סעיד חמאמי

סעיד חמאמי (בערבית: سعيد حمّامي; 1941–1978) היה פוליטיקאי, דיפלומט ועיתונאי פלסטיני.

סעיד חמאמי
سعيد حمّامي

אין תמונה חופשית
לידה	1941 יפו, ארץ ישראל המנדטורית
נרצח	4 בינואר 1978 (בגיל 37 בערך) לונדון, הממלכה המאוחדת
תפקיד	ambassador of Palestine to the United Kingdom (1972–4 בינואר 1978)

קורותיו

חמאמי נולד ביפו בשנת 1941. אביו, עביל, היה חבר במועצת העיר. בשנת 1948 ברחו הוריו בעת מלחמת העצמאות. משפחתו שהתה זמן קצר במחנה פליטים במצרים, אחר כך עברה ללבנון ומשם לעמאן שבירדן. לאחר לימודיו התיכוניים למד חמאמי ספרות אנגלית באוניברסיטה בדמשק ושם התקרב לרעיונות מפלגת הבעת'. לאחר לימודיו עבד כעיתונאי בדמשק, ובהמשך כמורה בערב הסעודית. הוא שב לסוריה והצטרף לארגון אש"ף עם הקמתו בשנת 1964. במהרה טיפס בדרגות הארגון והיה לחבר במועצה הלאומית הפלסטינית, כשהוא בן 30.

בשנת 1973 מונה על ידי יאסר ערפאת כנציג הארגון בלונדון. ימים לאחר מלחמת יום הכיפורים פרסם מכתב ב"טיימס" שבו קרא לפלסטינים לפנות לדרך השלום. הוא החל לקדם רעיונות של הידברות ודו-קיום בין יהודים לערבים ופתרון של שתי מדינות לשני עמים לסכסוך הישראלי-פלסטיני. בפברואר 1977 הצהיר חמאמי כי "אש"ף מוכן להכיר בישראל תמורת פינוי גמור של הגדה המערבית ורצועת עזה והוא מוכן לדו-שיח על בסיס של הכרה הדדית".

באירופה יצר קשרים עם אנשי שמאל ישראלים בהם אורי אבנרי, שמחה פלפן, אמנון זכרוני, דוד שחם, ומקסים גילן. ב-1974 נפגש בחשאי עם אורי אבנרי ומסר לו פנייה מערפאת ליצחק רבין. בעקבות איומים טלפוניים ובכתב על חייו הציב הסקוטלנד יארד שמירה על ביתו. הוא נרצח במשרדו בלונדון ב-4 בינואר 1978, ככל הנראה בידי קיצונים פלסטינים אשר התנגדו לדרכו המתונה כלפי ישראל.

חמאמי היה נשוי ואב לשני ילדים.

לאחר הרצח

עיתון הארץ דיווח כי ארגון "קול המהפכה הפלסטינית" נטל אחריות לרצח בטענה ש"קיים מגע עם המדינה היהודית". אבו איאד, חבר הוועד המרכזי של פתח, שפרש מפת"ח והסתתר בעיראק האשים ברצח את ארגונו של אבו נידאל. פעילי שמאל ישראלים נכשלו בניסיון למצוא אולם (בית סוקולוב ו"מועדון התיאטרון" ביפו, למשל) לצורך העלאת ערב לזכרו.

קישורים חיצוניים

• אסף רונאל, היום לפני 32 שנה: נציג אש"ף בלונדון נרצח בידי פלסטינים, באתר הארץ, 4 בינואר 2010
• סעיד חמאמי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)