Loading AI tools
ניב של השפה העברית שנפוץ בקרב חיילי צה"ל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עגה צה"לית היא ניב של השפה העברית הנפוץ בקרב חיילי צה"ל.
לניב זה תפוצה רחבה, בעיקר בקרב אנשי כוחות הביטחון, כגון חיילי צה"ל בשירות סדיר ובמילואים, שוטרי משמר הגבול וכדומה, אך גם בקרב חיילים משוחררים, ואפילו בקרב דוברי עברית שאין להם קשר לשירות צבאי. השפעתו של הניב על העברית המודרנית רבה[1].
הבלשן רוביק רוזנטל טוען כי ניב זה הוא בעל מאפיינים של סוציולקט[1].
המאפיין הבולט ביותר של העגה הצה"לית הוא קיצור אורך המשפט. מטרה זאת מושגת במספר אופנים:
האופן המקובל הוא שימוש בראשי תיבות: ש"ג, נגמ"ש, מש"ק הן מהמילים המקובלות בניב הצה"לי, וכולן ראשי תיבות. למעשה, כמעט כל שמות התפקידים בשרשרת הפיקוד מוגדרים בראשי תיבות: מ"כ, מ"מ, מ"פ, מג"ד, מח"ט, מאו"ג ועוד. תופעה זו חלחלה גם לתקשורת הציבורית. כך, למשל, ניתן למצוא באתר "nrg" את הכותרת: "אישום: שוטר מג"ב הבריח מאות שב"חים"[2], שבה נעשה שימוש כפול בראשי תיבות.
דוגמה נוספת היא המילה אמל"ח שהיא ראשי התיבות של "אמצעי לחימה"[3].
לעיתים חדרו ראשי התיבות עמוק כל כך ששוב אין יודעים החיילים כי מדובר בראשי תיבות. כך למשל הדרגה סמל (במקורה ראשי תיבות של "סגן מחוץ למניין", המקבילה למונח הלועזי NCO – Non Commission Officer); או העזר להצגת מפות, המוכר כ"תלק", נגזר למעשה מהשימוש המרכזי הנעשה בו "תדריך לפני קרב" או "תוכנית לקרב"[4].
נדבך נוסף לתופעה הוא הפיכת ראשי התיבות למילה העומדת בפני עצמה. למשל, ניתן למצוא "פח"ע" כראשי תיבות של פעילות חבלנית עוינת, ומכאן כשם תואר – "איום פחעי"[5], או קד"ר כראשי תיבות של קליטה דרך הרגליים[6][7], וכפועל, "יקדר"[8].
אופן נוסף בו נוהג הניב הצה"לי לקצר את אורך המשפט הוא שימוש בהלחם בסיסים:
עוד אמצעי מקובל הוא גזירת פעלים משמות על ידי שימוש בתבניות האופייניות לבניין פיעל[11]:
צורה לא-תקנית הקיימת בניב הצה"לי היא הוספת הסיומת "- ִים" לשמות עצם קיבוציים לציון ריבוי:
גם צורה זאת נמצאת בשימוש מחוץ לניב הצה"לי, כך למשל כותב שופט בית המשפט העליון, אדמונד לוי: ”...עוד טוען המבקש כנגד טיב המידעים המודיעיניים שהונחו בפני בית-משפט קמא...”[16].
ייחודית לעברית בניב צה"לי היא שאילת מילים מאופן הדיבור ברשת הקשר (המכונֶה נדב"ר – "נוהל דיבור ברשת רדיו"). הנדב"ר הוא למעשה ניב נפרד של השפה העברית, בעל כללים ברורים, שחלקם זולגים לעברית הצה"לית שאינה ברשת הקשר:
מקובל לאפיין מקומות וחיילים על ידי הוספת סיומות לשמות:
הסיומת "־ִיָּה" קשורה למשקל "קִטְלִיָּה" (כמו נגריה, סנדלריה, נפחיה) ומאפיינת מקומות עבודה:
הסיומת הלועזית[א] "־ִיסט" (ist) מאפיינת בדרך כלל בעלי תפקידים, אבל לא רק אותם:
הסיומת היידית (מקורה בסלאבית, וחדרה גם לעברית המדוברת) "־ניק" משמשת לגזירת בעל תכונה:
שימוש בסיומת הסלאבית "־צ'יק" לציון השתייכותו של חייל ליחידה מסוימת:
סיומת "־ץ" לפעולות מסוימות, באות להדגיש את הפן הצבאי שבפעולה:
קיימת נטייה לעברת מושגים משפות אירופיות:
למרות זאת, קיימת גם תופעת שאילת מילים משפות אירופאיות:
מילים רבות ממקור ערבי חדרו לניב הצבאי:
ראשי תיבות רבים – מ"כ, מ"מ, מ"פ ומג"ד למשל – הגיעו לצה"ל בירושה מארגון ההגנה, שבו לא היו נהוגות דרגות (כגון רב"ט, סגן, רס"ר או אלוף) אלא רק כינויים המתארים את תפקידו של החייל או המפקד. ראשי תיבות אלו נשארו בשימוש שוטף עקב החשיבות של בעלי תפקידים אלו בצה"ל.
המשקל "קַטֶּלֶת", המאפיין מחלות, נפוץ בניב:
בהשפעת רשת הקשר נפוץ המשקל "מְקֻטֶּלֶת" לתיאור שמות:
שאילת מושגים מתורת הלחימה להקשרים שאינם לחימה ממש היא תופעה נפוצה:
ככלל, דיבור מושאל נפוץ בעגה הצבאית, למשל:
משום שהעגה הצה"לית מלאה ראשי תיבות, גם מילים ושמות שאינם למעשה ראשי תיבות נכתבים לעיתים כראשי תיבות בדיעבד. למשל הכינוי שניתן בצה"ל לטנק המערכה האמריקאי "פטון" (M60/M48), "מגח", אינו ראשי תיבות, אולם במקרים רבים ניתן לראותו מופיע כ'מג"ח', ויש רשימה ארוכה של ראשי תיבות מדומים ("מרכבת גיבורי חייל") המיוחסים לו. בדומה, למקלע הבלגי "מאג" (בצרפתית: Mitrailleuse d'Appui Général, מכונת ירייה לשימוש כללי), הנמצא בשירות צה"ל, "הודבקו" ראשי התיבות העבריים "מקלע אחיד גדודי", וגם שם זה מופיע לא אחת כ'מא"ג'. גם העזר תלק שעניינו מפורט מעלה זכה לראשי תיבות מדומים כגון תלוי ללא קיר, על דרך צורת ההצבה שלו בתדריכים.
תופעה זו זכתה להתייחסויות הומוריסטיות רבות אצל החיילים, כך למשל השם "מגח" זכה לראשי התיבות ההיתוליים "מוביל גופות חרוכות". או חיל השריון ששמו זכה לראשי התיבות המדומים "שבת ראשונה יוצאים והשאר נשארים".
ישנם מקרים שבהם ראשי תיבות נהפכו למילים תקניות בשפה. המילה "סמל" הייתה במקור (בימי ההגנה) ראשי תיבות של "סגן מחוץ למניין" – תרגום של המונח האנגלי NCO (Non-Commissioned Officer) שפירושו "מש"ק", "מפקד שאינו קצין".
עקב המבנה ההיררכי של הצבא, קורה לעיתים שהשפה הצבאית מוגדרת "מלמעלה", בפקודות מטעם הקצונה הבכירה:
הניב הצה"לי משופע ביטויים, מכתמים, מטפורות וכדומה, רבים מהם חדרו לעברית המודרנית, נציין כמה מהם:
בסרטים ותוכניות טלוויזיה המציגים את חיילי צה"ל נעשה שימוש בעגה הצה"לית (או בשיבושים שלה):
ישי פלג, מלחמת השפה, בעיתון מקור ראשון, 23 בדצמבר 2018Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
