Remove ads
נישואים באסלאם (זַוואג', زواج) הם חוזה חוקי על פי הסכם דו-צדדי של גבר ואישה. הנישואים נחשבים כסונה[1] וכמעשה חשוב מאוד בדת האסלאם. בעולם המוסלמי ישנו מגוון רחב מאוד של מנהגים לטקסי נישואים, אך יש גרעין דתי-הלכתי משותף בין כולם. החל מתהליך בחירת בן או בת הזוג ועד חיי הנישואים, החוק האסלאמי, השריעה, קובע הלכה בעניין. חוקים אלה מבוססים על מקורות ראשוניים בקוראן ובחדית'ים. רבים מהחוקים נובעים ומושפעים מהחברות הקדם-אסלאמיות ומדתות שהיו באזור שבו צמחה דת האסלאם. אחד מסוגי הנישואים באסלאם היה ה"ניכאח מותעה", כלומר "נישואי הנאה". סוג נישואין זה קיים עדיין באסלאם השיעי, אך בוטל באסלאם הסוני.
Remove ads
"נישואי הנאה" - בערבית: نكاح المتعة (תעתיק: "נִכַּאח אלְ-מֻתְעַה") או زواج المتعة (תעתיק: "זַוַּאג' אלְ-מֻתְעַה"). מקור המונח בסורת הנשים (4) פסוק 24. בחלקו הראשון של פסוק זה מוחמד מתאר שמותר למוסלמי לשכב עם שפחות, שהיו בדרך כלל שבויות מלחמה: "(ואסורות עליכם) הנשים הנשׂואות, אבל לא השפחות אשר בבעלותכם" (על פי חלק מהפירושים, בתוקף היותן שבויות מלחמה, ניתן לשאתן גם אם הן נשואות, וללא הגבלה על מספרן).
חלקו השני של הפסוק עוסק בנישואים תמורת תשלום: "הוּתר לכם לבקש נשים זולת אלה שנִמנו בפניכם, וזאת בתמורה לרכושכם ובתוקף קידושי נישׂואין ולא בזימה ובאהבהבים. שַלמו לנשים אשר תתענגו עליהן את אשר תִפְסקו להן". היו שפירשו שזהו היתר לקשרי תענוגות מוגבלים בזמן ומותנים במוהר. המסורת קובעת כי הנביא הכריז על ביטולו של היתר זה. ואולם מרבית הפרשנים סבורים כי מלכתחילה לא היה בפסוק כל היתר מעין זה, וכי הוא נועד לקבוע את חובת המוהר בכל מקרה שהנישואין מומשו כדת וכדין.[2] תפסיר אל-עבאס (פרשנותו של אל-עבאס, דודו של מוחמד) מסביר את הסיפא של הפסוק הנ"ל ואומר שניתן להאריך את משך הנישואין או לקצרם בהסכמת שני הצדדים.[3]
הפרקטיקה מאפשרת נישואי הנאה לתקופה של שעות או ימים, וכאמור, ניתן להאריכה או לקצרה בהסכמת שני הצדדים.
לטענת האסלאם הסוני, ניכאח אל-מותעה בוטלו, אך אין פסוק קוראני שאכן מבטל אותם, אלא רק חדית' (וכידוע[דרוש מקור][מפני ש...], חדית' לא יכול לבטל פסוק קוראני).
Remove ads
קודם לאסלאם, נהגו בחברה הערבית כל מיני סוגי נישואים ויחסי מין. הנביא מחמד הציב גבולות ואיסורים לקיום חופשי של יחסי מין בצורת נישואים וקיום יחסי מין במסגרות המותרות.[4] ניתן לומר על דת האסלאם בתקופת התפתחותה, בניגוד לדתות האחרות באזור, (כגון נוצרים ושבטי איסיים יהודיים) שהיא מעודדת חיי נישואים וקיום יחסי מין בין גבר לאישה. מאמינים מוסלמים מוקדמים האמינו שהימנעות מיחסי מין עלולה לגרום להפרעות נפשיות ופיזיות עבור גברים.[5] לכן, נישואים הם דבר הכרחי[6] ואף נחשבים כמעשה חובה בדת האסלאם עד היום.
הנביא מחמד התיר ריבוי בנות זוג לגברים מוסלמים, אך הגביל אותם לקחת עד ארבע נשים. בנוסף, מחמד המליץ לגבר לשאת נשים רק כפי יכולתו לספק לכל אישה את צרכיה.[7] אך לעומת זאת, ריבוי בני זוג אסור על אישה מוסלמית. כמו כן, הנביא מחמד התיר לגברים לשאת אישה מ"עם הספר", כינוי ליהדות ולנצרות, מכיוון שאינן מאמינות בדבר הנוגד את ערכי דת האסלאם. אך לנשים לא ניתן להתחתן עם בן זוג שאינו מוסלמי.[8]
יש חוקים רבים לאיסורי עריות לפי סורות בקראן וחדית'ים רבים שמדווחים על איסורים אשר קבע הנביא מחמד. לפי הכתוב בקראן, אסור לגבר מוסלמי לשאת את אמו, בתו, אחותו, דודתו, אחייניתו, מינקת שלו, בנות המינקת שלו, חמותו, בתו החורגת, אשת בניו, או שתי אחיות קרובות משפחה.[9] סורה זאת מסתיימת במילים "מלבד מה שכבר קרה", כלומר שבתקופתו של הנביא מחמד עריות אלו היו מותרות ואף נהוגות בחברה הערבית הפגאנית. חלק ממאמיניו כבר עברו על איסור זה לפני התאסלמותם ולכן הנביא מחמד אישר להם את העריות בדיעבד.
רצוי להינשא לאישה בתולה, אך לשאת אישה לא בתולה מסיבה מותרת (כגון, האישה אלמנה) אינו מעשה מגונה או נחשב כחטא.[10] עם זאת, לא נקבע גיל מינימום לשדך איש או אישה. ניתן לשדך ילדים לבן/ת זוגם, אך אסור לקדש את הנישואים לפני גיל ההתבגרות אשר נקרא "רושוד". לילדה ההתבגרות נקבעת בעת קבלת מחזור ראשון. חוק זה נקבע לפי מעשה הנביא מחמד שלקח כאישה ילדה בת שש, אך לא קיים איתה יחסי מין עד גיל תשע.[11] עם זאת, זכות הילד/ה לבטל את הנישואים בגיל ההתבגרות.[12]
Remove ads
באסלאם יש הרבה חוקים ותקנות לשמירת חיי הנישואין וכל מה שקשור בכך.
הצעדים שנוקטים בהם בני הזוג לפני החתונה
שלב ראשון: לחפש את התכונות המתאימות לכך בין בני הזוג, שהחשובים בהם הם;
- דת והתנהגות. הנביא אמר "אם בא אליכם מי שאתם מרוצים מדתו והתנהגותו אז חתנו אותו".
- משפחתו של בן או בת הזוג. לחפש משפחה טובה שמקורה טוב ולא עושה רע.
- שתהיה התאמה מבחינה מעמדית, מבחינת גיל, מבחינה חברתית והבנה.[13]
שלב שני: ראיית המאורסת במבט בוחן אליה
האסלאם הרשה למי שרוצה להתארס, להסתכל ולבחון את פני המאורסת ואת כפות ידיה. הנביא אמר "הסתכל עליה כי עדיף שהקשר ביניכם ימשך".[14]
שלב שלישי: האירוסין
הגדרת האירוסין: בקשה מהוריי המאורסת לשאת את בתם כאישה, בתנאי שהיא תסכים לכך, ותהיה ללא מניעה הלכתית להינשא למבקש. מטרת תקופת האירוסין לפני הנישואין היא כדי ששני הצדדים יכירו אחד את השני.
ההגבלים הדתיים בבחירת בת הזוג לאירוסין
הלכות האירוסין
- הנישואין אינם בני תוקף רק מקריאת סורת אלפאתחה, ומסירת מתנות או ענידת טבעת.
- מותר לאחד מבני הזוג לחזור בו.
- אסור למאורס להיות לבד עם ארוסתו בלי מישהו ממשפחתה.[16]
המלצות לפני הנישואין
- צלאת אל-אסתִח'ארה: לבקש את הדרכת אללה בתפילה.
- אל-אסתִשארה: ההתייעצות עם זה שיודע על המאורסת ועל משפחתה.
- למידת פסקי ההלכה הקשורים לחיי הנישואין.
תנאי הנישואין
הגדרת ברית הנישואין
כריתת ברית המתירה לבני הזוג לקיים יחסי מין, ויוצר לכל אחד מהם זכויות וחובות, אחד למשנהו.
יסודות ברית הנישואין
- הנוסח (ההצעה ומולה ההסכמה)
- ההצעה: המשפט שאומר אחד החותמים על ברית הנישואין כגון שיגיד אביה של המאורסת "השאתי לך את בתי".
- ההסכמה, המשפט אומר החותם השני כגון, החתן העתידי, ויגיד "אני מקבל להתחתן עם בתך".
- שני החותמים, הבעל והאישה או מי שמייצג אותם.[17]
התנאים לתקפות ברית הנישואין
- ששני בני הזוג יהיה בגירים, בעלי דעת ואינם קטינים או משוגעים.
- שלא יהיה בין הזוג קרבת דם שמונעת נישואין (כמו שתהיה אמא, אחות, דודה וכו')
- המייצג, אביה של המאורסת או האחראי עליה. הנביא אמר "אין נישואין בלי האחראי".
- עדים: שני עדים שידועים ביושרם.
- הנישואים לנצח, אין הגבלת זמן.[18]
Remove ads
זכויות משותפות לשני בני הזוג
1. יחסים הדדיים חמים.
2. כל בן זוג ייהנה מבן זוגו.
3. הכלה אסורה על אבי ואחי החתן. והחתן אסור על אם הכלה ואחיותיה.
4. הילדים ידעו למי הם משתייכים.
5. זכויות הירושה לילדים[19]
זכויות האישה
1. פרנסתה מבעלה (אוכל, שתייה, לינה, בגדים)
2. שמירה מכל מה שיפגע בכבודה.
3. במקרה של ריבוי נשים, חובת הבעל להיות הוגן וצודק עם כל נשותיו.[20]
זכויות הבעל
1. שהאישה תקשיב לו, כל עוד זה לא פוגע בהלכה.
2. האישה לא נוסעת ולא עוזבת את הבית בלי אישור הבעל.
3. שמירת כספו וכבודו.[21]
Remove ads
היסוד של הטקס הנישואים באסלאם מורכב מהצעת נישואים עם כוונות להתאחד לחיים, הסכם מילולי משותף להינשא, שני עדים נוכחים בעת ההצעה וההסכמה, ומתן מוהר לאישה.[22] טקס זה נקרא "נִכַּאח". לאחר השלמת פעולות אלו, בני הזוג ייחשבו כנשואים לפי השריעה, אך בפועל הנביא מחמד דרש יותר כדי לקיים טקס נישואים. נהוג להציג את ההסכם הדו-צדדי כחוזה כתוב, כמו הכתובה ביהדות. במהלך הנִכַּאח, נהוג להקריא סורות מהקראן. בסיומו, יש שנוהגים להתפלל תפילה ציבורית מיוחדת (סוג של "דועא"). לבסוף, נחשב כמעשה סונה מומלץ, ואף חובה, לארגן "וולימה", סעודה חגיגית, אשר נהוג היה לעשות בתקופת הנביא מחמד.[23] הוולימה נחשבת כמעט כחובה מכיוון שהנישואים ייחשבו כתקפים רק לאחר פרסומם לציבור,[22] אך תקיפות הנישואים לא תלויים בקיומה בלבד.
האתיקה של יום הנישואין
1. סעודה, החתן ביום החתונה עורך סעודה למוזמנים. הנביא אמר "עשה אוכל ולו בעז.
2. ההכרזה על החתונה בשירים או בכל דרך שרעית אחרת.
3. המוזמנים אומרים למחותנים "ברכת אללה לכם ועליכם, ויפגישכם בטוב".[24]
Remove ads
בתקופה הטרום-אסלאמית, הייתה הבחנה בין "מוהר”, סכום הקניה אשר ניתן עבור האישה לאפוטרופוס שלה, ו”צדק” אשר ניתן לאישה כרכוש לגמרי שלה. כל אחד משני סוגי הסכומים הווה תנאי מספיק לנישואים, אך בערב הפגנית הטרום-אסלאמית נהוג היה לתת את המוהר,[25] והחל בתקופת מחמד לנהוג בדרך השנייה. הנביא מחמד אימץ לתוך האסלאם את מתן הצדק לאישה במקום סכום הקניה לאפוטרופוס שלה, אך כיום המונח "מוהר" מתייחס גם לסכום זה.[26] המוהר נשמר כתנאי הכרחי לקדש את הנישואים המוסלמים.[27] המוהר יכול להיות סכום כספי, רכוש, או שירות כלשהו. בחדית' נזכר כי מחמד אישר אדם עני להינשא אישה עם דקלום סורות מהקראן מכיוון שלא היה לו כסף או רכוש לתת לה כמוהר.[28] המוהר ניתן כמתנה לאישה והופך להיות רכוש שלה[29] גם בעת גירושין.[27]
Remove ads
אף על פי שמותר לגבר לשאת אישה מדת אחרת, יש ערך מוסף לנישואים עם אישה מוסלמית.[30] בנוסף, הקראן ממליץ לגבר לבחור אישה טובת לב שתדאג לילדיהם שלו ולרכוש שלו[31] ומגנה איש אשר בוחר להתחתן עם אישה כדי לנצל את מעמד הכלכלי או המשפחתי שלה.[32] לכן, חובה למנות לכל אישה נציג אשר יבחר עבורה את בן הזוג המתאים לה, תפקיד זה נקרא "וולִיַת א-נִכַּאח", אפוטרופוס לנישואים, או לקיצור, "וַולי". באחריותו של הוולי לשדך את הבחורה לבן זוג אשר שווה לה במעמד ולפעול לפי רצונה. בעקרון, יש לאישה זכות לבטל את השידוך במידה אם יש לה עילה לטעון שהוולי לא ביצע את תפקידו באופן תקין. הוולי מוג'בר, אשר בעל כוח כפייה, רשאי לזווג ילדה ללא שיקול ברצונה. תפקיד זה ממולא על ידי אבא או סבא של הבחורה. גם ילד מתחת לגיל ההתבגרות יכול להשתדך על ידי הוולי מוג'בר שלו בניגוד לרצונו.[26] הוולי חותם על חוזה הנישואים בשם האישה, אך בתנאי שהאישה אישרה שהיא רוצה להתחתן עם הגבר.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads