תרופת הרגעה

תרופת הרגעה היא תרופה שגורמת לרוגע על ידי הפחתת אי-שקט גם במקרים של מחלות נפשיות כמו OCD, פרנויה^[1], חרדה ואגורפוביה.

במינונים גבוהים עלולה התרופה לגרום לתופעות לוואי כמו דיבור לא ברור, הליכה מתנענעת, שיקול דעת פגום ורפלקסים איטיים. כשמשתמשים בתרופות מרגיעות כמו בנזודיאזפינים למטרות הרדמה, המינונים בדרך כלל גבוהים יותר מאשר כשמשתמשים בהם להפגת חרדה; כדי לספק תוצאות מרגיעות נחוצים בדרך כלל מינונים נמוכים^[2].

יש המשתמשים לרעה בתרופות הרגעה מסוימות, בניסיון לטיפול עצמי, כדי ליצור תוצאה מרגיעה בצורה מופרזת. למשל, אלכוהול אינו בשימוש בתקופה המודרנית כתרופה אלא רק כסם, המקובל בחברות רבות, וכמזון; הוא נחשב לסם המרגיע ה"קלאסי" והנפוץ ביותר. במינונים גבוהים, או כאשר משתמשים בהם לרעה במנות יתר ובערבוביה, רבים מן החומרים האלה עלולים לגרום לחוסר הכרה ואפילו למוות.

טרמינולוגיה

יש חפיפה בין המונחים מרגיע (סדטיבי) ותרופות שינה. המונחים מתארים תוצאות שונות אבל התרופות הגורמות אחת מתוצאות אלה יכולות, לעיתים קרובות, לגרום גם לשנייה.

התפתחויות בפרמקולוגיה אפשרו דיוק רב יותר באיתור הקולטנים וסלקטיביות גדולה יותר במתווכים. דבר המצריך דיוק רב יותר כאשר מתארים מתווכים אלה ואת ההשפעות שלהם.

• נוגדי חרדה מתייחסים באופן ספציפי להשפעה על חרדה (עם זאת, בנזודיאזפינים אחדים יכולים להיות כל השלוש: תרופות מרגיעות, תרופות שינה ונוגדי חרדה)
• במונח תרופות הרגעה ניתן להתייחס לנוגדי חרדה (שכונו בעבר גם minor tranquilizers) או לתרופות אנטי-פסיכוטיות (שכונו בעבר גם major tranquilizers)
• חומרים מרדימים וכדורי שינה הם כמעט מילים נרדפות לתרופות היפנוטיות או לשינה (hypnotics)
• כל התרופות האלו ממכרות בשימוש בטווח ארוך ויכולות גם לגרום למוות

סוגי תרופות הרגעה

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

• ברביטורטים
  • פנוברביטל
  • פנטוברביטל
  • אמוברביטל (אמיטל)
  • סקוברביטל
  • תיופנטל
• בנזודיאזפינים

תרופות נוגדות חרדה פרופר

• • קלונאזפאם (קלונקס, ריבוטריל)
  • דיאזפאם (וליום, אסיוול, דיסופאם, סטסוליד)
  • לוראזפאם (לוריבן)
  • אוקסאזפאם (ואבן)
  • כלורדיאזפוקסיד (סרביום, מרכיב בתרופה נירבקסל)
  • ברומזפאם
  • אלפראזולאם (קסנקס, אלפרליד, אלפרוקס, קסנגיס)

תרופות לשינה (היפנוטיות)

• • פלוניטראזפאם (היפנודורם, רוהיפנול)
  • מידאזולאם (דורמיקום)
  • ניטראזפאם (נומבון)
• מרגיעים צמחיים
  • נפית
  • קאבה
  • בזיל קדוש (טולסי)
  • ולריאן
  • מריחואנה
  • פסיפלורה
• תרופות שאינן בנזודיאזפינים

תרופות לשינה:

• • זולפידם (סטילנוקס, זודורם)
  • זופיקלון (אימובאן, נוקטורנו, זופיקלון)
• אנטי-היסטמינים
  • דיפנהידראמין (קטג'ל, נייטול)
  • דימנהידרינאט (טרבמין)
  • דוקסילאמין (יוניסום, סליפ איד, טונייט)
  • פרומתאזין (פנרגן, פרומתזין, פרותיאזין)
• אחרים
  • אלכוהול - אינו תרופה ברפואה המודרנית (למרות שלא משתמשים בו יותר בשימוש רפואי הוא נפוץ מאוד בציבור כחומר משכר חוקי וכמזון (משקה בעת ארוחה).
  • אופיואידים - ברפואה המודרנית אינם משמשים כתרופה להרגעה פרופר אלא בעיקר לשיכוך כאבים (או "הרגעת כאבים"), שיכוך שיעול (קודאין), טיפול באין אונות (פפברין)
  • סקופולמין

תרופות לשינה:

• • כלוראל הידראט (כלוראל הידראט)

כל התרופות האלו ממכרות בשימוש בטווח ארוך ויכולות גם לגרום למוות.

שימוש רפואי

רופאים נותנים לעיתים קרובות תרופות הרגעה לחולים כדי לעמעם את תחושת החרדה הכרוכה בטיפולים מכאיבים או גורמי חרדות. למרות שתרופות הרגעה אינן מרגיעות את הכאב, כשלעצמן, הן יכולות להיות תוספת למשככי כאבים בהכנת חולים לניתוח והן ניתנות באופן שכיח לחולים לפני שהם מורדמים או לפני טיפול פולשני לא נעים כמו צנתור, קולונוסקופיה או MRI - הן מגבירות את הנוחות ואת שיתוף הפעולה של ילדים או חולים בעייתיים או תובעניים.

חולים ביחידות טיפול נמרץ מקבלים תרופות הרגעה כמעט תמיד (אלא אם הם חסרי הכרה בשל מצבם ממילא)

תלות בתרופות הרגעה

חלק מתרופות ההרגעה עלולות לגרום לתלות פיזיולוגית ופסיכולוגית כאשר נוטלים אותן בצורה קבועה במשך זמן רב, גם במינונים רפואיים שהיו מקובלים בעבר ולרוב אינם נהוגים יותר בימינו^[3][4][5][6]. משתמשים התלויים בתרופה עלולים לסבול מתסמונת נסיגה הנעה בין חוסר מנוחה, נדודי שינה ועד פרכוסים ומוות. כאשר חולים נעשים תלויים מבחינה פסיכולוגית הם חשים כאילו הם זקוקים לתרופה כדי לתפקד. תלות פיזיולוגית לא בהכרח מתרחשת במיוחד אם משתמשים בתרופה זמן קצר. בשני הסוגים של התלות נעשים מציאת התרופה והשימוש בה מרכז החיים. בשני סוגי התלות, הפיזיולוגית והפסיכולוגית ניתן לטפל בתוכניות גמילה, שכוללות לפעמים לקיחת תרופות אחרות.

שימוש לרעה

ניתן להשתמש לרעה בתרופות הרגעה רבות אבל ברביטורטים ובנזודיאזפינים אחראים לרוב הבעיות בשימוש בתרופות הרגעה בשל השימוש בהן בשעות הפנאי והאופי הלא רפואי שלהן. לאנשים שיש בעיות עם מתח, חרדה או נדודי שינה עלולים לעשות בהן שימוש יתר או להפוך להיות תלויים בהם. משתמשים בהרואין לוקחים אותם כתוסף לסם או במקומו. אנשים המשתמשים בתרופות ממריצות לוקחים, לעיתים קרובות, תרופות הרגעה כדי להרגיע עצבנות יתר. אחרים לוקחים תרופות הרגעה כבילוי בשעות הפנאי כדי להתרפות ולשכוח את דאגותיהם. מינון יתר של ברביטורט הוא גורם בכמעט שליש מכל מקרי המוות המדווחים הקשורים בסמים. אלה כוללים התאבדויות והרעלות סמים מקריות. מקרי מוות מקריים מתרחשים, לעיתים, כאשר משתמש רדום ומבולבל לוקח עוד מינון או כאשר תרופות ההרגעה נלקחות עם אלכוהול. בארצות הברית דווחו ב-1998 סה"כ של 70,982 מקרים של גילוי שימוש לרעה בתרופות הרגעה למרכזי בקרה ברעלים שמתוכם 2,310 (3.2%) היו מקרי רעילות גבוהה ו-89 (0.1%) הסתיימו במוות. בערך למחצית מכל האנשים שהובהלו לחדרי מיון בארצות הברית כתוצאה משימוש לא רפואי בתרופות הרגעה היו מרשמים חוקיים לתרופות אבל הם לקחו מינון מופרז או שילבו את התרופה באלכוהול או סמים אחרים^[7].

יש גם תגובות פרדוקסליות^[8] העלולות לקרות בקשר עם תרופות הרגעה המובילות לתוצאות לא צפויות אצל אנשים מסוימים. מלקולם ליידר (Malcolm Lader) מהמכון הפסיכיאטרי של לונדון מעריך התגובות השליליות האלה בכ־5%, אפילו בשימוש קצר מועד בתרופה. תגובות פרדוקסליות אלה יכולות להיות דיכאון, עם או בלי נטיות התאבדותיות, פוביות, תוקפנות והתנהגות אלימה וסימפטומים שניתן, לעיתים, לאבחן אותם בצורה שגויה כפסיכוזה^[9].

סיכונים של שילוב תרופות הרגעה ואלכוהול

תרופות הרגעה ואלכוהול משולבים לפעמים בפעילות פנאי או בחוסר זהירות. היות שאלכוהול הוא חומר מדכא חזק המאט את תפקוד המוח ומדכא נשימה, הרי שערבוב שני החומרים יחד עלול להיות קטלני ואף לגרום למוות.

תרופות הרגעה ואמנזיה

תרופות הרגעה כולל מינונים גבוהים של בנזודיאזפינים עלולות להשאיר את החולה עם אמנזיה לטווח ארוך או לטווח קצר. לחולים ביחידות לטיפול נמרץ המקבלים מינונים גבוהים במשך תקופה ארוכה יחסית, בדרך כלל בעירוי יש סיכוי גדול יותר לחוות בתופעות לוואי כאלה.

תרופות הרגעה ופשע

סמי הרגעה, במיוחד אלכוהול^[10] אבל גם GHB, פלוניטראזפאם (היפנודורם, רוהיפנול) ובמידה פחותה יותר דורמיקום^[11] ידועים היטב בשל השימוש בהן כסם אונס והן ניתנות ללקוחות שאינם חושדים במאום בברים או לאורחים במסיבות במטרה להוריד את ההגנות של הקורבנות הפוטנציאליים. משתמשים בסמים אלה גם כדי לשדוד אנשים. סקירות ססטיסטיות כלליות טוענות שהשימוש במשקאות שהכניסו לתוכם סמים או תרופות הרגעה על מנת לשדוד אנשים הוא גדול, למעשה הרבה יותר מאשר שימוש שלהם למטרות אונס^[12]. תרופות הרגעה כמו בנזודיאזפינים, נפוצות בשימוש לרעה אצל נרקומנים, יחד עם סמים אחרים, או להרגעת אפקט ה"דאון" שלאחר נטילת סמים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תרופת הרגעה בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. "Johns Hopkins Colon Cancer Center - Glossary S". אורכב מ-המקור ב-2017-12-01.
2. Montenegro M, Veiga H, Deslandes A (ביוני 2005). "[Neuromodulatory effects of caffeine and bromazepam on visual event-related potential (P300): a comparative study.]". Arq Neuropsiquiatr. 63 (2B): 410–5. doi:10.1590/S0004-282X2005000300009. PMID 16059590. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
3. Yi PL; Tsai CH; Chen YC; Chang FC (במרץ 2007). "Gamma-aminobutyric acid (GABA) receptor mediates suanzaorentang, a traditional Chinese herb remedy, - induced sleep alteration". J Biomed Sci. 14 (2): 285–97. doi:10.1007/s11373-006-9137-z. PMID 17151826. {{cite journal}}: (עזרה)
4. Ebert B; Wafford KA; Deacon S (בדצמבר 2006). "Treating insomnia: Current and investigational pharmacological approaches". Pharmacol Ther. 112 (3): 612–29. doi:10.1016/j.pharmthera.2005.04.014. PMID 16876255. {{cite journal}}: (עזרה)
5. Sarrecchia C; Sordillo P; Conte G; Rocchi G (באוקטובר–בדצמבר 1998). "[Barbiturate withdrawal syndrome: a case associated with the abuse of a headache medication]". Ann Ital Med Int. 13 (4): 237–9. PMID 10349206. {{cite journal}}: (עזרה)
6. Proudfoot H; Teesson M; Australian National Survey of Mental Health and Wellbeing (באוקטובר 2002). "Who seeks treatment for alcohol dependence? Findings from the Australian National Survey of Mental Health and Wellbeing". Soc Psychiatry Psychiatr Epidemiol. 37 (10): 451–6. doi:10.1007/s00127-002-0576-1. PMID 12242622. {{cite journal}}: (עזרה)
7. Professor Jeffrey S Cooper (10 בדצמבר 2007). "Toxicity, Sedatives". USA: eemedicine. נבדק ב-18 בדצמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
8. כאשר טיפול רפואי, בדרך כלל סם, יש לו תוצאות הפוכות ממה שמצפים להן בדרך כלל
9. Benzodiazepines: Paradoxical Reactions & Long-Term Side-Effects
10. Weir E. (10 ביולי 2001). "Drug-facilitated date rape". Canadian Medical Association Journal. 165 (1): 80. PMC 81265. PMID 11468961. {{cite journal}}: (עזרה)
11. Negrusz A; Gaensslen RE. (באוגוסט 2003). "Analytical developments in toxicological investigation of drug-facilitated sexual assault". Analytical and bioanalytical chemistry. 376 (8): 1192–7. doi:10.1007/s00216-003-1896-z. PMID 12682705. {{cite journal}}: (עזרה)
12. Thompson, Tony (19 בדצמבר 2004). "'Rape drug' used to rob thousands". The Observer. נבדק ב-2008-05-08. {{cite news}}: (עזרה)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.