סמן (אזור היסטורי)

סֵמֵן (בגעז: ሰሜን או ሴሜን) הוא אזור ומחוז גאוגרפי-היסטורי בצפון אתיופיה. סמן שוכנת בין אזור צלמת בצפון לוגרה בדרום ובין הטקזה במזרח לסגדה וולדבה במערב. בסמן התקיימה תקופה ארוכה אוטונומיה יהודית של בית ישראל, שקצה הגיע בתחילת המאה ה-17 עם כיבושה בידי האימפריה האתיופית.

סימן

(למפת אתיופיה רגילה)

אריתריאה

סודאן

דרום
סודאן

קניה

סומליה

ג'יבוטי

סימן

Remove ads

הגאוגרף תלמי מהמאה ה-1 מזכיר עם בשם "סוברידה" שחי מדרום לאקסומים.^[1] בתבליט מונומנטום אדוליטנום מוזכר עם בשם "סמנוי" שחי באזור הררי ומושלג שמדרום לאקסום ולטקזה.^[2] ההרים הללו שנקראים כיום "סמן" נקראו בכתבי הגאוגרפיים מהתקופה הרומית בשם היווני "פיילה"/"פיילאי" ולפיהם השם המקומי היה "פסאבו".^[3]

על פי מסורת בית ישראל היהודים הראשונים הגיעו לסמן מאזור אדיבו.^[4] במסורת האתיופית נחשב האזור לחלק מהשטחים שניתנו לגדעון.^[5] פינחס, אחד מצאצאי גדעון שהוביל קבוצה שסירבה להתנצר, היגר לסמן במאה ה-4, בתקופתם של אברהא ואצבחא. פינחס וצאצאיו מלכו על היהודים המקומיים. שושלת מלכים זו מכונה בשם "שושלת הגדעונים" מכיוון שרבים ממלכיה נשאו בשם "גדעון".

בכתובת אקסומית מהמאה ה-4 הוזכרה סמן כישות מדינית שמעלה מס לאקסום.^[6] קוסמוס אינדיקופלוסטס מזכיר במאה ה-6 את אזור "סמני" כמקום שאליו מגלים מלכי אקסום מורדים.^[7]

לאחר כיבוש סמן בידי האתיופים, עבר האזור לשליטה קיסרית ישירה ושליטיו זכו לתואר אגפרי. ברוב המקרים יורשי העצר הם שמונו לשליטי המחוז. האגפרי הראשון של סמן היה הנסיך פאסילידס. בתקופת השופטים עבר האזור מיד ליד ככל הנראה נשלט על ידי שליטים שבאו מרקע יהודי כמו למשל דג'זמץ' וובה היילה מריאם.

תחת האיטלקים סמן הייתה חלק ממחוז אמהרה. בחלוקה המנהלית של 1941-1987 סימן הייתה לנפה בתוך מחוז בגמדר ובשנים שבין 1987-1994 סימן הייתה לחלק ממחוז צפון גונדר. כיום שטח סמן ההיסטורית נמצא במחוז צפון גונדר שבמדינת אמהרה ומחולק בין הנפות ג'ן אמורה, ביאדה, צלמת, אדי ארקאי, דברק ודבת.

חלק מהרי סמן שבאזור הוא פארק לאומי בעל מעמד של אתר מורשת עולמית מאז 1978.

Remove ads

הדנה טקויה, מגונדר לירושלים, דפוס משכן, תשע"א

James Arthur Quirin "Səmen" in Siegbert Uhlig (Editor), Encyclopaedia Aethiopica: O-X, Harrassowitz, 2010, ISBN 3447062460, p. 611-613
James Arthur Quirin, The Evolution of the Ethiopian Jews: a History of the Beta Israel (Falasha) to 1920, University of Pennsylvania, 1992, ISBN 9780812231168

[1]
Ptolemy, Geography,Book IV, Chapter 7
[2]
J.W. McCrindle (Editor), Cosmas Indicopleustes, The Christian Topography of Cosmas, an Egyptian Monk - Translated from the Greek, and Edited with Notes and Introduction, Cambridge University Press, 2010, ISBN 1108012957, p. 61
[3]
William Desborough Cooley, Claudius Ptolemy and the Nile: or, An inquiry into that geographer's real merits and speculative errors, his knowledge of Eastern Africa and the authenticity of the Mountains of the Moon, J. W. Parker and Son, 1854, p. 31-39
[4]
Irma Taddia, "Giovanni Ellero’s manuscript notes on the Falasha of Walqayt" in Tudor Parfitt & Emanuela Trevisan Semi (Editors), Jews of Ethiopia: The Birth of an Elite, Routledge, 2005, ISBN 9780415318389, p. 48
[5]
James Arthur Quirin, The Evolution of the Ethiopian Jews: a History of the Beta Israel (Falasha) to 1920, University of Pennsylvania, 1992, ISBN 9780812231168, p. 23
[6]
Stuart Munro-Hay, Aksum: An African Civilisation of Late Antiquity, Edinburgh University Press, 1991, ISBN 9780748601066, p. 188
[7]
McCrindle, p. 67

Remove ads

[1] [1]
Ptolemy, Geography,Book IV, Chapter 7

[2] [2]
J.W. McCrindle (Editor), Cosmas Indicopleustes, The Christian Topography of Cosmas, an Egyptian Monk - Translated from the Greek, and Edited with Notes and Introduction, Cambridge University Press, 2010, ISBN 1108012957, p. 61

[3] [3]
William Desborough Cooley, Claudius Ptolemy and the Nile: or, An inquiry into that geographer's real merits and speculative errors, his knowledge of Eastern Africa and the authenticity of the Mountains of the Moon, J. W. Parker and Son, 1854, p. 31-39

[4] [4]
Irma Taddia, "Giovanni Ellero’s manuscript notes on the Falasha of Walqayt" in Tudor Parfitt & Emanuela Trevisan Semi (Editors), Jews of Ethiopia: The Birth of an Elite, Routledge, 2005, ISBN 9780415318389, p. 48

[5] [5]
James Arthur Quirin, The Evolution of the Ethiopian Jews: a History of the Beta Israel (Falasha) to 1920, University of Pennsylvania, 1992, ISBN 9780812231168, p. 23

[6] [6]
Stuart Munro-Hay, Aksum: An African Civilisation of Late Antiquity, Edinburgh University Press, 1991, ISBN 9780748601066, p. 188

[7] [7]
McCrindle, p. 67

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

סמן (אזור היסטורי)

Wikiwand in your browser!

סמן (אזור היסטורי)

Wikiwand in your browser!

היסטוריה

לקריאה נוספת

הערות שוליים