוגרפית של ה-BBC ושל ה-HBO, "הבית של סדאם", אשר מבוססת על חייו ועל תקופת של שלטונו של אביו, שיחק פיליפ ארדיטי את דמותו של עודאי חוסיין.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עודאי חוסיין בוויקישיתוף

• עודאי חוסיין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• עודאי חוסיין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא עיראק. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.