Loading AI tools
רשימת השירותים הרפואיים והתרופות הניתנים לתושבי ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סל הבריאות (שמו הרשמי: סל שירותי הבריאות) הוא רשימת השירותים הרפואיים והתרופות הניתנים לתושבי ישראל על ידי קופות החולים, במימון המדינה, בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. הרשימה המפורטת של תכולת סל שירותי הבריאות מופיעה בתוספות לחוק.
קודם לחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי נבדלו קופות החולים זו מזו בשירותי הבריאות שסיפקו, כל אחת על פי ההסדר שלה עם עמיתיה.
כנקודת מוצא, עם כניסתו של החוק לתוקף, נקבע שסל הבריאות הבסיסי יכלול את:
קופת החולים הכללית נבחרה לעניין זה מתוקף היותה הקופה הגדולה ביותר.
קיימים שירותי בריאות רבים שאינם כלולים בסל שירותי הבריאות, בהם טיפולים ותרופות חדשות שלא התקיימו בעת חקיקת החוק[1]. הרחבות לסל הבריאות מוצעות על ידי קופות החולים, במסגרת הביטוח המשלים שהן מציעות לחבריהן עבור תשלום נוסף, ועל ידי חברות הביטוח, באמצעות פוליסות ביטוח בריאות שהן מוכרות[2].
במסגרת תקציב המדינה, נוהגת המדינה להגדיל את סכום הכסף הקיים בסל שירותי הבריאות ולמנות ועדה ציבורית שקובעת אלו טיפולים ותרופות יוכנסו לסל הבריאות[3]. הגדלה זו מכונה באופן לא פורמלי 'סל התרופות'. בספטמבר 2009 הוציא בג"ץ צו על תנאי, לבקשת ההסתדרות הרפואית בישראל, המורה למדינה לנמק מדוע לא נקבע הסדר חקיקתי לנוהלי עבודת ועדת הסל. בעקבות זאת, גובש "נוהל עדכון סל שירותי הבריאות" הקובע את נוהלי העבודה של הוועדה ואת השיקולים שעל הוועדה לשקול בבואה לקבוע אלו שירותי בריאות יוספו לסל[4]. נוהל זה מבוסס על תחום מולטידסיפילינרי בשם "הערכת טכנולוגיות רפואיות חדשות" (הט"ר).
הוועדה להרחבת סל הבריאות מתכנסת לחודשיים של דיונים בסוף כל שנה, להכריע אלו תרופות וטכנולוגיות רפואיות יתווספו לסל הבריאות. תרופות אלה ניתנות במימון מלא או חלקי של המדינה, לדוגמה:
בשנת 2003, הסכום שהוקצב כתוספת לסל עמד על 60 מיליון שקל בלבד, ואושרו רק 10 תרופות מבין 380 שהוגשו[5].
בשנת 2009, אישרה הממשלה להקצות 65 מיליוני שקלים מתקציב סל התרופות לטובת מתן טיפולי שיניים לילדים עד גיל 18[6].
בשנת 2010, הונחו על שולחנה של ועדת הסל כ-520 תרופות ועוד כ-80 טכנולוגיות חדשות, בעלות מוערכת של 3 מיליארד שקל, בעוד שהממשלה הקצתה רק 300 מיליון שקל לצורך הרחבת הסל[7].
בשנת 2014, ועדת סל התרופות החליטה להוסיף לסל, 73 תרופות וטכנולוגיות חדשות שהיו מיועדות לכ-350 אלף איש, בעלות כוללת של 324 מיליון שקל. כולל תרופות חדשות לטיפול בצהבת נגיפית מסוג הפטיטיס C, שעלותן הייתה קרוב לשליש מתקציב תוספת הסל, כמאה מיליון שקל[8]. בשנת 2015 הוחלט על הרחבת טיפולי השיניים בחינם גם לילדים בגילי 12–14[9], ועל תוספת של 83 תרופות וטכנולוגיות חדשות, בעלות של 300 מיליון שקלים[10].
בשנת 2017, הקצתה הוועדה רבע מהתקציב, 117 מיליון שקל, למחלות נדירות בהם באותה עת היו 128 חולים. תרופה לניוון שרירים שדרתי (נוסינרסן) שהייתה מיועדת ל-94 חולים. איבקפטור לטיפול במחלה התורשתית סיסטיק פיברוזיס שהייתה מיועדת ל-45 חולים, בעלות של 24 מיליון שקל. ותרופה למחלת פברי לטיפול בשלושה חולים[11].
בסוף שנת 2018, ועדת סל התרופות החליטה להוסיף לסל, 107 תרופות וטכנולוגיות חדשות, בעלות כוללת של 500 מיליון שקלים, שצפויות לשפר את חייהם של כ-70 אלף חולים. כמחצית מהסכום הוקצה לתרופות ולטיפולים יקרים ופורצי דרך מתחום האונקולוגיה[12].
בסוף שנת 2019, ושוב בסוף שנת 2020 עשתה הוועדה את עבודתה ללא תקציב מוגדר, מאחר שהממשלה לא העבירה לאישור הכנסת את תקציב המדינה. חברי הוועדה נדרשו לדרג ולסנן את הבקשות לתרופות וטיפולים חדשים, מבלי שיודעו אם בכלל יאושר תקציב או באיזה היקף[13].
בסוף שנת 2023, אושר המתווה להכנסת תקציב התמיכה הממשלתית בקופות החולים לבסיס סל הבריאות, במטרה לייצר אופק תכנוני ויציבות כלכלית לקופות[14].
בעלי האינטרסים בקביעת הטיפולים והתרופות הנכללים בסל הבריאות הם אלו:
ניגודי האינטרסים בקביעת סל הבריאות הם עזים, המדובר בחיי אדם ובכסף רב מאוד (למעשה חלק גדול מתקציב הבריאות של המדינה)[15].
מספר דוגמאות לניגודי אינטרסים:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.