Loading AI tools
פרופסור במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה ובבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עֶדְנָה לוֹמְסְקִי-פֶדֶר (נולדה ב-23 בפברואר 1953) היא מרצה וחוקרת ישראלית, פרופסור מן המניין במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה ובבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית. תחומי התמחותה העיקריים הם: צבא ומלחמה מנקודת מבט תרבותית, צבא ומגדר, זהות לאומית בהקשר ישראלי, סיפורי חיים, זיכרון ואירועים אוטוביוגרפיים, זהות והגירה, מעבר לבגרות ובוגרים צעירים במודרניות המאוחרת וטקסים בבית ספר[1].
 | |
| לידה |
23 במאי 1953 (בת 71)  |
|---|---|
| ענף מדעי |
סוציולוגיה |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מוסדות |
|
| בן או בת זוג |
יון פדר |
| מספר צאצאים |
2 |
| אתר רשמי | |
  | |
עדנה לומסקי-פדר גדלה בחיפה. לאחר שירותה הצבאי עברה להתגורר בירושלים ולמדה את שלושת תאריה באוניברסיטה העברית. בשנת 1976 סיימה בהצטיינות את לימודי התואר הראשון במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה ובחוג לגאוגרפיה. בשנת 1986 סיימה בהצטיינות את התואר השני במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה. בשנת 1994 הגישה את עבודת הדוקטורט בהנחיית פרופ' ראובן כהנא ופרופ' יורם בילו, בנושא: "דפוסי השתתפות במלחמה והשפעתם על תפיסת המלחמה ותפיסת מהלך החיים: ניתוח המקרה של "בוגרי" מלחמת יום כיפור".
בשנת 1996 מונתה למרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, בשנת 2003 קודמה לדרגת מרצה בכירה, בשנת 2010 קודמה לדרגת פרופ' חבר במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובי״ס לחינוך ובשנת 2016 לפרופסור מן המניין. החל משנת 2000 מילאה תפקידים מגוונים בבית הספר לחינוך, עמדה בראש התוכנית לסוציולוגיה של החינוך, הייתה חברה בוועדות מחקר ופיתוח ועמדה בראש הוועדה לתלמידי דוקטורט.
לומסקי-פדר נטלה חלק בקבוצות מחקר מגוונות ובתפקידים אקדמיים שונים. בין השנים 2003–2006 עמדה בראש קבוצת המחקר "הגירה וזהות" יחד עם תמר רפופורט במכון ון ליר. בין השנים 2005–2007 הייתה חברה בקבוצת המחקר "הצבא הישראלי", ובין השנים 2006–2008 הייתה חברה בקבוצת המחקר "השיח התרפויטי בישראל", גם הוא במכון ון ליר.
בין השנים 2006–2009 הייתה חברה בוועד המנהל של האגודה הסוציולוגית הישראלית ובוועדת הפרס למצוינות בכתיבת עבודת מאסטר. היא לקחה חלק בקבוצת המחקר "מגדר ופוליטיקה", במכון ון ליר בין השנים 2009–2011, והחל משנת 2011 משמשת כחברה בוועדה האקדמית של סדרת אשכולות בהוצאת מאגנס.
בספטמבר 2006 הנחתה את הסטודנטית טל ניצן מהאוניברסיטה העברית במחקר שלה "נדירותו של אונס צבאי בסכסוך הישראלי-פלסטיני" העוסק בטענה שחיילי צה"ל גזענים בכך שהם לא אונסים פלסטניות במהלך סכסוכים בעיירות פלסטניות בעוד הדבר אינו טבעי בהשוואה לסכסוכים אחרים בעולם לאורך ההיסטוריה. [2]
לומסקי-פדר הייתה חברה באגודות מקצועיות רבות: האגודה הסוציולוגית האירופית, באגודה האמריקאית לסוציולוגיה, באגודה האמריקנית לאנתרופולוגיה, באגודה הסוציולוגית הישראלית, באגודה הישראלית לאנתרופולוגיה, ואגודה הישראלית ללימודי ישראל[3].
עדנה לומסקי-פדר היא סוציולוגית איכותנית ומתעניינת בקשרים בין סוכנים לחברה כפי שהם באים לידי ביטוי באמצעות יחסי הגומלין בין זהות אישית וקולקטיבית, ביוגרפיה פרטית וחברתית וזיכרון אישי ולאומי. תחומי התמחותה העיקריים הם: מעבר לבגרות, צבא ומלחמה, זיכרון ולאומיות, עלייה וזהות, סיפורי חיים ומחקר נרטיבי, מתודולוגיות איכותניות[4].
בשנת 1998 פרסמה את הספר "כאילו לא הייתה מלחמה: תפיסת המלחמה בסיפורי חיים של גברים ישראלים", המבוסס על הדוקטורט שלה. הספר מעורר שאלות ביחס ל'מיליטריזם הישראלי' מנקודת מבט של חוויית היחיד. בספר מנתחת לומסקי-פדר סיפורי חיים של גברים ישראלים בשלהי שנות השלושים לחייהם שהשתתפו במלחמת יום הכיפורים, ובוחנת את האופן שבו הם תופסים את חוויית המלחמה ואת המשמעות שהם מקנים לה בסיפור חייהם במהלך השנים. הממצא המרכזי העולה מתוך הספר הוא כי בניגוד להנחות הרווחות במחקרים על חיילים משוחררים, הגבר הישראלי אינו רואה במלחמה חוויה משברית. אמנם המלחמה היא בעבורו אירוע משמעותי, אך הוא משלב אותה במסלול החיים שלו – 'מנרמל' אותה בלשון הספר – בלי שיזהה השפעות כבדות שלה על מעשיו או על תודעתו[5].
בשנת 2018 כתבה יחד עם אורנה ששון-לוי מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן את הספר Women soldiers and citizenship in Israel: gendered encounters with the State". בספר זה הן מבקשות לחקור את המשמעויות המגוונות והמשתנות שהנשים הישראליות מייחסות לשירותן הצבאי, על ידי ניתוח סיפורי חיים ועדויות של למעלה מ-120 נשים. הספר בודק כיצד עמדות אתניות מגדריות של נשים מעצבות את חוויות השירות הצבאי שלהן, כיצד מעצבים תפקידים צבאיים את המודעות המגדרית של נשים ואת תפיסותיהן בנוגע לאזרחות וכיצד עמדותיהן הספציפיות של נשים בצבא מעצבות את המודעות שלהן לתגובה של המדינה[6].
בשנת 2010 ערכה יחד עם תמר רפופורט את הספר "נראות בהגירה: גוף, מבט, ייצוג". הספר מציע מסגרת מושגית חדשה לחקר ההגירה בכלל וה"שיבה הביתה" האתנו-לאומית בפרט. הספר מכנס מגוון מאמרים של חוקרים מתחומי ידע שונים, הדנים בייצוגים התרבותיים והפוליטיים של תהליך התמקמותם של קבוצות מהגרים שונות (רוסים, קווקזים, אתיופים ומהגרי עבודה) בחברה הישראלית[7].
בשנת 2012 כתבה יחד עם תמר רפופורט את הספר "ישראלים בדרכם: סיפורי הגירה של צעירים מברית המועצות לשעבר". בספר הן מבקשות להתחקות אחר סיפורם של צעירים מברית המועצות לשעבר המפלסים את דרכם לישראליות, המבקשים לדבוק בזהותם הייחודית אך בו בזמן גם להשתייך למקום החדש. על בסיס ניתוח סיפוריהם מציעות המחברות פרספקטיבה חדשה בחקר הגירה, שעל פיה השתייכות מושגת לא דרך אימוץ של אתוסים לאומיים מכוננים אלא מעצם ההשתתפות בשיח המקומי על אודותיהם[8].
לומסקי-פדר נשואה לעיתונאי יון פדר, העורך הראשי של אתר ynet. לזוג שני ילדים.
אתר האינטרנט הרשמי של עדנה לומסקי-פדר
עדנה לומסקי-פדר, דף שער בספרייה הלאומית
עדנה לומסקי-פדר, צבא וחינוך בישראל, הרצאה במסגרת יום עיון באוניברסיטה הפתוחה, סרטון באתר יוטיוב, 27.10.2014Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
