סיידון
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיְידוּן (בערבית: صيدون) היה כפר ערבי[2] בנפת רמלה. תושביו גורשו או נמלטו במהלך מלחמת העצמאות בתאריך 6 באפריל 1948 כחלק ממבצע נחשון. הכפר שכן כ־9 קילומטרים דרומית לעיר רמלה, צפונית לח'ולדה, בגדה המזרחית של ואדי סיידון.
| טריטוריה | המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז לוד |
| נפה | נפת רמלה בזמן המנדט |
| שפה רשמית | ערבית |
| שטח | 7,487 דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מלחמת העצמאות |
| תאריך נטישה | 6 באפריל 1948 |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 210[1] (1945) |
| קואורדינטות | 31°50′28″N 34°54′17″E |
| אזור זמן | UTC +2 |
ויקטור גרן ביקר בכפר ב-1863 והעריך את אוכלוסייתו ב-200 תושבים לערך. בתיו היו בנויים מלבני טיט והיו בו שתי בארות, כאשר הישנה הייתה יבשה.
במפקד האוכלוסין המנדטורי של 1931 נמנו בכפר 174 תושבים מוסלמים ב-35 בתים.[3] על פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל אוכלוסיית הכפר נאמדה בכ־210 תושבים, ושטח הכפר הוערך ב-7,487 דונם עות'מאני.[1] היישוב הקהילתי כרמי יוסף הוקם מזרחית לכפר בשנת 1984.
על פי וליד ח'אלדי, בשנת 1992 נותר רק בית אבן אחד ממבני הכפר ששימש כמחסן.[4]
קישורים חיצוניים
- סיידון באתר palestine remembered
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.