Loading AI tools
מפיק, תסריטאי וסופר אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטיבן בוצ'קו (באנגלית: Steven Ronald Bochco; 16 בדצמבר 1943 – 1 באפריל 2018) היה מפיק טלוויזיה וקולנוע, תסריטאי, וסופר יהודי-אמריקאי, זוכה שנים עשר פרסי אמי, שני פרסי אדגר, פרס גילדת הכותבים של אמריקה, ארבעה פרסי פיבודי ופרסים רבים נוספים. מחשובי יוצרי הטלוויזיה בארצות הברית ובעולם כולו. בין היתר יצר את סדרות הטלוויזיה: בלוז לכחולי המדים, פרקליטי אל איי, דוגי האוזר, NYPD Blue ועוד[1].
 | |
| סטיבן בוצ'קו, 1994 | |
| לידה |
16 בדצמבר 1943 ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
1 באפריל 2018 (בגיל 74) פסיפיק פליסיידס, קליפורניה, ארצות הברית |
| שם לידה |
Steven Ronald Bochco |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
1968–2017 (כ־49 שנים) |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
Barbara Bosson (1970–1997) |
| צאצאים |
Jesse Bochco |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
בוצ'קו נולד בניו יורק, ב-1943, לזוג אמנים יהודים יוצאי פולין וליטא, רודולף (כנר במקצועו[2]) ומימי (ציירת). הייתה לו אחות אחת, גדולה ממנו בשנתיים, שחקנית הקולנוע והטלוויזיה הידועה בזכות עצמה, ג'ואנה פרנק[3]. למד בבית ספר תיכון למוזיקה ואמנות בניו יורק וסיים ב-1966 תואר ראשון בתיאטרון, BFA באוניברסיטת קרנגי מלון בפיטסבורג, פנסילבניה.
בתקופת לימודיו זו, ב-1964 נישא לאשתו הראשונה גבריאלה לוין, ממנה התגרש כעבור חמש שנים. בוצ'קו עתיד היה להינשא בהמשך חייו עוד פעמיים. ב-1970 הוא נישא לשחקנית הקולנוע ברברה בוסום, ממנה נולדו לו שני ילדיו, אחד מהם ג'סי בוצ'קו, במאי ומפיק טלוויזיה ידוע בזכות עצמו. בוצ'קו ובוסום התגרשו ב-1997, אחרי 27 שנות נישואין. כעבור שלוש שנים בוצ'קו נישא בשלישית, לדיינה קאלינס, לה הוא נשאר נשוי עד פטירתו מלוקמיה, ב-2018[1].
בעת לימודיו באוניברסיטה קיבל בוצ'קו מלגת כתיבה מחברת MCA. הוא ניצל עובדה זו כדי לסייע לו להתקבל לעבודת קיץ סטודנטיאלית בסרטי יוניברסל, בקליפורניה ובמהלך אותו קיץ הרשים את מנהל מחלקתו שם עד כדי כך, שהאחרון הציע לו, שכשיסיים את לימודיו יבוא לעבוד ב"יוניברסל" באופן קבוע. בוצ'קו אכן עשה זאת ולאחר סיום לימודיו עבד ב"יוניברסל" 12 שנה כתסריטאי ולאחר מכן כמפיק, עושה דרכו אט אט במעלה סולם התפקידים בחברה.
הקרדיט הראשון שקיבל ככותב (שותף) היה ב-1967, באחת האפיזודות האחרונות של סדרת הטלוויזיה Bob Hope Presents the Chrysler Theatre, של NBC. שנה לאחר מכן הוא היה אחד משני התסריטאים של סרט הקולנוע The Counterfeit Killer בכיכובו של ג'ק לורד. ב-1971 היה אחד התסריטאים של העונה השלישית והאחרונה בסדרת הדרמה הטלוויזיונית The Name of the Game (1968–1971), אף היא של NBC, הסדרה הטלוויזיונית שהייתה העתירה ביותר בתקציבה באותה עת.
באותה שנה, 1971 הוא גם כתב את התסריט של האפיזודה הראשונה בעונה הראשונה (אחרי שני פרקי הפיילוט) של סדרת הטלוויזיה המצליחה קולומבו. הבמאי של אפיזודה זו היה סטיבן ספילברג. בוצ'קו כתב אפיזודות רבות נוספות, הן ב"קולומבו" והן בסדרות טלוויזיה אחרות כמו "איירונסייד", "מקמילן ואשתו" ועוד.
קריירת ההפקה שלו החלה עם הסרט Lt. Shuster's Wife, בכיכובה של לי גרנט, שלא הצליח במיוחד. בתקופה זו הוא היה גם התסריטאי של כמה סרטי קולנוע אחרים, בהם סרט המדע הבדיוני Silent Running (1972) ועוד.
ב-1978 עבר בוצ'קו מ"יוניברסל" ל-MTM Enterprises, שאפשרו לו להתמקד יותר בהפקה ופחות בתסריטאות. הפרויקט הראשון שלו במסגרת החדשה היה סרט הקולנוע Vampire (1979), בכיכובם של ג'ייסון מילר, ג'סיקה וולטר ואחרים. בוצ'קו היה התסריטאי והמפיק בפועל. באותה שנה יצר (עם שותף), הפיק בפועל והיה התסריטאי של חלק מהאפיזודות בסדרת דרמת פשע טלוויזיונית כושלת יחסית בשם "פריס". הסדרה, בכיכובו של ג'יימס ארל ג'ונס זכתה לעונה אחת בלבד ברשת CBS בטרם ירדה מהאקרנים ב-1980, אולם שנה לאחר מכן יצר בוצ'קו, הפיק בפועל ותיסרט את הסדרה המצליחה באמת, הראשונה שלו, בלוז לכחולי המדים. סדרת דרמה משטרתית זו, שהפכה למודל עבור סדרות דומות במשך שנים אחר כך, הוקרנה ב-NBC בפריים טיים, במשך שבע עונות (1981–1987), 146 אפיזודות סך הכל וזכתה ל-98 מועמדויות לפרס אמי[4]. בעונתה הראשונה היא זכתה בשמונה פרסי אמי, יותר מכל סדרה טלוויזיונית אחרת בהיסטוריה, למעט "הבית הלבן". שישה מתוך פרסי האמי בהם זכה בוצ'קו, ניתנו לו בגין סדרת טלוויזיה זו. בוצ'קו עזב את MTM Enterprises ב-1985, בסיומה של העונה החמישית ולאחר כישלונה של אחת הסדרות הטלוויזיוניות האחרות שיצר, הפיק ותיסרט.
סמוך לאחר עזיבת MTM הקים סטיבן בוצ'קו חברת הפקות משלו, Steven Bochco Productions ומרבית יצירתו לאחר מכן נעשתה באמצעותה, בין לבדו ובין בשותפות עם אחרים. הלוגו של החברה היה דמות מצוירת של אביו, הכנר רודולף בוצ'קו.
סדרת הטלוויזיה המצליחה הבאה שיצר, לראשונה באופן עצמאי, אך שוב עם שותף, פרקליטי אל איי הופקה ביחד עם חברת פוקס המאה ה-20. הסדרה הוקרנה ברשת NBC שמונה עונות (ספטמבר 1986 - מאי 1994), כשבוצ'קו עצמו הוא המפיק בפועל של ארבע מתוכן, כללה 172 אפיזודות וזכתה ב-15 פרסי אמי, שלושה מתוכם לסטיבן בוצ'קו עצמו[5]. במקביל בשנים 1989-1987 כתב והפיק את הסדרה "הופרמן", דרמה משטרתית קומית בכיכובו של ג'ון ריטר[6].
בוצ'קו יצר, הפיק וכתב סדרות טלוויזיוניות נוספות וגם סרטי קולנוע, בדרך כלל דרמות פשע לסוגיהן, אך הסדרה המצליחה הבאה שלו הייתה דווקא קומית, דוגי האוזר. הסדרה הוקרנה ברשת ABC ארבע עונות (ספטמבר 1989 - מרץ 1993) וכללה 97 אפיזודות. ההפקה בפועל הייתה כולה של בוצ'קו.
בשנת 1990 כתב והפיק את הסדרה "שוטר רוק", סדרת משטרה חדשה בפורמט של מחזמר[7].
בספטמבר 1993 החלה ABC בהקרנתה של הסדרה NYPD Blue[8], אף היא פרי יצירתו של בוצ'קו (עם שותף)[9]. זו הייתה הסדרה הטלוויזיונית הארוכה ביותר והמצליחה ביותר שיצר והיא הוקרנה לא פחות מ-12 עונות (ספטמבר 1993 - מרץ 2005), על פני 261 אפיזודות. המפיק בפועל והתסריטאי (עם שותף) היה סטיבן בוצ'קו, שאף זכה בגינה באחד מפרסי האמי שלו, אחד מפרסי אדגר ושניים מפרסי פיבודי, בנוסף לפרסים אחרים.
הוא המשיך ויצר סדרות טלוויזיה אחרות גם במהלך שני העשורים הראשונים של המאה ה-21, גם לאחר שחלה בלוקמיה, אבל אף אחת מהן לא הגיעה להצלחה המרשימה כל כך של יצירתו במאה הקודמת.
בשנת 2003 יצא לאור בהוצאת רנדום האוס ספר מתח שכתב, "מוות בהוליווד", שיצא לאור גם בעברית בהוצאת מודן[10].
בשנת 2006 הקים בשיתוף את האתר לשיתוף וידאו הישראלי מטהקפה את "קפה קונפידנשל", אתר להעלאת וידויי וידאו קצרים[11].
סטיבן בוצ'קו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
