Loading AI tools
אמנית ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נעמי סמילנסקי (22 בדצמבר 1916 - 13 במרץ 2016)[1] הייתה ציירת, תחריטאית ומאיירת ישראלית.
 | |
| לידה |
22 בדצמבר 1916 קרקוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
13 במרץ 2016 (בגיל 99) ישראל |
| שם לידה |
נעמי וולמן |
| לאום | ישראלית |
| תחום יצירה | ציירת, תחריטאית, מאיירת |
| בן או בת זוג |
ס. יזהר |
| צאצאים |
זאב סמילנסקי |
  | |
סמילנסקי נולדה בקרקוב שבגליציה, לרחל וליעקב וולמן, בשנת 1922 עלתה לארץ ישראל.
עוד בהיותה תלמידה החלה לעזור למשפחתה במתן שעורים פרטיים. למרות מצבם הכלכלי ראו בעצמם בני משפחתה כבני תרבות, יוצאי נחלת ספר של האימפריה האוסטרו-הונגרית. כבר בילדותה בקרקוב נהגה אמה לקחת אותה לתערוכות, ובירושלים לימדה אותה לקרוא ולכתוב שירה בגרמנית, לכן נחשבה בבית הספר מוזרה ו"אחרת".
ב-1932, בגיל 16, החלה ללמוד בסמינר למורים בבית הכרם, שם גם הכירה את בעלה, הסופר יזהר סמילנסקי (ס. יזהר), והשניים היו לזוג. בשנת 1933, לאחר שסיימו את לימודיהם, עבר יזהר ללמד במושבה יבנאל והיא עברה ללמד בקבוצת גבע. לאחר מכן, בשנים 1937–1941 למדה ציור ורישום אצל מרדכי ארדון ותחריט וחיתוך עץ אצל יוסף בודקן בבצלאל.
בשנת 1942 נולד בנם ישראל, בשנת 1944 נולדה בתם הלה ובשנת 1954 נולד זאב.
בשנת 1960 השתלמה ב- Central School for Arts and Crafts בלונדון ועברה השתלמויות נוספות בבוסטון ובניו יורק. בשנים 1950–1986 הייתה מורה לתולדות האמנות בבית הספר "דה שליט" ברחובות.
בשנת 1968 קיבלה מלגה מ"קרן פורד" ושהתה ארבעה חודשים בסדנה "תמרינד" בלוס אנג'לס. כשהייתה כבת שבעים, לימדה תחריט בבצלאל.
ד"ר חיים גמזו ראה בה אחת מאמני התחריט החשובים בישראל.
בראיון שראיינה אותה נרי ליבנה[2] לעיתון הארץ, היא מספרת שהייתה צריכה להילחם על אמנותה. "קודם כל יש העניין של מקום. כדי לכתוב צריך שולחן וזהו, אבל לאמנות צריך מקום, לתחריטים במיוחד. צריך גם חדר חושך וצריך חומצות, שאגב הרסו לי גם את הריאות...". לשאלתה של נרי ליבנה, האם יזהר העריך ואהב את האמנות שלה, עונה סמילנסקי: "מנין לי לדעת? הוא לא אמר שום דבר רע, אז אני מניחה שכן. גם לא את הכל הראיתי לו". בסטודיו שהיה לול יצרה תחריטים בעזרת המכבש שקיבלה במתנה מנחום גוטמן ואחר כך במכבש שקנתה בעצמה.
סמילנסקי כתבה משך שנים רבות סיפורים לילדים ולמבוגרים, אך מעולם לא פרסמה אותם, מלבד הסיפור "נעילה" העוסק בהלוויית אמה, שאותו פרסמה בכתב העת פרוזה.[3]
האוצרת עדה נעמני, בת רחובות, כתבה על העבודות של נעמי: "...את דיוקנו של הסופר ס. יזהר, עמו חלקה את חייה, ציירה פעמים אין ספור... בתקריבי הפנים ובתנוחות הביתיות ניכר הניסיון למסור עדות על יזהר, אישיות ידועה ונערצת, מתוך מבט קרוב ואינטימי מאוד, מבט על יזהר בנעלי בית... המבט הנוקב והבלתי מתפשר ביותר מצוי דווקא בפורטרטים העצמיים של נעמי, בהם היא מוסרת עצמה ללא כחל ושרק. שם נבחין קודם כל בעיניים, בנוכחותו החדה והסקרנית של המבט. זהו מבט היוצר את הקשר הראשוני בינה לבין המודל שמולה, סדרת דיוקנאות עצמיים אלו מצטרפת לגלריה גדולה ומעניינת של ציורים בהם מתבוננים ציירים בעצמם ומוסרים על כך עדות כנה ובלתי מתפשרת."
היא חיה ויצרה במושב מישר, עבודותיה נמצאות באוספים ציבוריים, אוספים פרטיים ובמוזיאונים ברחבי העולם. נפטרה ב-13 במרץ 2016, והובאה למנוחות לצד בעלה ס. יזהר בבית העלמין האזורי של מושבי גדרות .
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
