סקאד'י[1] או סקאדי (נורדית עתיקה: Skaði; שוודית: Skade; אנגלית: Skadi, Skathi) היא אלה שקשורה לצייד, לגלישה, לחורף ולהרים וענקית במיתולוגיה הנורדית. חליפות מתוארת סקאד'י כאֶנדורגוד' (נורדית עתיקה: Öndurguð; אלת גלשני השלג) וכאוֹנדוּרדיס (נורדית עתיקה: Öndurdís; גברת גלשני השלג) ודימוי נפוץ שלה הוא כאֵלה המשוטטת ונודדת בין הרים וגבעות מושלגים. סקאד'י מופיעה לראשונה באדה הפואטית שחוברה במאה ה-13 על בסיס מקורות מסורתיים קדומים יותר; באדה הפרוזאית ובמחזור העולם שחוברו בידי סנורי סטורלוסון, ובעבודות הסקאלדים.
 | |
| אב |
ת'יאצי  |
|---|---|
| בן או בת זוג |
ניורד |
  | |
סקאד'י הייתה גם זו אשר דנה את דינו של לוקי אשר גרם להריגתו של בלדר, ולכן היא גם נחשבת לאלת הנקמה והצדק. דמויותיהן של "מלכת השלג" ו"נסיכת הקרח" באגדותיו של הנס כריסטיאן אנדרסן נגזרו מדמותה של סקאד'י.
סקאד'י, בתו של הענק ת'יאצי, נולדה במשכן ת'רימהיים שביטונהיים, הייתה נשואה לניורד, אל הים הגדול, אך נישואיהם לא צלחו משום שסקאד'י, אלת ההרים המושלגים, נהגה להחליק על מגלשיים במדרונותיהם; ונְיורד היה מזוהה עם הים. לכן נפרדו השניים בסופו של דבר. לבסוף סקאד'י נישאת לאודין והשניים מולידים צאצאים רבים יחדיו.
הן באדה הפואטית והן באדה הפרוזאית אחראית סקאד'י להצמדתו של נחש ארסי, שנטף טיפות ארס על פניו של לוקי.
אטימולוגיה
לשם סקאד'י בנורדית עתיקה יכול להיות קשר למילה "scato" בגרמנית עילית שמשמעה "צל".
החוקר ג'ון מק'ניקל סבור כי האלה סקאד'י הייתה בעבר האנשה של אזור סקנדינביה או שסקאד'י הייתה מקושרת עם העולם התחתון.[2]
אפשרות נוספת היא כי השם סקאד'י יכול להיות קשור לשם העצם "Skaði" בנורדית עתיקה שמשמעו "פגע" או "נזק".
מספר חוקרים משערים שמשמעות שם האזור הקרוי כיום סקנדינביה היא "האי של סקאד'י".
הופעות במקורות הנורדים
סקאד'י מופיעה בפואמות המצויות באדה הפואטית, בשני ספרים של האדה הפרוזאית ובספר מחזור עולם אחד. היא זוא שתלתה את הנחש בכלאו של לוקי.
האדה הפואטית
בפואמה "דברי גרימניר" (נורדית עתיקה: Grímnismál), חושף האל אודין במסווה של אדם בשם גרימניר בפני המלך איינר הצעיר את קיומם של שְניים עשר מקומות. גרימניר מציין את ת'רימהיים כמקום השישי באחד הבתים.
בקטע הפרוזאי בסוף הפואמה "גידופיו של לוקי" (נורדית עתיקה: Lokasenna), הופכים האלים את בנו של לוקי, נַארְוִי, לזאב ומשסים אותו בבנו השני, ואלי. לוקי נכלא במערה ונכבל באמצעות קרביו של ואלי. סקאד'י היא זו המציבה נחש ארסי מעליו שמטפטף טיפות ארס על פניו.
האדה הפרוזאית
התרמית על יולפי (Gylfaginning)
בפרק 21 של הספר "התרמית על יולפי" (נורדית עתיקה: Gylfaginning), שהוא החלק השני באדה הפרוזאית, מציין "הנעלה" כי אשתו של נְיורד היא סקאד'י, שסקאד'י היא בתו של הענק ת'יאזי ומספר את סיפור האהבים של נְיורד וסקאד'י.
סקאד'י השתוקקה לגור במשכן ת'רימהיים, מקום מגוריו של אביה בהרים המושלגים. אך נְיורד השתוקק לגור במצודת נֵאטוּן, ביתו אשר על שפת הים.
כיוון שכך, הסכימו הזוג שיגורו תשעה לילות בת'רימהיים ושלושה לילות בנאטון (או תשעה חורפים בת'רימהיים ותשעה נוספים בנאטון, לפי הקודקס רגיוס).
באחד מן הימים כשחוזר נְיֶירְד מן ההרים המושלגים חזרה למשכנו בנאטון, הוא פוצח בזמר:
"עָיַפְתִּי מִלִּשְׁכֹּן בָּהָר,
תִּשְׁעָה לֵילוֹת תְּמִימִים
עָשִׂיתִי בֶּהָרִים.אֲבָל יִלְלָתוֹ שֶׁל הַזְּאֵב,
הָיָה צְלִילָהּ אַכְזָר
מִשִּׁיר הַבַּרְבּוּרִים." [3] [4]— האדה הפרוזאית, תרמיתו של יולפי, פרק 23
סקאד'י משיבה לו בזמר משלה:
נדדה שנתי במיטות ליד האוקיינוס
לזרא היו לי צריחות ציפורי הים
מדי דמדומים הקצתי מקולתיהם
של השחפים במעופם מן הים.[4] [5]— האדה הפרוזאית, תרמיתו של יולפי, פרק 23
עקב כך, שבה סקאד'י אל רכסי ההרים הסלעיים והמושלגים בת'רימהיים. שם קשרה לרגליה גלשני שלג, וכשלגופה חץ וקשת היא מבלה את ימיה בצד חיות פרא ובשל כך מכונה "אלת גלשני השלג או "גברת גלשני השלג". כדי לתמוך בכך מצטט "הנעלה" בית מהאדה הפואטית:
ת'רימהיים הוא המשכן
בו שכן משכבר הימים,
ת'יאזי האדיר,
הזוועתי בנפיליםמעתה ואלך תשכון שם
סקאד'י הצחורה כשלג
בבית אביה מימים ימימה.— האדה הפרוזאית, תרמיתו של יולפי, פרק 23 על בסיס: האדה הפואטית, דברי גרימניר, פרק 11
בפרק 16, מצוינים מספר כינויים לאל לוקי, כשמתוכם "המתנצח עם היימדאל וסקאד'י"
בפרק 32, מצוינת סקאד'י כאחת משש האלות שהגיעו למסיבתם של האסיר.
בפרק 75, מצוינת סקאד'י כאחת מ-27 אלי האסיר, אף על פי שאינה אלה מבחינת גזעה.
שפת השירה (Skáldskaparmál)
בפרק 56 של הספר "שפת השירה" (נורדית עתיקה: Skáldskaparmál), שהוא החלק השלישי באדה הפרוזאית, מספר בראגי לאגיר כיצד האלים הרגו את ת'יאזי.
בתו של תיאזי, סקאד'י, לוקחת קסדה, מעטה שריון ואת "כל כלי הנשק של המלחמה" ופוסעת על בִיפְרוֹסְט, גשר הקשת בענן הבוער, ודרכו מגיעה לטירת אסגארד שבעולם הגודהיים, משכן אלי ההאסיר. מיד כשסקאד'י מגיעה, חפצים האלים לפייסה ולכפר על אובדנה ועל כן הם מציעים לה בעל מבין האלים כפיצוי. סקאד'י קובעת את תנאי ההתפייסות ביניהם והאלים מסכימים שהיא תבחר לה בעל מקרבם. אולם האלים מציבים לה תנאי, היא מוכרחת לבחור בעל בהסתכלות על כפות רגליו בלבד, ולא על פניו. סקאד'י מסכימה לתנאי זה אך מציבה תנאי משלה; האלים מוכרחים לגרום לה לצחוק, משימה בלתי אפשרית לדעתה.
משמסכימים שני הצדדים על התנאים נעמדים האלים יחפים (כנראה סמל של פוריות במיתולוגיה הנורדית) מאחורי יריעה המסתירה את כל גופם מלבד כפות רגליהם. סקאד'י מבחינה בכפות רגליים שמוצאות חן בעיניה ומושכות אותה יותר מכל השאר. סקאד'י משוכנעת כי כפות רגליים יפהפיות כאלו חייבות להשתייך לאל בלדר היפה, ואומרת בקול רועם: "אני בוחרת אותו, אינני מדמה בדעתי שאוכל למצוא זיווג טוב מבלדר" בעת שהיא מכוונת את רומחה לעבר רגליו של אחד האלים. כשנחשפו האלים פסע החוצה נְיֶירְד, אל הים והספינות ממשפחת אלי הואניר, שנמצא באסגארד כחלק מחילופי בני ערובה שנערכו בקץ המלחמה בין האייסיר לוואניר ולא בלדר שאליו ערגה כל כך. מאוכזבת ומרירה, דרשה סקאד'י מן האלים להצחיקה.
לוקי, האל הערמומי, שהיה אחראי באופן חלקי למותו של אביה, שומע את בקשתה של סקאד'י ומעלה בדעתו רעיון קונדסי. הוא לוקח חבל בלתי-נראה וקשר אותו לזקנו של אחד מתישי ת'ור הסוררים מצידו האחד ולאשכיו מהצד השני. התיש החל למשוך לכוון אחד בעוד לוקי מושך לכוון אחר וכך הסתובבו השניים, צווחים מכאב. לאחר שנפל לוקי על ברכיה של סקאד'י, לא התאפקה הענקית והחלה לצחוק.
כמתנת נישואין לזוג החדש וכאות לסיום היריבות, לוקח אודין את עיניו של ת'יאזי שבאמתחתו ומשליך אותן השמיימה, שם הן זוהרות בבהירות כשני כוכבים תאומים.
מחזור העולם
בפרק 9 של הסאגה על בני אינגלינג בחיבור "מחזור העולם" (נורדית עתיקה: Heimskringla), מסופר כי סקאד'י נישאה בעבר לנְיֶירְד אך לא קיימה עמו יחסי מין וכעת היא נשואה לאודין והולידה לו צאצאים רבים. הצאצא היחיד שמצוין בפרק הוא סֶמינג, מלך נורווגיה.
תאוריות
פרופסור ג'ון לינדוו סבור כי לתעלולי לוקי עם התיש יכול להיות קשר לעקרות ולפולחן בו ניסו לגרום לאלה לצחוק.
בנוסף ציין לינדוו כי ככל הנראה ישנו קשר מיוחד בין לוקי לסקאד'י וכראיה לכך מתאר את הצבתו של הנחש מעל ראשו של לוקי בידי סקאד'י הן ב"גידופיו של לוקי" והן ב"תרמיתו של יולפי".[6]
קיימים מקומות רבים הקשורים לשמם של האל אוּל וסקאד'י, במיוחד בשוודיה. לכן מספר חוקרים הציעו שייתכן וקיים קשר אפשרי ביניהם.[6]סברה נוספת היא שסקאד'י הייתה במקור ישות אלוהית ממין זכר.[7]
ד"ר הילדה הליס דיווידסון סבורה כי הפולחן של סקאד'י שגשג בעיקר בהאלוגאלנד, אזור בצפון נורווגיה, משום שהתנהגותה של סקאד'י מזכירה מנהגים של לאפים, שהיו ידועים בעיסוקם בגלישה, וציד בחץ וקשת. פרידתה מנְיֶירְד עשויה להצביע על התפצלות הפולחן בינה לבין אלי הוואניר באותו אזור, בו סקנדינבים וסאמים באו במגע.[7]
השפעות מודרניות
- אחד מירחי שבתאי קרוי סקאד'י על שם האלה.
- לסקאד'י תפקיד משמעותי בקומיקס "הפחד עצמו" של מארוול קומיקס.
קישורים חיצוניים
- כרמית מזרחי, סקאד’י: האישה הנורדית החזקה, בכישופים: הקדרה המבעבעת של כרמית
- סקאד'י, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
