סומכוס

סוּמָכוֹס (מיוונית: Σύμμαχος,^[1] בן ברית) או סוּמְכוּס בן יוסי (או בר יוסף), היה תנא בן הדור הרביעי והחמישי לתנאים. נחשב לתלמידו המובהק של רבי מאיר, מדבריו נשתמרו דברים ספורים, ומתוכם שנים משל רבי מאיר. המפורסמת שבהוראותיו היא "ממון המוטל בספק - חולקין", העומדת בניגוד לדעת שאר החכמים כי המוציא מחברו עליו הראיה.^[2]

ערך זה עוסק בתנא בן הדור החמישי, תלמיד רבי מאיר. אם התכוונתם למתרגם ממוצא כותי שהתגייר והתנצר, ראו סומכוס (מתרגם).

סומכוס
Σύμμαχος

לידה	המאה ה-2 פרובינקיה יודיאה / פרובינקיה סוריה פלשתינה
פטירה	המאה ה-3 פרובינקיה סוריה פלשתינה, האימפריה הרומית
שם מלא	סומכוס בן יוסי סומכוס בר יוסף
מקום קבורה	ישראל טבריה (זיהוי מהמאה ה-19)
תקופת הפעילות	הדור הרביעי לתנאים – הדור החמישי לתנאים
השתייכות	חז"ל, תנאים
תחומי עיסוק	הלכה, יוונית
רבותיו	רבי מאיר יהודה בר אילעאי
תלמידיו	יהודה בן נקוסה נתן הבבלי, רב
בני דורו	אליעזר בן יעקב, יוסי בן חלפתא, אלעזר בן שמוע
אב	יוסי / יוסף

סומכוס נחשב לתלמיד-חכם חריף, ונאמר עליו: ”אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: תלמיד היה לו לרבי מאיר, וסומכוס שמו, שהיה אומר על כל דבר ודבר של טומאה ארבעים ושמונה טעמי טומאה, ועל כל דבר ודבר של טהרה ארבעים ושמונה טעמי טהרה.”^[3] לאחר פטירת רבו, רבי מאיר, למרות אי-רצונו של רבי יהודה ללמד את תלמידי רבי מאיר שנחשבו ל"קנתרנים", נדחק סומכוס לשיעורו, והתווכח בהלכה עם רבי יהודה.^[4]

שיטה נוספת ייחודית לסומכוס היא, שעל נזק הנגרם כתוצאה מצרורות יש לשלם את מלוא שווי הנזק ("נזק שלם") בניגוד לדעה המקובלת שיש לשלם רק את מחצית הנזק^[5].

באגדה לא מצאנו דבר מדברי סומכוס, למעט "כל המאריך באחד של שמע - מאריכין לו ימיו ושנותיו".^[6]

מסורת מאוחרת המוזכרת בפי עולי הרגל החל משנות ה-90 של המאה ה-19^[7][8], מציינת את קברו של סומכוס, ברוריה ורבי נתן במתחם קבר רבי מאיר בעל הנס.^[9]

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:סומכוס

• "סוּמְכוּס", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 156, באתר היברובוקס
• הרב אהרן הימן, "סומכוס בר יוסף", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 960-959, באתר היברובוקס
• עלון מיוחד המוקדש לסומכוס באתר ישיבת הר עציון

הערות שוליים

1. הגיית השם ביוונית: ס֫וּמַכוֹס, במלעיל דמלעיל (ההטעמה בהברה הראשונה).
2. אמרה זו מופיעה, בין השאר, בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ל"ה, עמוד ב'
3. תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף י"ג, עמוד ב'
4. תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף נ"ב, עמוד ב'
5. תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף י"ז, עמוד ב'
6. תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ג, עמוד ב'
7. "מסעות הרב מולא מתתיה גרג'י מאפגניסטן לארץ ישראל", תרנ"ו (1896)
8. רפאל (בן חיים) אוחנה, "טובת מראה", תרנ"ז (הודפס ב-1897)
9. מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל, כרך א', עמוד 381 (מהדורת 2011)