Remove ads
עובדים וסטודנטים זרים היו בין קורבנותיה של טבח שבעה באוקטובר. כתושבים הישראלים של יישובי עוטף עזה חוו רבים מהם את הברוטליות והאכזריות של מתקפת הטרור. 70 מהזרים נרצחו על ידי המחבלים, ואחרים נפצעו.[1][2] 31 מהזרים נחטפו בחיים לרצועת עזה וחלקם שוחררו לאחר מכן. נכון לאוקטובר 2024 נמצאים עדיין שבעה מהם בשבי ברצועת עזה.[3] עובד זר נוסף נעדר מאז המתקפה וגורלו איננו ידוע.[4]
ערב ההתקפה נמצאו ביישובי עוטף עזה כ-5,000 עובדים בעלי מעמד חוקי ועוד כ-1,000 ללא מעמד.[5] הזרים השתייכו למספר קבוצות:
- עובדים בחקלאות, בעיקר מתאילנד
- עובדים בבניין
- מטפלים סיעודיים[6]
- סטודנטים לחקלאות, רובם מנפאל
- מבקשי מקלט
רוב העובדים הזרים, פרט לאלו שעסקו בסיעוד, לא דיברו שפה אחרת משפת האם שלהם, ועקב כך נדרשה עזרת מתורגמן לצורך כל תקשורת עמם. בנוסף, עובדי החקלאות, כמו עובדים זרים ביישובים אחרים בארץ, לא התגוררו בבתי מעסיקיהם אלא במבנים ארעיים ללא מיגון. עובדה זו הקשתה עליהם להתגונן מפני רצח וחטיפה על ידי המחבלים.[5]
Remove ads
ביום ההתקפה רצחו המחבלים הפולשים 70 זרים ביישובי העוטף, מהם ארבע נשים:[7]
- בעלומים נרצחו 23[8]
- בניר עוז נרצחו 11
- בשדרות נרצחו שמונה
- בכיסופים נרצחו שבעה
- בבארי נרצחו שבעה
- 13 נוספים נרצחו בכפר עזה, בתלמי אליהו, בחולית, ברעים ובנחל עוז. עוד אחד נרצח במקום אחר.
גופות שלושה מהנרצחים נחטפו על ידי המחבלים לרצועת עזה ומוחזקות שם.
בשני מקרים לפחות (בבארי ובכפר עזה) נרצחו מטפלים סיעודיים זרים עם המטופלים שלהם.[9][10] במקרה אחר (בנירים) הצילה מטפלת סיעודית את חייה ואת חיי המטופלת שלה.[11]
אחד מהעובדים שניצלו מהטבח בעלומים, חקרית דיטקרטחוק, תיאר את מה שעבר עליו[12]:
מיד כששמענו את האזעקות הלכנו לממ”ד ותפסנו מחסה. בשלב מסוים הגיעו המחבלים לממ”ד, נכנסו וצרחו. הם זרקו דרך החלון רימון לתוך הממ”ד ובמקביל פרצו את הדלת. הוצאנו את דגל תאילנד וניסינו להסביר להם באנגלית שאנחנו תאילנדים, אבל זה לא עניין אותם. הם ירו בכולנו, אחד־אחד. ירו כדי להרוג. לרצוח. זה היה מראה מאוד מפחיד. אני רק נפצעתי והם חשבו שאני מת, ולמזלי הם לא ירו לוודא זאת. היינו 11 תאילנדים בממ”ד הזה. רק אני נשארתי חי. פצוע הגעתי לממ”ד בחדר אחר שבו היו עשרה אנשים. אבל כשראיתי שהמחבלים מגלגלים רימון דרך הדלת, קפצתי מהחלון ועפתי מההדף. הרגשתי לא בטוח לחפש שוב ממ”ד אז ברחתי, צולע, והתחבאתי ברפת פרות. השתמשתי בגללי פרות כדי להסתיר את עצמי. בזמן שהסתתרתי ראיתי את החמאסניקים גוררים תאילנדים ויורים בהם אחד־אחד.
הנרצחים היו אזרחי עשר מדינות שונות. אזרחי תאילנד ספגו את הפגיעה הקשה ביותר:
Remove ads
31 זרים נחטפו בחיים לרצועת עזה על ידי המחבלים, מהם אישה אחת.[23] 29 מהם היו אזרחי תאילנד, אחד מנפאל ואחד מהפיליפינים.
24 מהחטופים הזרים שוחררו במסגרת הפעימות השונות של עסקת שחרור החטופים בחודש נובמבר 2023. הם היו 23 תאילנדים ופיליפיני אחד.
נכון לחודש אוקטובר 2024 נמצאים עדיין שבעה זרים גברים בשבי ברצועת עזה, מהם שישה תאילנדים ונפאלי אחד.[3][24][4]
לאחר המתקפה פונו עובדים זרים רבים מיישובי העוטף והתפזרו ברחבי הארץ.[25][12]
בעקבות המתקפה ותוצאותיה עזבו עובדים זרים רבים את ישראל. ממשלות תאילנד והודו מימנו את הטסתם למולדתם של אזרחיהן שביקשו לעזוב. באוקטובר 2023 הגיע מספר העוזבים לכ-4,000 עד 7,000. ישראל הציעה לעובדים הזרים תמריצים לשם עידוד הישארותם בארץ, בדמות מענקים כספיים והארכת ויזות השהייה שלהם.[26][27][6]
בנובמבר 2023 פורסם כי למעלה מ-17 אלף עובדים זרים עזבו את ישראל מפרוץ המלחמה – 9,855 עובדים תאילנדים בחקלאות, 4,331 עובדים בענף הבנייה ו-2,997 עובדי סיעוד. במקומם שולבו בחקלאות עובדים מהודו, הפיליפינים, סרי לנקה, זמביה ומלאווי.[28][29]
לאחר המתקפה נהרגו עובדים זרים נוספים במלחמת חרבות ברזל בצפון הארץ. ב-4 במרץ 2024 נהרג עובד מהודו במטע של מושב מרגליות.[30] ב-11 באוקטובר 2024 נהרג עובד מתאילנד בשדות קיבוץ יראון.[31]. ב-31 באוקטובר 2024 נהרגו ארבעה פועלים מתאילנד במטע ליד מטולה.[32]
Remove ads
זרים שנפגעו בפעולת איבה זכאים לקבלת תגמולים על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, בדומה לתושבי ישראל, ובלבד שנכנסו לישראל באישור או על פי חוק. בהתאם לכך הוכרו משפחות הנרצחים הזרים והפצועים הזרים עצמם במתקפת 7 באוקטובר כזכאים, למעט שלושה מהם - מבקשי מקלט, שניים מאריתראה ואחד מסודאן, שנרצחו בשדרות. הם הגיעו לישראל על ידי הסתננות דרך גבולה הדרומי, ובשל כך נשללה ממשפחותיהם הזכאות לתגמולים.[33]
ברשימה שפורסמה באתר העין השביעית בחודש ינואר 2024 נטען כי בסיקור התקשורתי בישראל בעקבות מתקפת 7 באוקטובר היו פערים גדולים בין היקף הסיקור שניתן לישראלים שנפגעו במתקפה לבין היקף הסיקור שניתן לפגיעה בזרים, הגם שאלו ואלו נפגעו באותם מקומות ועל ידי אותם מחבלים. בין הסיבות שיוחסו לכך היה חוסר התעניינות וחוסר רגישות מצד התקשורת והעיתונאים, אך גם העובדה שרבים מהעובדים אינם דוברים שפה אחרת משפת האם שלהם ולכן התקשורת עמם היא קשה. בנוסף נטען כי לנוכח הקושי להתקשר עם משפחות הזרים שנרצחו ונחטפו, הנמצאות בחוץ לארץ, לא היה רצון לדווח עליהם בתקשורת כדי שהמשפחות לא ילמדו על גורלם ממקור זה.[5][34]
Remove ads
- שמותיהם של מהגרי העבודה שנהרגו במלחמת אוקטובר 2023, באתר קו לעובד (רשימה חלקית)
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads