Loading AI tools
סוג של צמח מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוֹלָנוּם (שם מדעי: .Solanum L) הוא סוג גדול של צמחים בעלי פרחים ממשפחת הסולניים[1]. סוג זה כולל כמחצית המינים של המשפחה כולה והוא מקיף צמחים חד-שנתיים או רב-שנתיים, בני שיח או שיחים, או גם מטפסים או לעיתים רחוקות עצים קטנים. הסוג מונה כ-1,234 מינים מהם מיני בר ומיני תרבות הגדלים באזורים הטרופיים והממוזגים ברוב העולם כולל אמריקה, אירופה, אפריקה, אוסטרליה ואיי האוקיינוס השקט[2]. מינים רבים מהם רעילים, ומעטים משמשים כצמחי מאכל ונוי. מינים שונים של הסולנום מגודלים לצורך מאכל של עלים, פירות, גבעולים ואף פקעות קנה-שורש, בהתאם למין. מבין המינים הבולטים, שניים זכו לזנים תרבותיים מגוונים: החציל (Solanum melongena) ותפוח האדמה (Solanum tuberosum).
הרעלן המופיע במרבית מיני הסולנום, כולל בעגבנייה הלא-בשלה, הוא הסולנין. זהו גליקוזיד המתפרק לסוכר ולסולנידין. חומר אחרון זה משכך כאבי מיגרנה וכאבי בטן, ויעיל לריפוי מחלות עור שונות[3]. בחודש מאי 2023 דווח בישראל על ילד קטן שהגיע לבית החולים כשהוא אסימפטומטי, על אף שאכל מפירותיו האדומים של סולנום שעיר. הילד אושפז ליתר ביטחון ושוחרר לביתו[4]. סולנום שעיר רעיל, חומרי הרעל נמצאים בכל חלקי הצמח ובעיקר בפרי לא בשל. הוא אסור לאכילה לבני אדם ואכילתו עלולה לגרום למוות.
פרחי הסולנום משתנים בגודלם, אך לרוב הפרח בצורת משפך המורכב מחמישה עלי כותרת המאוחים זה לזה בבסיסם. היקפו של הפרח עשוי להיראות כגלגלית, ככוכב או כמחומש דמוי פעמון רחב. הפרחים מגיעים בצבעים שונים, כאשר הנפוץ ביותר הוא סגול עם אבקנים צהובים. פרחיו הסגולים של המין ליסיאנתס רנטונט (Lycianthes rantonnetii), אף הוא במשפחת הסולניים, דומים מאוד לאלו של מיני סולנום שונים ומוכר בשם סולנום סגול או סולנום רנטונט; ייתכן כי זו הסיבה לסיווג המוטעה של מין זה כ'סולנום שיחי'.
צמחים חד-שנתיים או רב-שנתיים, או בני שיח או שיחים, או גם מטפסים או לעיתים רחוקות עצים קטנים, אבל לא במיני הבר בישראל.
העלים מסורגים על פי רוב או נגדיים בקרבת התפרחות, פשוטים או מורכבים (מנוצים). בדרך כל בעלי פטוטרת שבבסיסם אין לוואים, הטרף בעל שפה משוננת, שסועה או מחולקת לאונות לעיתים רחוקות תמימה. העלים חסרי ריח, לעיתים שעירים או קוצניים או קירחים.
הפרחים יחידים או ערוכים על פי רוב בתפרחות סיומיות, דו-קרניות. התפרחות חיקיות (axillary) או מחוץ לחיק (extra-axillary) או בצדו השני של בסיס הפטוטרת (leaf opposed) וללא חפים.
הפרחים כרגיל דו-מיניים, לרוב נכונים (סימטריים).
הגביע מאוחה עלים, גלגלי, בעל 5 עד 10 אונות או שיניים, לעיתים רחוקות 4. הוא משתייר אך, כרגיל אינו מתפרה לאחר הפריחה.
הכותרת מאוחת עלים ובעלת 5 אונות וצינור קצר. צורתה גלגלית או דמוית פעמון קצר או כוכב. צבעה לבן, כחול, לילך, ארגמני, או צהוב.
האבקנים 5 כמספר עלי הכותרת, והם מאוחים לצינור הכותרת, בלוע הכותרת בין עלי הכותרת. ובדרך כלל צמודים זה לזה ועומדים מסביב לעמוד העלי בצורת קונוס.
הזירים קצרים מאוד והם קצרים מהמאבקים (בישראל בשוני מסוגים סולניים אחרים). המאבקים גדולים, נוטים על פי רוב זה אל זה. לשכות המאבקים נפתחות דרך נקב או שסע קטן בראשו של המאבק. שתי הלשכות של המאבק צמודות ומקבילות זו לזו ואינן מרוחקות זו מזו על ידי קונקטיב או זיר מורחב.
השחלה עילית, בת 2 (בישראל) עד 5 מגורות, בכל אחת מהן ביציות רבות. עמוד העלי יחיד ויוצא מראש השחלה. הצלקת יחידה קטנה ודמוית כיפה.
השיליה מורחבת, זוויתית ובעלת ביציות מרובות.
הפרי ענבה בעלת 2 מגורות והיא אינה חבויה בתוך הגביע, אלא גלויה והגביע המשתייר אינו מנופח בשונה מוויתניה ובוען. בצמחי תרבות עולה לפעמים מספר המגורות של הפרי על 2.
הזרעים מרובים, לרוב פחוסים ועגולים (צורת עדשים).
בסוג סולנום משויכים 8 מינים שגדלים בישראל ובסביבתה. למעשה שלושה מהם בפועל מצויים ונפוצים. פרחיהם של סולנום שעיר, סולנום שחור וסולנום סיני - לבנים. פרחיו של סולנום המקור הם צהובים, והשאר בגווני סגול.
כל המינים רעילים (אם כי לא כל פרי מכיל רעל בכמות קטלנית), אך קיימות תרופות מסורתיות המורכבות מחליטה של חלק מפירותיהם.
מספר מיני תרבות ונוי מהסוג סולנום גדלים בישראל, מהם צמחים שפירותיהם או פקעותיהם התת-קרקעיים משמשים למאכל, וצמחים המשמשים לנוי ולגינון. מהטיפוס הראשון מוכרים שני מינים: החציל הוא סולנום החציל (.Solanum melongena L) ותפוח האדמה הוא סולנום הפקעות (.Solanum tuberosum L).
מבין צמחי הנוי ישנם צמחים מטפסים ולא מטפסים וישנם צמחים קוצניים ושאינם קוצניים[8].
הצמחים המטפסים כוללים את סולנום מנוצה (.Solanum wendlandii Hook. f) שענפיו ועליו קוצניים וסולנום מטפס (Solanum seaforthianum Andrews) וסולנום יסמיני (.Solanum laxum Spreng) שענפיהם ועליהם אינם קוצניים.
הצמחים הקוצניים כוללים את סולנום גדול (.Solanum crinitum Lam), סולנום הפטמות (.Solanum mammosum L) וסולנום קוצני (.Solanum pyracanthos Lam).
הצמחים שאינם קוצניים כוללים את סולנום שסוע (Solanum laciniatum Aiton) שפרחיו סגולים וסולנום בן-פלפלת (.Solanum pseudocapsicum L) ובשמו הנרדף סולנום דמוי-פלפלת שפרחיו לבנים.
בנוסף, חשוב לציין שהשיח הזקוף סוֹלָנוּם רַנְטוֹנֶט (Lycianthes rantonnetii), למרות שמו, אינו שייך לסוג סולנום אלא לסוג ליציאנתס, ושמו ליציאנתס רנטון (Lycianthes rantonnetii).
סולנום אכזרי (solanum torvum) מין זה אקראי בישראל ועלול להיות פולש. הוא התגלה במטע תמרים בעין גדי, ביוקנעם המושבה, בכרמי יוסף ובכפר מל"ל[9][10].
במחקרים מודרניים נמצא שהחומר הפעיל הוא סולנין, שמצוי בעיקר בפירות הירוקים, שהוא גליקוזיד המתפרק לסולנידין ולסוכר. סולנידין הוא משכך מיגרנה וכאבי בטן ויעיל לריפוי מחלות עור שונות. בסולנום חומר נוסף - סולסודין המשמש היום אחד מן המקורות להכנת תרופות סטרואידיות, כגון קורטיזון והידרו-קורטיזון וכן הורמוני מין וטסטוסטרון. נמצא שלפירות הסולנום השפעת נרקוטית על מערכת העצבים המרכזית, באמצעות השפעתן על המעביר העצבי אצטלין כולין. במחקרים שנערכו במיצויים של סולנום נמצא כי הם מאיטים את פעולות הלב, מורידים לחץ דם, מרחיבים את כלי הדם, משככים כאבים, מונעים עוויתות שרירים ומגינים על הכבד מפני הרעלה. עובדות אלו מסירות חלק ניכר מהשימושים העממיים בצמח[3].
מבחינה אנטומית בגבעול מצויה שיפה פנימית. בדרך כלל השיפה שמובילה מוצרי הטמעה היא חיצונית לעצה שמובילה בעיקר מים. במשפחת הסולניים מצוי חלק משיפה גם מצדה הפנימי של העצה (כלפי מרכז הגבעול)[11].
בפיוניות מוקפים התאים השומרים על ידי שלושה תאים מצרניים, השונים זה מזה בגודלם[11].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
