Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נרדו זלקו (בספרדית: Nardo Zalko; 1 באוקטובר 1941 – 2 ביוני 2011)[1] היה עיתונאי, סופר, חוקר והיסטוריון של טנגו ארגנטינאי-צרפתי, שכתב ופרסם ספרים ומאמרים המהווים סימוכין למושגים המיוחדים למוזיקה ולריקוד זה, אשר את קורותיהם חקר לאור יחסי-הגומלין בין בואנוס איירס ופריז. תרם תרומה נרחבת לחקר האקדמי של תולדות הטנגו.[2]
נרדו זלקו היה בנם של פרידה ואברשה זלקו, זוג מהגרים יהודים שהגיעו מליטא לארגנטינה. הוא נולד וגדל ברובע סאן קריסטובל, ערש הטנגו בבואנוס איירס.
בגיל 19 הפליג בגפו לישראל והצטרף לקיבוץ עין שמר. לישראל הגיע כעיתונאי והיה מפרסם כתבות בשבועון בעל ההשפעה, מארצ׳ה, שיצא באורוגוואי, עבורו סיקר את משפט אייכמן[3] שנפתח בירושלים באפריל 1961. בשנת 1967 השתתף כצנחן במלחמת ששת הימים, בקו החזית של הקרב על גבעת התחמושת בירושלים.[4]
בשנת 1970, עם אשתו ובנו בן השלוש, הגיע זלקו לפריז, חלומו מאז ומתמיד. בשנת 1979 התקבל כעיתונאי בסוכנות הידיעות הצרפתית (AFP),[5] שם נכנס לאגף AmSud אמריקה הדרומית ונעשה במהירות מנהל משמרת. בשנת 2006 סיים את עבודתו כראש האגף כאשר פרש לגמלאות.
בשנת 1996 זלקו התמנה לעורך ראשי של עיתון האקדמיה לטנגו בצרפת .Tango, Le Bulletin de l'Académie Française de Tango הוא צבר אוסף של מסמכים נדירים, תקליטים, תווי-נגינה, פרטיטורות, ספרים, תמונות, צילומים הקשורים לנושא הטנגו וראיין מוזיקאים, הנגנים, הזמרים והרקדנים שבזכותם מתקיימת אמנות הטנגו, מאסטור פיאצולה ועד סוזאנה רינאלדי. אוסף זה נמצא כיום במרכז הלאומי למחול (CND) בצרפת.
בשנת 1998 פרסם זלקו את ספרו "פריז – בואנוס איירס, מאה שנות טנגו" בצרפתית, Paris – Buenos Aires, Un Siècle de Tango (הוצאת דה פלאן), בו תיעד בהרחבה את המוזיקה, הריקוד, השירה והתרבות של הטנגו, ואת יחסי ההשפעה ההדדית שנוצרו בין שתי הבירות הנזכרות בספר. הספר הוצא לאור בספרדית בשם Paris – Buenos Aires, Un Siglo de Tango בשנת 2001.
לטנגו שצמח בבתי הבושת של עיר-הנמל בואנוס איירס, הסביר זלקו בספרו, היה צורך להצליח בפריז על מנת שיוכל לשוב אל ארץ מולדתו עטור תהילה וספוג מוניטין של העולם הגדול. בספר 357 עמודים (316 עמודים בהוצאה השנייה), ובהם 66 אילוסטרציות, כמה מהן נדירות ויקרות ערך, מתוך האוסף הפרטי של זלקו שכלל שירי טנגו, תווי נגינה, גלויות, רישומים, קריקטורות וצילומים המשלימים את הטקסט הכתוב.
הספר נבחר על ידי משרד החינוך הצרפתי בשנת 2015 להיות אחד מנושאי בחינות הבגרות הכלליות במגמת-אמנויות.[6] ספרו הבא, "טנגו, תשוקה של הגוף והנפש", Le Tango, Passion du Corps et de l’Esprit התפרסם בצרפתית בשנת 2001 בהוצאת מילן.
לדברי ההיסטוריון חוליו נודלר, זלקו היה הסופר הראשון שהתייחס ברצינות למחקר אודות התפתחות הטנגו בפריז.[7] זלקו נחשב כיום למומחה בשטח מחקר הטנגו; עבודתו, ובמיוחד ספרו "פריז - בואנוס איירס, מאה שנות טנגו" מצוטטים בספרים[8] מאמרים [9] ואתרים במרשתת.
בפריז, מטעם מרכז ז'ורז' פומפידו, זלקו ליווה והדריך סדרת סיורים במקומות שהיה להם קשר לטנגו.[10] בשנת 2005 התמנה נרדו זלקו, לשגריר אקדמיה פורטניה דה לונפארדו בפריז.
נרדו זלקו נפטר בפריז ב-2011 ונקבר בבית הקברות מונפרנאס. הותיר אחריו אלמנה, דר' הגר שמי זלקו, דוקטור לתולדות האמנות; בן, דר' דניאל זלקו, דוקטור לטוקסיקולוגיה ומנהל מחקר -INRAE Institut national de recherche pour l'agriculture, l'alimentation et l'environnement ובת, אלין זלקו, אמנית, מאיירת ובוגרת האקדמיה הגבוהה לאמנויות ויזואליות École nationale supérieure des Arts Décoratifs
על מצבתו נחרט: "בואנוס איירס – ירושלים – פריז", כתובת המעידה על חשיבותם של מקומות אלו בחייו. בסתיו של אותה שנה הקדישה שגרירות ארגנטינה בפריז ערב לזכרו.
Crepusculo en La Habana, Buenos Aires: ed. Catalogos, 1993
Paris – Buenos Aires, Un Siècle de Tango, Paris: Éditions du Félin, 1998
הוצאה שנייה - 2004, ISBN 2-86645-569-X
הספר יצא בהוצאה שלישית - 2016 במהדורת ספרי-כיס, מסת"ב 978-2-86645-4
"Le Tango, Passion du Corps et de l’Esprit", Aubin, France: Milan 2001,
ISBN 2-7459-0196-6
"Paris Buenos Aires un Siglo de Tango", Buenos Aires:
Corregidor, 2001, ISBN 950-05-1313-7 עיתונות: כתב השבועון מארצ׳ה מונטווידאו, בישראל 1961 עד 1970 כתב מארצ׳ה בפריז 1970 עד 1974 כתב מאמרים לעיתונים: "קלארין", בואנוס איירס; "מונדו נואבו", קראקס; "לה וואנגארדיה", מדלין; "ידידות צרפת ישראל", פריז 1974 עד 1979 "אל אוניברסל", "אל נסיונל" "אל נסיונל", מקסיקו סיטי; "אל הראלד", מיאמי; "אל קאראבובניו", ולנסיה; "אל טיאמפו", בוגוטה, 1980 עד 1991 עורך ראשי של "טנגו, ירחון האקדמיה הצרפתית לטנגו", פריז, 1996
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.