נמר אנטולי
יונק טורף ממשפחת החתוליים, תת-מין של נמר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נמר אנטולי או נמר הגליל (שם מדעי: Panthera pardus tulliana) הוא תת-מין של הנמר, אשר מקורו באסיה הקטנה המכונה אנטוליה. בעבר הייתה תפוצתו מהים השחור בצפון ועד הרי יהודה בדרום, אך כיום הוא מצוי בסכנת הכחדה עולמית.
| נמר אנטולי | |
|---|---|
 | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| תת־סדרה: | דמויי חתול |
| משפחה: | חתוליים |
| סוג: | פנתר |
| מין: | נמר |
| תת־מין: | נמר אנטולי |
| שם מדעי | |
| Panthera pardus tulliana ולנסיין, 1856 | |
| תחום תפוצה | |
 | |
.jpg)
פיזיולוגיה ותזונה
הנמר האנטולי הוא גדול ממדים וגופו שרירי. נמר אנטולי בוגר שוקל כ-90 קילוגרמים ואורכו כשני מטרים עד שני מטרים וחצי. תוחלת חייו של הנמר היא כ-20 שנים בטבע, אך בשבי הוא חי זמן רב יותר.
הנמר האנטולי הוא טורף, והוא ניזון מבעלי חיים כמו יעלים, עזים, חזירי בר, יחמורים, איילים וחיות נוספות.
תפוצה
הנמר האנטולי היה נפוץ באסיה הקטנה (טורקיה), ותחום תפוצתו השתרע מקו הגליל בדרום ועד אזור הים השחור בצפון. מאז הכנסת הנשק החם לאזור המזרח התיכון, שהוביל לציד מוגבר של נמרים, לרבות תת-מין זה, החל הנמר האנטולי להיעלם מרוב שטחי תפוצתו. כיום נמר זה מוגדר כנכחד בארץ.
הנמר האנטולי נמצא היום בטורקיה, אזרבייג'ן, ארמניה, עיראק, טורקמניסטן, איראן, ובקזחסטן[1][2][3][4][5][6][7][8].
הנמר האנטולי בישראל
סכם
פרספקטיבה
הנמר האנטולי הוא אחד מארבעת תת-המינים של הנמר שחיו בישראל והגדול שבהם. בישראל תפוצתו של הנמר האנטולי התרכזה בגליל, שם ניזון בעיקר מחזירי בר[דרוש מקור].
במשך השנים התבצעו תצפיות רבות על נמרים בישראל ובהן:
- 1834 - לאחר רעידת האדמה בצפת (1837) נמרים נכנסו לתוך העיר.
- 1900 - בעשר השנים הראשונות של המאה ה-20 נורו לפחות כ-5 נמרים בסביבות ירושלים.
- 1936 - נתפס גור שנקרא טדי בנחל עמוד שליד צפת, לאחר ששוטרים בריטים ירו למוות בנמרה בוגרת שהייתה אימו ושני גורים נוספים של האם הצליחו להימלט. טדי גודל בגן החיות של תל אביב והגולגולת שלו נמצאת באוסף הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב[9]. בשנים 2020-2019 הוצגה הגולגולת במוזיאון בית אוסישקין.
- 1938 - באזור גבול לבנון ניצוד נמר מבוגר על ידי אדם מן היישובים הסמוכים.
- 1947 - מתחת למשוכת צבר בסביבת הכפר הערבי מיעאר שבגליל המערבי נמצאו גופותיהן של שתי ילדות ערביות בנות שבע שנהרגו על ידי נשיכות בצווארן, לאחר שדווח על נוכחות נמר במחוז.
- 1957 - עאדל מרעי, רועה מהכפר עכברה מצא נמר בסביבת הכפר. הנמר ניצוד על ידי משפחת המוכתר, חלד חליחל, ועורו נמסר לפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת תל אביב. בפברואר 1962 איתר הרועה נמר נוסף, אך לא לכד אותו[10].
- 1965 - עבדאללה קאסם ובנו מהכפר הבדואי ערב אל עראמשה שעל גבול לבנון פגשו את הנמר בנחל בצת באזור נקודת המפגש עם נחל נמר. הנמר שהרגיש לכוד בין האב ובנו תקף את האב. לאחר התגוששות שבה נקטעו 3 מאצבעות ידיו השמאלית (בניסיון למנוע מהנמר לנשוך את צווארו), דקר עבדאללה את הנמר בצווארו. שוטר מג"ב שהוזעק לנקודה ירה בראשו של הנמר הגוסס והרגו[11]. לפי הידוע כיום למדע, היה זה הנמר האנטולי האחרון מסוגו [12] שנצפה בארץ ישראל.
מקום מחייתו של הנמר האנטולי היה בהרי הגליל, ברמת הגולן וגבול הלבנון. עלו טענות שנויות במחלוקת כי נמרים נצפו בעבר גם בגאון הירדן[9]. מארג המזון בישראל נפגע קשות לאחר הכחדתו של הנמר האנטולי מן הגליל, משום שהוא וויסת את אוכלוסיית החזירים ומנע מהם להגיע למצב של פיצוץ אוכלוסין. כיום, עם היעלמות הנמרים בצפון הארץ, נעשים ניסיונות לווסת את אוכלוסיית החזירים על ידי ציידים, אם כי לשיטה זו חסרונות רבים[13].
ראו גם
קישורים חיצוניים
נמר אנטולי, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
- הנמר האנטולי האחרון (באנגלית)
- צור שיזף, לאן נעלמו הנמרים ? האתר של צור שיזף
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.