נשיא פינלנד

נשיא הרפובליקה של פינלנד (בפינית: Suomen tasavallan presidentti; בשוודית: Republiken Finlands president) הוא (או היא) ראש המדינה של פינלנד. הנשיא מחזיק בסמכויות משניות וטקסיות, כאשר סמכות הביצוע היא של הממשלה ("מועצת העם") בפיקוח הפרלמנט הפיני. מאז 1994 הנשיא נבחר ישירות על ידי הבוחרים, לתקופה של שש שנים ולשתי תקופות כהונה לכל היותר. הנשיא חייב להיות אזרח פיני יליד המדינה. נשיא פינלנד המכהן ממרץ 2024 הוא אלכסנדר סטוב.

נשיא פינלנד
Suomen tasavallan presidentti

איוש נוכחי	אלכסנדר סטוב (1 במרץ 2024)
תאריך כניסה לתפקיד	1 במרץ 2024
תחום שיפוט	פינלנד
מעון	מנטיניימי
משך כהונה קצוב	6 שנה
ייסוד המשרה	17 ביולי 1919
איוש ראשון	קארלו יוהו סטולברג
www.presidentti.fi

ארמון הנשיאות בהלסינקי

היסטוריה

עקב הדיון שנערך לאורך מלחמת האזרחים הפינית, אם פינלנד העצמית צריכה להיות מונרכיה, נבחר מודל נשיאותי המהווה פשרה ומעניק לנשיא סמכויות נרחבות בתחום יחסי החוץ של המדינה ויכולת לקבוע את ממשלותיה ולפזר את הפרלמנט. חוקת פינלנד החדשה, מגבילה את סמכויות הנשיא ומחדדת את הפרדת הרשויות, הנשיא איננו יכול עוד לפזר את הפרלמנט ללא הסכמת ראש ממשלת פינלנד ואינו יכול למנות לבדו ראש ממשלה ושרים.

בחירת הנשיא

כל מפלגה שלה לפחות מושב אחד בפרלמנט יכולה להציע מועמד לנשיאות. לפי החוקה, גם קבוצה בת 20,000 בעלי זכות בחירה יכולה להציע מועמד לנשיאות. בין 1919 ל-1988 נבחר הנשיא על ידי גוף-בוחר (מועצת אלקטורים, שנבחרו על ידי הבוחרים). השיטה עברה בהדרגה לשיטה של בחירות ישירות מ-1994.

אם יש מועמד יחיד לא נערכות בחירות, אם מועמד זוכה ביותר ממחצית הקולות הוא נבחר לכהונה, אם אף מועמד לא זוכה ביותר מ-50% מהקולות נערך סיבוב שני בין בעלי מספר הקולות הרב ביותר. אם מושג תיקו, מבצעת הממשלה הגרלה. הבחירות לנשיאות נערכות תמיד ביום ראשון השלישי בינואר, הסיבוב השני (אם מתקיים) נערך שלושה שבועות לאחר מכן. הנשיא נכנס לתפקידו ב-1 בפברואר או ב-1 במרץ (בתלות אם התקיים סיבוב שני או לא).

מקרים יצאי דופן

בשנת 1919 נבחר הנשיא הראשון, קארלו יוהו סטולברג על ידי הפרלמנט. ב-1940 ו-1943 לא התקיימו בחירות ציבוריות עקב מלחמת ההמשך וחבר האלקטורים שנבחר ב-1937, המשיך לבחור את הנשיא. ב-1944, לאחר שריסטו ריטי התפטר במהלך כהונתו, נבחר קארל גוסטף אמיל מנרהיים באמצעות חקיקה מיוחדת לכהונה בת שש שנים. ב-1946, לאחר שמנרהיים פרש לפני תום תקופת כהונתו הוסמך הפרלמנט למנות לו מחליף למשך שארית הכהונה ומינה לתפקיד את ראש הממשלה יוהו קוסטי פאסיקיבי. ב-1973 האריך הפרלמנט באמצעות חקיקה מיוחדת את כהונתו של אורהו קקונן עד 1978, שבה שב ונבחר בבחירות.

סמכויות

סמכויות הנשיא קבועות בחוקה, אך ניתן להוסיף סמכויות באמצעות חקיקה רגילה. עד שורת רפורמות שנערכו מאמצע שנות השמונים ועד 1994 היו בידי הנשיא סמכויות נרחבות. סמכויות אלה צומצמו בעקבות כהונתו בת 26 השנים (1956–1982) של קקונן.

בין 1919 ל-1991 הייתה בסמכות הנשיא האפשרות לפזר את הפרלמנט ולקבוע קיום בחירות, ללא כל צורך באשרור ממקור סמכות אחר (כדוגמת ראש הממשלה). סמכות זו הוגבלה בתיקון לחוקה ומ-1991 הפכה זו להיות סמכות טקסית, כאשר ראש הממשלה, לאחר התייעצות עם סיעות הבית, מביא לנשיא המלצה לפיזור הפרלמנט, ההנחיה לפיזור הבית מגיעה מהנשיא.

הנשיא, לאחר תוצאות של בחירות כלליות, או כאשר הממשלה מתפטרת, ממליץ על מועמד המסוגל להרכיב ממשלה. לאחר שהמועמד מאושר בפרלמנט ממשיך הנשיא, ממנה את המועמד לראש ממשלה וממנה את השרים שהוצעו לו על ידי ראש הממשלה (סמכות זו הייתה נרחבת ביותר בעבר והנשיא יכל למנות שרים בלי התייעצות עם ראש הממשלה).

הנשיא מקבל את התפטרות ראש הממשלה אם הפסיד בהצבעת אי אמון בפרלמנט.

הנשיא ממנה, בין השאר, את ראש הבנק המרכזי, את התובע הכללי, את שגרירי פינלנד ואת ראש הביטוח הלאומי. כל המינויים נעשים לפי המלצת משרדי הממשלה הרלוונטיים.

הנשיא אחראי על מדיניות החוץ והביטחון, בתיאום עם הממשלה. חוזים בינלאומיים בעלי השפעה על חקיקה פנימית חייבים לעבור אשרור של הפרלמנט. הנשיא מחליט על יציאה למלחמה או לחתימת חוזה שלום, בהסכמת הפרלמנט.

כל חוק שמתקבל בפרלמנט חייב לעבור חתימת קיום של הנשיא על מנת שיכנס לתוקף. על הנשיא לאשר את החוק במשך שלושה חודשים, בהם הוא יכול להתייעץ עם בית המשפט העליון. אם סירב לחתום, חוזר החוק לפרלמנט, שרשאי לחזור ולאשר אותו ברוב ולהכניסו לתוקף ללא הסכמת הנשיא.

ככלל, הנשיא אינו יכול להעביר את סמכויותיו לאחר, פרט לתפקידו כמפקד העליון של הצבא, אותו הוא יכול להעביר לאזרח פיני אחר.

במצב חירום יכול הנשיא לקבל סמכויות חירום נרחבות, לתקופה של שנה, בצו ממשלתי ובהסכמת הפרלמנט.

הנשיא נושא נאומים ציבוריים בפתיחת הפרלמנט ובנעילתו ובכל 1 בינואר.

לנשיא אין סגן, היה ואינו מסוגל למלא את תפקידו, הופכים ראש הממשלה או סגנו לנשיא בפועל. אם המצב בו נבצר מהנשיא למלא את תפקידו הופך לקבוע או אם הנשיא נפטר תוך-כדי כהונתו, נערכות בחירות חדשות לנשיאות מוקדם ככל האפשר.

רשימת נשיאי פינלנד

מקרא צבעים לפי השתייכות מפלגתית:

  המפלגה הפרוגרסיבית לאומית

  הליגה האגררית/מפלגת המרכז

  מפלגת הקואליציה הלאומית

  המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של פינלנד

  לא מפלגתי

#	תמונה	שם	בחירות	כניסה לתפקיד	סיום תפקיד	מפלגה	תאריכי לידה ופטירה
1		קארלו יוהו סטולברג	1919	25 ביולי 1919	1 במרץ 1925	המפלגה הפרוגרסיבית לאומית	28 בינואר 1865 22 בספטמבר 1952
			יו"ר הפרלמנט 1914–1917. נבחר על ידי הפרלמנט.
2		לאורי קריסטיאן רלנדר	1925	1 במרץ 1925	1 במרץ 1931	הליגה האגררית	31 במאי 1883 9 בפברואר 1942
			יו"ר הפרלמנט 1919–1920. נבחר על ידי חבר אלקטורים.
3		פר אווינד סוינהופווד	1931	1 במרץ 1931	1 במרץ 1937	מפלגת הקואליציה הלאומית	15 בדצמבר 1861 29 בפברואר 1944
			יו"ר הפרלמנט 1907–1912, ראש ממשלה 1917–1918, 1930–1931, עוצר ב-1918. נבחר על ידי חבר אלקטורים.
4		קורסטי קליו	1937	1 במרץ 1937	19 בדצמבר 1940 (נפטר)	הליגה האגררית	10 באפריל 1873 19 בדצמבר 1940
			יו"ר הפרלמנט 1921–1922, 1922, 1924–1925, 1929 ו-1930–1936, ראש ממשלה 1922–1924, 1925–1926, 1929–1930 ו-1936–1937. נבחר על ידי חבר אלקטורים, התפטר עקב בריאות לקויה ב-27 בנובמבר הוחלף על ידי ריסטו ריטי כנשיא בפועל ומת בעודו מכהן רשמית בתפקידו.
5		ריסטו ריטי	1940 1943	(כיהן כנשיא בפועל מ-27 בנובמבר 1940) 19 בדצמבר 1940	1 באוגוסט 1944 (התפטר)	המפלגה הפרוגרסיבית לאומית	3 בפברואר 1889 25 באוקטובר 1956
			ראש ממשלה 1939–1940 ובמהלך כהונתו כנשיא 1940–1941.
6		קארל גוסטף אמיל מנרהיים	1944	4 באוגוסט 1944	4 במרץ 1946 (התפטר)	לא-מפלגתי	4 ביוני 1867 27 בינואר 1951
			עוצר 1918–1919, מרשל (ראש כוחות הביטחון) של פינלנד. נבחר על ידי הפרלמנט.
7		יוהו קוסטי פאסיקיבי	1946 1950	11 במרץ 1946	1 במרץ 1956	מפלגת הקואליציה הלאומית	27 בנובמבר 1870 14 בדצמבר 1956
			ראש ממשלה 1918, 1944–1946. נבחר על ידי הפרלמנט עם התפטרות קודמו ב-1946 ושנית על ידי חבר אלקטורים ב-1950.
8		אורהו קקונן	1956 1962 1968 1978	1 במרץ 1956	27 בינואר 1982	הליגה האגררית/מפלגת המרכז	3 בספטמבר 1900 31 באוגוסט 1986
			יו"ר הפרלמנט 1948–1950. ראש הממשלה 1950–1953 ו-1954–1956. בשנת 1973 הוארכה כהונתו שהחלה ב-1968 בארבע שנים נוספות בחקיקה מיוחדת. בסוף ימיו, עקב בריאות לקויה, כיהן ראש הממשלה מאונו קויביסטו כנשיא בפועל.
9		מאונו קויביסטו	1982 1988	(נשיא בפועל מ-11 בספטמבר 1981) 27 בינואר 1982	1 במרץ 1994	המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של פינלנד	25 בנובמבר 1923
			ראש הממשלה 1968–1970 ו-1979–1982. הנשיא הראשון שנולד בפינלנד העצמאית.
10		מרטי אהטיסארי	1994	1 במרץ 1994	1 במרץ 2000	המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של פינלנד	23 ביוני 1937
			הנשיא הראשון שנבחר בהצבעה כללית ושהיה כפוף לחוקי הגבלת אורך הכהונה.
11		טריה הלונן	2000 2006	1 במרץ 2000	1 במרץ 2012	המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של פינלנד	24 בדצמבר 1943
			האשה הראשונה בתפקיד.
12		סאולי ניניסטה	2012 2018	1 במרץ 2012	מכהן	מפלגת הקואליציה הלאומית	24 באוגוסט 1948
			יו"ר הפרלמנט 2007–2011.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נשיא פינלנד בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של נשיא פינלנד (בפינית)
• אתר האינטרנט הרשמי של נשיא פינלנד (בשוודית)
• אתר האינטרנט הרשמי של נשיא פינלנד (באנגלית)
• אתר הבית של נשיא פינלנד
• חוקת פינלנד